הלוואה על חשבון העתיד – תרגיל

דוגמה לניתוב מושכל של כסף מן העתיד אל הכלכלה
צילום של אליהו
אליהו וידן

בתאריך 26.8.2021 פרסמתי באתר זה רשימה ששמה "הלוואה על חשבון העתיד", ובה טענתי שבתנאים מסוימים אפשר להגדיל את יחס חוב-תוצר, ואפילו כדאי לעשות זאת. הרשימה זכתה לתגובות מעורבות, חלקן של הסכמה מלאה או חלקית ואחרות של ספקנות, שלא לומר דחייה מוחלטת. במאמר זה אציג תרגיל שמטרתו לנתח הצעה שהועלתה באותה רשימה – הגדלה דרסטית של קצבת הבטחת ההכנסה. הנתונים שישמשו בתרגיל מבטאים ממוצעים וסדרי גודל עדכניים.

ההכנסה החודשית של מקבלי קצבת הבטחת הכנסה נעה בין 1,400 ל-3,400 ש"ח. נניח ערך ממוצע של 2,400 ש"ח לחודש.

סף העוני בישראל מוגדר כ-50% מן ההכנסה החציונית, וכיום הוא עומד על 4,000 ש"ח לחודש.

לצורך הדיון נגדיר "מחיה בכבוד" כ"סף העוני" ועוד 10%, לאמור – 4,400 ש"ח לחודש. לפיכך הגדלה דרסטית של קצבת הבטחת הכנסה תתבטא בתוספת של 2,000 ש"ח לקצבה.

מספר מקבלי הקצבה הוא כ-73,000, כלומר סך הכול ההגדלה המבוקשת היא כ-2 מיליארד ש"ח, כ-0.5% מתקציב 2021, המגיע לכ-432 מיליארד ש"ח.

הגדלה זו לא נכללה בתקציב הנוכחי, כך אני מניח, לא מרוע לב, אלא משום שלא נמצאו מקורות תקציביים לכסות את שני המיליארד הנדרשים כדי להכפיל, כמעט, את הכנסתם של 73,000 חלכאים ונדכאים.

נניח לצורך התרגיל שכלכלן צעיר ונחוש באגף התקציבים זייף בחשכת ליל את המסמכים, ביצע את ההגדלה הדרסטית והיא אושרה בקריאה שנייה ושלישית, בלי שירגישו. מה יקרה לכלכלת ישראל עקב "ההלוואה מן העתיד", שבוצעה בניגוד גמור לסדרי מינהל פיננסי תקין?

הסכום של 2 מיליארד ש"ח יוחזר במלואו אל הכלכלה במהלך השנה. הנזקקים לא יניחו לכסף לחמם את כיסם אפילו דקה. הם יקנו לחם, עגבניות ותרופות, הם יתקנו נזילה בצנרת שנדחתה, הם יקנו סנדוויץ' לילדים בבית הספר ואולי אפילו ייסעו לים באוטובוס פעם בחודש. כלומר כל הסכום יתווסף מיד לתל"ג וישפר את יחס החוב-תוצר. מקבלי הקצבה לא יחסכו אפילו אגורה אחת מהשפע שנחת עליהם. המדינה, לעומת זאת, תגזור מהסכום הזה קופון בשיעור של 17% למע"מ. כל החוליות בשרשרת הייצור – החקלאים, התעשיינים, המכונאים, הטכנאים, הסוחרים, הרופאים, המהנדסים – ייהנו מתוספת הכנסה באופן יחסי לתרומתם לתהליך, וישלמו על כך מיסים כחוק.

חישוב התוצאות של המהלך, במונחים של שקלים ואגורות, הוא הרבה מעבר לכישוריי המקצועיים והקוגניטיביים, בשביל זה יש כלכלנים וסטטיסטיקאים. אני יכול רק להניח שרוב הסיכויים שתוצאות התרגיל יהיו כדלקמן:

– התל"ג יעלה בשני מיליארד ש"ח, ואולי יותר, וישפר את יחס החוב-תוצר.

– תקבולי המיסים הנוספים יכסו את כל החריגה התקציבית שנעשתה במחשכים, ואולי אף ישאירו עודף.

– ההכנסות של כל הנוגעים בדבר יעלו, במצטבר, ביותר משני מיליארד ש"ח.

– "ההלוואה מן העתיד" שנותבה נכון תוחזר לעם ישראל עד סוף שנת התקציב בתוספת ריבית.

דבר אחד אני יודע, וזאת מעל לכל ספק – רמת החיים של 73,000 מקבלי הקצבה, על פי התרגיל, תוכפל כמעט ותדלג מעבר לסף העוני בשיעור המהמם של 400 ש"ח לחודש, ותגיע לרמת המחיה בכבוד. הללויה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

18 תגובות

  1. ארצות חכמות חוברות כספים לעתיד הדורות הבאים. ואתה ממליץ לשעבד את הדורות הבאים.

  2. לאליהו וידן
    תרגיל מבריק. גישה נכונה. אבל למה זה הלוואה על חשבון העתיד?
    זה בפירוש סיבוב כסף מובהק בהווה. מה לזה ולעתיד?

    1. סטטיסטיקאי שלום
      מה זה סיבוב כסף? לא מכיר את המונח.
      אני הבנתי שהדפסת כסף מתבטאת באג"ח שיעמדו לפירעון בעתיד.
      אני טועה? תקן אותי.

      1. ע"מ להזרים 0.5% מהתקציב ל- X חשבונות בנק של מעוטי הכנסה לא צריך להדפיס אגרות חוב.
        כפי שאתה כותב הכסף הזה מיד יוזרם למשק כדי לשפר במעט את רמת חייהם של מעוטי ההכנסה.
        חלק נכבד ממנו יחזור תוך חודשים אחדים לאוצר באמצעות מערכת המסים.
        חלק ילך למוכרי, יצרני ויבואני הסחורות. גם משם חלק יחזור לאוצר באמצעות מערכת המסים.
        מה הקשר של תנועת הכסף הזו עם העתיד?

  3. תודה לך, איש רב-הגיג. כמי שהכלכלה עבורו היא מעין מסדר סודי וטמיר, אינני יכול לחוות דעה ולפסוק לעצמי בין שני הקצוות של קשת הדעות. אני איש מדעי הטבע ומורגל בכך שכל עובדה ותחזית מצריכים הוכחה שעומדת בפני ביקורת. לא בכדי המציאו הסוציולוגים והכלכלנים את הסטטיסטיקה ובכך הקנו לעצמם מעמד מדעי (ובכך נקראים הם מדעי החברה.
    אתה מנסח להפליא וממש משכנע, וכך גם בעלי הדעות המנוגדות, גם אם אינם מטיבים להתנסח כמוך. לי כמובן, אין עמדה ורק תקווה כי יוקל עול העוני שכל כך הולך ורב יחד עם הפערים הכלכליים בין המעמדות בארץ.

    1. ערן חביבי,
      לא השתמשתי בשום ידע בכלכלה, פשוט כי אין לי, ומה שלמדתי שכחתי, פרט לכמה מונחי יסוד.
      הכל שכל ישר (אני מקווה). לפעמים עודף ידע וניסיון יהיה לך לרועץ. מרוב עצים לא רואים את היער.
      בכל מקרה אני נהנה מהשיח, במידה והוא ישנו.
      תהיה בריא ושנה טובה.
      אלי

  4. שלום סטטיסטיקאי,
    אין לי מושג על מה אתה מדבר. אם זה נכון, למה לא עושים זאת? ומי מוסמך לחלק כסף לעניים רק כי הוא נחמד, ללא כיסוי תקציבי?
    קדימה שיחלקו ובא לציון גואל.

    1. אכן ברור שאין לך מושג על מה שמדובר. למעשה מחלקים כסף למי שמחליטים. כיסוי תקציבי מסדירים.
      במאמר הראשון שלך טענת שיש לחלק כסף על חשבון העתיד כיוון שממילא לא ברור איך מתי ולמי יחזירו אותו.
      לאחר מכן כתבת שהבנת שהדפסת כסף מתבטאת באג"ח שיעמדו לפירעון בעתיד.
      בכך אתה סותר את עצמך – ואיך יפרעו את האג"ח בעתיד? על ידי הנפקת אג"ח חדשות?
      אלי וידן היקר – אתה צודק בהחלט כשאתה אומר שאין לך ידע בכלכלה. מדוע בכלל נכנסת לעניין הזה?

  5. נדמה שגם הכותב וגם המתלהבים ממנו לא הגיעו לשיעורים במבוא לכלכלה

  6. הי אלי. להבנתי פתרת את ה״תרגיל״ נכון, אבל אני מסכים עם הנאמר שאין צורך להכניס הלוואות מהעתיד לתמונה. ( בפרט כשלא ברור אם יש עתיד). יש סיבות לממן גרעון בהלוואות מהעתיד, אבל אפשר, במקום זה, ״לייצר״ כסף יש מאיין, והשמיים לא בהכרח נופלים; כדבריך הם יכולים דווקא להתבהר.
    וכך אנחנו מתפרצים יחד לדלתה הפתוחה של הכלכלנית סטפני קלטון:
    מיתוס הגרעון.
    אקי. S

    1. היי אקי,
      כל הלוואה היא מהעתיד. אחרת היא לא הייתה הלוואה. ייצור כסף יש מאין- זו בדיוק מהות ההלוואה. כפי שאתה יודע טוב ממני, הבנקים מצאו את זה מזמן- הם יוצרים יש מאין. אם שיעור הנזילות הוא 5%, הרי שכל שקל מהשקעתם יוצר, במידי, 19 שקל יש מאין ברשות ובסמכות, לכן טוב להיות בנקאי. הפחדים לחרוג מן התקציב הם מוצדקים. אבל תלוי מאיזה תקציב. כאשר מקציבים מיליארד שקל לקציני הקבע, ואני לא מפקפק בצורך לעשות זאת- זה לזרוק כסף לפח מחינה כלכלית. הכסף נכנס לבנק, וגורם לקצין להרגיש שהוא לא פריר, וזה בסדר. אבל הוא לא יוצר ביקושים ולכן הוא מעמסה תקציבית. כסף לעניים, the more the merrier, יש לו שני יתרונות, הוא גם מוצדק מוסרית וגם יוצר ביקושים בכיף. אם כולם יודעים את זה' למה לא עושים את זה? השד יודע. איך אמר בני כשקרא את זה: Win, win, win situation.
      במעבר חד, אתה מגיע ביום ב' הבא? אני מקווה שכן.

  7. שמת לב שרק חלק קטן חוזר בעצם בצורה של מיסים וכל היתר מתנדף?

  8. למר אליהו וידן – אתה כל כך טועה עד שאינני יודע מהיכן להתחיל להסביר לך. הכסף שהוקצה לאנשי קבע – אגב רובם הגדול הנם בד"א הולך ברובו הגדול לצריכה שוטפת. הוא בפירוש יוצר ביקושים. מציע לך לבדוק את העניין לעומקו ולא לכתוב מתוך אג'נדה חובבנית.
    רוב ההלוואות אינן ייצור כסף יש מאין. נכון – טוב להיות בנקאי. אבל זה בשל תנאי העבודה. משרד יפה, אוויר ממוזג, לבוש מחניף, בעיקר לבנות חווה, ועוד כל מיני הטבות. אוסיף רק זאת – מדינה שנוהגת על פי משנתך הכלכלית יוצרת לעצמה תנאים מסוימים בטווח המאוד קצר אולם היא נכנסת לגלישה במורד הכלכלי שסופו משבר לעתים קטסטרופלי. ישנן דוגמאות רבות מני ספור בהיסטוריה האנושית לעניין זה. אזכיר רק אחת – מדיניות הליכוד לאחר 1977 כאשר בגין האופוזיציונר הנצחי וארליך הדילטנט ניהלו את הכלכלה בישראל. היה צריך להביא את פרס ועוזרו הבכיר מודעי כדי שיצילו אותנו מעונשם של בגין וארליך. ואתה, ידידי המלומד אלי וידן מבקש שנעלה על אותו מסלול עוד פעם? ומי הפעם יציל אותנו? מירב מיכאלי ואמילי מועאטי?

