כשהקורונה רועמת – המוזות שותקות

קריסת עולם הבידור בעקבות הקורונה
תמונה של שלום
שלום רימון

מאמר זה נכתב בעקבות דבריה של ציפי פינס, מנכ"לית בית ליסין: "האדמה רועדת…".

זה כמה חודשים, השכם והערב, אנו שומעים את תלונותיהם של אנשי עולם הבידור והתרבות, האומנים, הזמרים, המפיקים, השחקנים וכו', על השבתה כמעט מוחלטת של עבודתם, ובאמת ליבנו נחמץ.

אקדים ואומר כי גם בימים רגילים, איני מחסידי ההתקהלות וההצטופפות באירועים מרובי משתתפים כמו תיאטרון, קולנוע, מופעי בידור המוניים, ברים צפופים ומרעישים, חתונות וכדומה. ההתחככות והדביקות בקהל, האולמות עם השורות והכיסאות הצפופים (משיקולי רווח של המפיקים – לדחוס כמה שיותר) האוויר הדחוס הרווי בתערובת בשמים וריחות משונים באולמות התיאטרון והבידור, פוגמים ביכולתי להפיק הנאה מינימלית מהמופע או מההצגה.

אומנם אני לגמרי מזדהה עם מצוקתם של אנשי הבידור והתרבות, אך קצרה ידנו מלהושיע לנוכח ההתפרצות חסרת התקדים של מגפת הקורונה והמגבלות המחמירות הנדרשות למטרה מקודשת של הצלת חיים.

אין זו אלא עובדה שבתקופות משבר, ענף התרבות והבידור הוא מהראשונים להיפגע. גם בעיתות מלחמה, פיגועים ומשברים כלכליים, הציבור מדיר רגליו מאולמות הבידור, אם ממגבלות חוקיות ואם מרצונו.

אז נכון, מדובר בעשרות אלפי אנשים שמובטלים מאונס ומטה לחמם נשבר, ויש לתמוך בהם כדין כפי שהמדינה יודעת לתמוך לתקופות ביניים בעובדים מובטלים.

אולם עם כל ההבנה, מצבם לא גרוע יותר מכל בעל מקצוע אחר במשק. מאות אלפי מובטלים במקצועות שונים סובלים באותה מידה מפגיעה בפרנסה, מחרדות קיומיות, מדאגה לעתיד משפחתם, ואינם מנופפים בדגלים האלה בראש חוצות כמו אנשי הבידור שמנצלים את היותם מפורסמים (סלב'ס) ואת הבמות העומדות לרשותם, להעצמת המודעות הציבורית למצוקתם באופן שלעיתים מעורר רושם פתטי ומגחיך, וללא פרופורציה.

הרי ברור לחלוטין כיום, לאחר כ-5 חודשים מאז פרוץ הקורונה, שאם תהיה היענות, ולו חלקית, לדרישות הפתיחה של האולמות והאירועים, נשלם כולנו מחיר כבד של עלייה מפחידה בקצב ההידבקות, החולים, המונשמים והמתים. האם זה באמת שווה את המחיר?

כל חקלאי יודע, שבשנת בצורת צפוי לו יבול עלוב ונגרם לו הפסד השקעה ועבודה, ואין לו אלא להתפלל ולקוות לשנה גשומה יותר בעונת הגידולים הבאה…

במה הוא שונה מאנשי התרבות והבידור? במה שונים עובדי המלונאות והתיירות?

הבשורה הטובה לכולנו היא שזהו מצב זמני. האנושות תתגבר על המגפה, והחיים יחזרו למסלולם גם בענפי התרבות והבידור. פשוט חבל על נבואות הזעם וזרעי האפוקליפסה שהם מפזרים לכל עבר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. מעטים כמו אייל גולן שאין מה לרחם עליהם לבין רוב המופיעים ואנשי השירותים והתשתיות שבאמת נותרו ממש ללא כלום.

  2. אז כדאי לזכור שהשכר שם נמוך ולרבים אין משכורת קבועה בכלל

  3. אף אחד לא נגד אנשי התרבות
    אבל יש עוד רבים במצבם
    וצריכים להתייחס לפי גודל הבעייה

  4. סקטורים שצועקים ומאיימים להתנגד עם החוק ולא למלא הוראות
    והחרדים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יונתן

מסתכלים קדימה

כיצד להגדיל את הסיכוי לבחירת מסלול מקצועי מיטבי