די לבולשביזם הכלכלי

יש לבטל את החוק לעידוד השקעות הון
סטיבן פלאוט צילום: Nataev wikimedia commons

בשנים האחרונות הבעיה המקרו-כלכלית החמורה ביותר שבנק ישראל נאלץ להתמודד איתה היא תיסוף השקל. במלים פשוטות, ישראל סובלת מסיבות שונות מעודף זרימה של מט"ח אליה, וזה מה שיוצר את התיסופים. בנק ישראל לא יוכל למנוע לעולם תיסופים אלה על ידי צבירת רזרבות מט"ח. אם כן, מה יכול להיות פתרון אפקטיבי יותר מביטול לאלתר של כל העיוותים והחוקים המזיקים למשק שאומצו בשם הצורך כביכול לעודד זרימת מט"ח למשק?

למשל החוק לעידוד השקעות הון (אושר במקור בשנת 1959). כל ההצדקה של החוק הזה, הפוגע ביעילות, הייתה הצורך שהתעורר בזמנו לעודד משקיעים זרים להזרים מט"ח לישראל. בעשורים הראשונים של מדינת ישראל היה תמיד מחסור במט"ח. היו כמובן פתרונות טובים יותר מהחוק לעידוד השקעות הון למחסור הזה, אולם לפחות ניתן להבין את המניע שמאחורי החקיקה הבעייתית ההיא. החוק עיוות את המשק. במקום שרווחים יהיו הפרס שיזם מקבל על מאמציו לייצר ביעילות סחורות ושירותים שצרכנים מעוניינים לרכוש, החוק הפך רווחים לצ'ופר שהפקידות הממשלתית מחלקת בין אנשי שלומה ולמי שנהנה מאהדת הביורוקרטים. במלים אחרות, החוק הוא מרשם לפוליטיזציה של המשק ולחוסר יעילות.

בעידן שבו המחסור בייבוא הון עמד בראש סדר הדאגות הלאומי, ניתן היה להבין את המניע לחקיקה זו. אולם בעידן שבו האתגר הגדול ביותר של בנק ישראל הוא מניעת תיסופים, לא יכולה להיות הזדמנות טובה יותר להיפטר לחלוטין מחוק זה. יש לבטל אותו לאלתר. אם אינטל או כל גורם אחר אינם מוכנים להשקיע בישראל בלי לקבל מיליארדים בהטבות מס ובסובסידיות, שלא ישקיעו. גם ככה יש לנו עודפי מט"ח. הגיע הזמן להפסיק לטפח מפעלים מאושרים על חשבון הקופה הציבורית! החיסכון בבזבוזי מסים שיתאפשר על ידי ביטול זה יכול לשמש מקור מצוין למשאבים לפיתוח תשתיות ולצמיחת המשק. ושלא ינסו לטעון שעיוותים כאלה מוצדקים כי הם יוצרים מקומות עבודה. אין דרך אפקטיבית פחות ובזבזנית יותר לייצור מקומות עבודה מחלוקת צ'ופרים לתעשיינים מאושרים.

מאז קום המדינה הייתה מטרת העל של הממשלה להגביל יבוא. הסיבה לכך הייתה כביכול הצורך לחסוך בהוצאת מט"ח, כשהרזרבות של מט"ח היו רשת בטחון דלה ופגיעה. לדעתי הסיבה האמתית לפרוטקציוניזם לא הייתה מעולם הצורך בחסכון במט"ח, אלא – בדיוק כמו בחוק לעידוד השקעות הון – ליצור רווחים מלאכותיים על ידי הפקידות הממשלתית עבור שתדלנים ועבור גורמים בעלי ייחוס פוליטי. כי אחרת אפשר היה פשוט לבצע פיחות. מכל מקום, היום לאור הלחצים האדירים הפועלים לתסף את השקל, אין דרך טובה יותר למנוע תיסוף מאשר לבטל את כל צורות הפרוטקציוניזם הישראלי שעדיין קיימות. בראש ובראשונה יש לבטל את כל המגבלות על יבוא מזון, שהן עיוותים כלכליים הפוגעים בעשירונים הנמוכים ובהורים לילדים.

כל עוד המדיניות הממשלתית היא להגן על הקרטלים ועל המונופולים בענף המזון ולייקר את המזון, כל הדיבורים על מטרות "חברתיות" של הממשלה ועל דאגה לעניים אינם אלא עורבא פרח. הבא נציל את בנק ישראל משיטפון המט"ח וגם נסייע לחלשים הנפגעים מבולשביזם כלכלי אנטי-תחרותי. הבה נצהיר: מפעל שמעוניין להיות מאושר ושמח – שיתייעל וייצר באופן ריווחי. ללא הטבות וסובסידיות, ושאף אחד לא יטען שמגיעים לו צ'ופרים כי הוא מכניס לנו מט"ח למדינה. עדיף שלא יכניס, תודה רבה, יש לנו עודפים.

בממשלה יש לפחות שתי מפלגות שרצו בבחירות על מצעים של שחרור השוק מסילוף ביורוקרטי. אם לא עתה, אימתי? כעת יש הזדמנות להרוג שתי ציפורים מקרו-כלכליות באבן אחת – גם להציל את בנק ישראל מלטבוע בעודפי רזרבות מט"ח וגם להביא לסוף העיוותים הבולשביקים מפרוטקציוניזם ומפוליטיזציה של המשק.

**

פרופ' סטיבן פלאוט מרצה בפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

2 תגובות

  1. מספיק כבר להיות מדינה עם התנהלות כלכלית כמו לפני אלף שנים………..

  2. הוא שכתבתי במאמרי במדור זה באותו נושא:
    "הסובסידיה לסוגיה – אם כל חטאת"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים