אצא לי השוקה

מחאת החקלאים ומועצותיהם והפתרון שבידם
תמונה של יוסי
יוסי עמיר

אכן צודקים החקלאים ומועצותיהם במחאתם: הירקות והפירות הנמכרים לצרכן יקרים פי שניים עד ארבעה מתקבולי החקלאים. על פניו ספק אם קיים פער תיווך דומה במדינות מתוקנות (אשמח אם מישהו יציג סקר השוואתי בעניין זה). תופעה זו אינה אלא חלק ממחלה לאומית הכוללת את היצרנים, היוצרים, המטפלים, המחנכים, מעניקי השירות וכדומה. כל אלה מסתפקים בשכר מועט בעוד שמתווכים למיניהם, שהתמחותם בגלגול כסף מיד ליד, מגדילים את הונם.

אכן צודקים החקלאים ומועצותיהם במחאתם: יש להם לא רק זכויות עבר – בהתוויית גבולות הארץ, בנשיאה בסיכונים, בסבל בפגעים והנפגעים בהגנה עליהם – אלא גם זכויות הווה בהיאחזות בחקלאות ובאדמה, בהפקת לחם מן הארץ בזיעת אפיים, בסיכונים של חלק ניכר מהם המהווים את קו ההגנה השני – אחרי החיילים – בשמירת הגבולות. יעיד על כך מספר המבוגרים ואף הקשישים הנאחזים באמצעי הייצור ללא בנים ממשיכים. אכן הקיבוצים, המושבים והמושבות הם שהפכו אדמה חרבה ומוכת ביצות – לגן פורח.

אכן צודקים החקלאים: הפשיעה החקלאית מכה בהם, וחלק ניכר ממנה אינה "פשיעה טהורה" (סליחה על מושג קלוקל זה) אלא פשיעה חקלאית לאומנית. רבים מערביי ישראל שואפים היום לשבת בשלום איש תחת גפנו ותחת תאנתו, אך הלאומנים שביניהם ישמחו מאוד על כל משק שיינטש, על כל דונם שיהפוך לאדמת בור ועל כל שטח מרעה שבקר יפסיק לרעות בו.

אך לחלק מן המכות שהנחיתו המתווכים למיניהם ומשרד החקלאות עצמו בהחלטותיו האחרונות, יש פתרון בר-יישום שהפעלתו בסמכות המועצות האזוריות: הקמת שווקי איכרים במבנים חקלאיים נטושים, רפתות, לולים, מתבנים ומחסנים שחדלו לתפקד במושבים, בקיבוצים ובמושבות החקלאיות אשר בשולי הערים.

בסמכות המועצות האזוריות להוציא מכרזים מנוסחים בקפדנות ליישום מהיר של הקמת שווקי איכרים בהוצאה מזערית בשולי מרבית הערים בישראל. בסמכות המועצות האזוריות להתיר שימוש חורג במבנים חקלאיים פנויים, בפיקוח ובתנאים מגבילים שיבטיחו היגיינה, בטיחות, דרכי גישה וחניה על מצעים בלבד, מכירה על ידי תושבי המועצה בלבד, מניעת "מיני-מונופולים" וקביעת ארנונה מרוסנת שלא תחסל את הפתרון הזה אך תאפשר למועצה להעניק שירותים ראויים. צריך יהיה לשתף גם את ראשות מקרקעי ישראל – עליה להסכים לעדכון בהחלטותיה, ויש להיזהר מלוביסטים רבים שצפויים להגיע אליה כדי לטרפד ולייקר יוזמה כזו.

החקלאים אשר ימכרו את סחורתם בשווקי איכרים אלו, ראוי שינהגו בתבונה וימכרו תוצרתם ברווח מרוסן, שאם לא כן יצא שכרם בהפסדם – קהל הקונים מן הערים הסמוכות ינהר לשווקי האיכרים רק אם מחירי התוצרת יהיו מרוסנים. נהירת הקונים תגרום בעקיפין גם לירידת מחירי התוצרת ברשתות השיווק וביתר החנויות. מתווכים הכרחיים ייאלצו לרסן את שיעורי התיווך שלהם וחלקם ייעלמו מן המפה – וטוב שכך! הירידות במחירי התוצרת הישראלית בשווקי האיכרים, ובעקבותיהם ביתר החנויות, יקטינו גם את שיעור היבוא של תוצרת חקלאית. שרשרת התגובות של הקמת שווקי איכרים על ידי המועצות האזורית תביא בסופו של תהליך קצר ומהיר לעליית הרווחיות של החקלאים, לירידת המחירים לצרכנים ולעליית החלק היחסי של תוצרת חקלאית כחול-לבן.

לסיכום, תהליך הקמת שווקי איכרים אינו יקר, אינו ארוך ותועלת רבה בצידו לצרכנים, ליצרנים החקלאים ולמדינה, אשר תמשיך להוציא לחם מן הארץ, להיאחז בכל דונם ולשפר את מאזן היבוא-יצוא. קדימה! רק לרוץ ליישם!

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. בבאר שבע וסביבת יש שווקי איכרים והמחירים כמו ברשתות השיווק היקרות ביותר.

  2. רעיון יפה. לא בטוח שזה יצא אל הפועל. כל הצדדים הנוגעים בבעיה כנראה לא אומרים את כל האמת.

  3. נציגי החקלאים שמתלוננים כל הזמן בטלוויזיה על מסכנות, שיתארגנו להקמת שווקי חקלאים מסודרים

  4. החקלאים צריכים להעמיד מנהיגות מוסכמת לא פוליטית מה שיתן להם הרבה מאוד כוח

  5. ראה את המאמר שכתב באתר הזה היום ד"ר מנור. מחזק את הטענה שלך לפי דעתי מזווית אחרת.

  6. = אין מנוס משוקי איכרים בשת"פ מקומי של הערים והמועצות האזוריות שסמוכות להם.

    1. הערים והמועצות האזוריות לא ישתפו פעולה בעניין זה

  7. לא יעשו כלום
    כולם יעלו את המחירים ויהיו מרוצים
    ואנחנו פראיירים נשלם הכל

  8. אבל לא רק מחירי התוצרת החקלאית והתחרות מבחוץ בעייתיים. מי שקונה באינטרנט מחו"ל יש לו פטור על מס שאין למי שמוכר וקונה ישירות בארץ. איך זה יכול להיות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך