איך יוצאים מהבור הכלכלי שחפרנו לעצמנו?

כמה הצעות להנעת הכלכלה בטווח הקצר-בינוני
תמונה של אלעד
אלעד מלול

הימים ימי קורונה, הנגיף מכה בנו בכל תחומי החיים, לרבות בכלכלת ישראל. לפי הנתונים מדינת ישראל נמצאת כרגע במיתון. נכון להיום יש כ-800 אלף מובטלים ומובטלות וכ-60 אלף עסקים מצויים בסכנת סגירה!

המיתון יימשך קרוב לוודאי גם ב-2021, ולאור התחזיות של גל נוסף בחורף, הכלכלה תתכווץ ב-8.3% והמשק לא יתאושש לפני 2022. ואם לא די בכך, סבב בחירות נוסף כנראה בדרך אלינו.

ממשלת ישראל חייבת להבין שהתוכנית הכלכלית לטווח הארוך למתן מענקים ולהארכת דמי אבטלה בהיקף, בגובה הנוכחי ובמשך הזמנים, תגרום להאטה במשק ולאבטלה במקום לצמיחה.

יש לנו היכולת לצאת מהמשבר כי הכול נמצא בהישג יד, אך שני מכשולים מונעים זאת מאיתנו – הבורות שלנו והבירוקרטיה.

על החיסון כבר עובדים והקורונה תיעצר בשלב מסוים, אך הדרדרות הכלכלה במדינה שלנו ממש לא.

הממשלה חייבת לתעל את הכסף בצורה נכונה ואופטימאלית ולהסיר את מכשולי הבירוקרטיה כשצריך. במשרד האוצר ציינו כי "נדרש איזון בין המדינה, העסקים והעובדים", אך כאשר שיעור האבטלה של הכוח המרכזי והמניע של הכלכלה, בני דור ה-Y (עד גיל 35), עומד על 46% – האיזון בין המדינה, העסקים והעובדים רחוק מלהתקיים.

להלן כמה פתרונות להנעת הכלכלה בטווח הקצר-בינוני:

1) התמקדות בתוכניות הכשרה ובייצור מקומות עבודה נוספים בתעשיות שכיום עובדות וממשיכות לגייס.

לדוגמה: היוזמה המבורכת של Jolt IL – הקמה של תוכנית ההאצה הלאומית שמתעכבת כעת בעקבות חסם בירוקרטי של ביטוח לאומי, עקב ביטול דמי אבטלה בתקופת הכשרה.

2) התאמת היקף המענקים הישירים ועידוד הצריכה הפרטית במקביל לדחיית משכנתאות (ללא ריבית) אל מול הלוואות ארוכות טווח של בנק ישראל לבנקים.

לדבריה של ד"ר חדוה בר, לשעבר המפקחת על הבנקים, "המתווה שאומץ לדחיית תשלומים, ללקוחות שיבקשו זאת, נותן מענה משמעותי למשקי הבית ובעלי העסקים הקטנים ומסייע להם בהקלה בתזרים המזומנים".

משמע, שמירה על רמת חיים וכוח קנייה שמנסים לדחוף בחזרה את המשק לפעילות. זאת אל מול התאמת היקף המענקים ודמי האבטלה שיניעו את האזרחים לחזור לשוק העבודה בהקדם, במקום לשבת בבית וליצור אבטלה מתמשכת במשק.

3) מענקים ללימודים ולמחקרים (לחברות, לסטארט-אפים ולתלמידים) בתחומים רלוונטיים כדי להאיץ את התפתחות המשק הישראלי.

ישראל היא סטארט-אפ ניישן – המדינה צריכה להשקיע בפיתוח ההון האנושי, החדשנות והפצת הידע, ולהקל במתן מענקים למחקרים לחברות ולסטארט-אפים (דוגמת "מודרנה" שקיבלה מיליארד דולר מממשלת ארה"ב). נוסף על כך: מתן מענקים ומלגות לתחומי לימוד מבוקשים.

4) פתיחת שווקים ותחרות אל מול הורדת חסמים בירוקרטיים בענף הנדל"ן (מלט, איטום) ובענפים נוספים שבהם יש מונופול.

אם כן, כלים לדחיפת הכלכלה בחזרה לנקודת הצמיחה יש, אך התנהלות לא נכונה וחסמים בירוקרטיים תוקעים את גלגלי הכלכלה בדרך לצמיחה מחודשת.

נכון שמדובר באותו הכסף, ישיר או עקיף זו כבר שאלה אחרת, אבל הבחירה בין התוכניות הכלכליות תוביל לתוצאות שונות. התוכנית האחת מעודדת צמיחה וכלכלת שוק חופשי, ואילו השנייה גורמת לאבטלה כרונית ולהמשך המיתון.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. ואף אחד אפילו לא מתעניין לחשוב לאן אנחנו הולכים ואיך נצא משם.

  2. הקואליציונים בור של מעל 100 מיליארד. מה כעת? זה הוכפל? יותר? ולאן זה ימשיך לצמוח? ועד כמה? ואת כל זה אנחנו מכסה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יונתן

מסתכלים קדימה

כיצד להגדיל את הסיכוי לבחירת מסלול מקצועי מיטבי