    1. שלום יצחק דגני
      אני תמיד שמח לשמוע הסברים.
      ראשית, מה זה בד"א.
      שנית, איך תוספת השכר לקציני צה"ל הולכת לביקושים, הם ממש בגבול העוני? הם לא חוסכים? יכול להיות. אשמח לשמוע.
      באשר לבגין וארליך, למרות שחוויתי את התקופה ההיא, אני לא ממש זוכר מה קרה. האם כסף שחילקו להמונים הלך ליצוא; ובמקום ליצור ביקושים בארץ- יצר ביקושים ביפן ודלדל את יתרות המטבע הזר? סתם ניחוש, אני באמת לא יודע.

      1. למר אליהו וידן,
        בד"א הוא מושג צה"לי ידוע – בעלי דרגות אחרות. כשמדברים על אנשי קבע בכללי נהוג לציין "קצינים ובד"א".
        בדרגות בד"א נכללים: סמל, סמל ראשון, רב סמל, רב סמל ראשון, רב סמל בכיר, רב סמל מתקדם.
        בעלי הדרגות הלו מהווים את עיקר גוף אנשי הקבע בצבא ואילו הקצינים מהווים את המיעוט.
        רא"ל, אלופים, תא"לים ואל"מים בקבע קיימים בסד"ג של מאות. סא"לים, רס"נים, סרנים וסגנים – סד"ג של אלפים. כל היתר הם בד"א.
        כיום קיימת בעיה להשאיר בקבע את הבד"א המרכיבים את השלד של צה"ל. לכן הבטחת הטבה בפנסיה שלהם מסייעת לפיקוד להשאירם בצבא.
        נכון שבעלי הדרגות הבכירות יכולים לחסוך. אבל רוב אנשי הקבע מפנים את ההטבות הללו לצריכה שוטפת.
        לגבי בגין וארליך – הם נבחרו לשלטון בקולות ציבורים ידועים. הם החליטו לשפר את מצבם על ידי פרויקטים של "שיקום השכונות" וכדומה. כיוון שהכלכלה הישראלית לא יכלה לשאת את כל המטלות, בייחוד כשהיה צריך לבנות מחדש את צה"ל אחרי 73, הם יצרו כסף יש מאין ללא התאמה ליכולת הכלכלית של המדינה. כפי שכתבת – לקחו על חשבון העתיד. תוך שנים אחדות החלה אינפלציה נוראה להשתולל, ארליך סולק מתפקיד שר האוצר. אחרי הרפתקה אחרת קיבל את האוצר יגאל הורוביץ, שטבע את האמרה הידועה: משוגעים רדו מהגג". והיתר היסטוריה.

        1. למר יצחק דגני
          אם אתה מקפיד על גינוני הטקס, אעשה זאת גם אני.
          ביחס לצה"ל. אני מודה שלא הייתי מודע לנושא הבד"א. במידה שהבד"א מוציאים את כל שכרם לצריכה שוטפת, אני מתנצל על הטעות.
          אבל בכל השאר רק חיזקת את טענתי. כל מה שאני אומר הוא: אל תפחד מהלוואה מהעתיד, ובתנאי שיש התאמה ליכולת הכלכלית של המדינה, או במלים אחרות, שמערכת הייצור יכולה לספק את הביקושים הגואים.
          תודה על התייחסותך.

          1. למר אליהו וידן הנכבד
            הנה הגענו להסכמה. אם מערכת הייצור מתפתחת בקצב X בהחלט אפשר למשוך כסף מהמערכת הבנקאית על חשבון העתיד באותו הקצב.

            1. למר יצחק דגני הנכבד
              יש כאן אי הבנה. אין הכוונה להלוואה מהמערכת הבנקאית. "הלוואה על חשבון העתיד" זו פררוגטיבה של הממשלה בלבד, מה שקורין, הדפת כסף; שכמובן לא מדפיסים שום דבר. אלה חשבונות במחשב של בנק ישראל. ההגבלה היחידה על סכום ההלוואה היא החלטת ממשלה. הממשלה מצידה יכולה להוציא כמה שהיא רוצה, כל עוד נשמר איזון בין הצע לביקוש. זה מה ניסיתי להראות במאמר, ואולי לא כל כך הצלחתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך