האם יש מהפך במדיניות הכלכלית בגרמניה?

הגורמים לשינויים בתפיסה הכלכלית בגרמניה
תמונה של אליהו בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

בחודש מארס אישרה ממשלת גרמניה "תקציב נוסף" למימון הוצאות שנגרמו עקב מגפת הקורונה, בסכום של 123 מיליארד אירו. ההוצאות הנוספות האלה ימומנו על ידי אגרות חוב שממשלת גרמניה תנפיק השנה. ב-3 ביוני 2020 אושרה "חבילת תמריצים" לעידוד הכלכלה בסכום כולל של 130 מיליארד אירו. סביר לשער ששוקי ההון יקלטו את התמריצים הללו בשמחה.

נשאלת השאלה האם אנו עדים למהפך במחשבה הכלכלית בגרמניה או שמא מה שקורה עכשיו זאת רק תגובה ל"מצב החירום" שגרמה מגפת הקורונה. תשובה לשאלה הזאת נקבל רק בעוד שנתיים או שלוש אחרי שמשבר הקורונה יחלוף. במשך הזמן הזה יתקיימו בגרמניה בחירות. כהונתה של אנגלה מרקל כראש הממשלה (קנצלר) תסתיים ויהיה ראש ממשלה אחר. גם לתוצאות הבחירות תהיה השפעה על המדיניות הכלכלית. אם סגן הקנצלר ושר האוצר הנוכחיOlaf Scholz  יהיה הקנצלר הבא, אולי תהיה המשכיות למדיניות זו.

על כל פנים לעת עתה נדמה שרוח רעננה נושבת במסדרונות משרד האוצר הגרמני, ומחליפה את המחשבה שקמצנות היא מדיניות כלכלית. במשך שנים רבות שלטה שם האידיאולוגיה הכלכלית השמרנית שעל פיה תקציב המדינה צריך להיות בלי גירעון בכלל. "מועצת גדולי התורה" – מועצה מייעצת של כלכלנים שמרנים שייעצה לממשלת גרמניה לפני 25–30 שנה – הגתה את הכלל שהגירעון המקסימלי בתקציב המדינה הוא 3% מן התמ"ג, והחובות של הממשלה צריכים להיות לא יותר מ-60% מהתמ"ג. אני מכיר עוד מדינה במזרח התיכון שבה האידיאולוגיה הכלכלית הזאת מקובלת. אבל בינתיים, יש בגרמניה אווירה יותר "נאורה".

סימן נוסף לשינוי העמדות של הממסד הגרמני הוא הסכמה של גרמניה וצרפת שהאיחוד האירופי ינפיק אגרות חוב בסך 500 מיליארד אירו כדי לממן השקעות בארצות שנפגעו קשה מן המגפה (כמו איטליה וספרד).

נראה שעכשיו הגרמנים מוכנים לתת סיוע פיננסי למדינות שנפגעו מהקורונה, וזאת בניגוד לסירובן לסייע למדינות כמו יוון ואיטליה שנפגעו מן המשבר הכלכלי ב-2008 ו-2009 (ולמעשה עדיין לא התאוששו ממנו). במשבר ההוא טענו הגרמנים שהיוונים והאיטלקים נפגעו כלכלית בשל היותם עצלנים ובזבזנים.

גורם חשוב שהשפיע על השינויים בעמדת הממשלה והציבור הוא הקף הפגיעה של משבר הקורונה בכלכלה. בחודש יוני 2020, 7.3 מיליון עובדים בגרמניה נמצאים ב- Kurzarbeitergeld (גרסה אירופית של חל"ת), בעוד שבשיא האבטלה ב-2009 היו רק 1.5 מיליון עובדים מובטלים. גרמניה כבר נתונה במיתון. יש ירידות גדולות ביצוא ובתעסוקה בתעשייה. לפי תחזית של הבנק המרכזי של גרמניה התוצר הגולמי יקטן השנה ב-6%.

הגדלת הוצאות המדינה ומימונה על ידי הגדלת הגירעון היא פופולרית עכשיו בגרמניה. לפי סקר דעת הקהל שנערך לאחרונה, 78% מן הציבור תומכים בהחלטת הממשלה להגדיל בעת הזאת את חובות המדינה.

בעשר השנים האחרונות הולכות ומשתנות גם השקפותיהם של הפרופסורים לכלכלה באוניברסיטאות בגרמניה. הדבר קורה בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי של 2008-2007, ההתערבות המאסיבית של ה-Federal Reserve האמריקאי והשלכותיה, ומחקריו של הפסיכולוג דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל בכלכלה על עבודותיו עם עמוס טברסקי ז"ל. הכלכלנים בגרמניה משנים בעקבות כך את תפיסותיהם, ובקרב רבים מהם מתחזקת ההבנה שלעיתים יש הצדקה למימון גירעוני של תקציבי הממשלה, כמו גם ההבנה שבמצבים רבים אנשים מחליטים על התנהגויות כלכליות על פי שיקולי דעת בלתי-רציונליים.

גורם נוסף שהשפיע על השינויים בהשקפות של הפרופסורים לכלכלה הוא כניסתם לאוניברסיטאות של פרופסורים צעירים, שחלקם השלימו את לימודיהם בארה"ב ובבריטניה. התוצאה היא שיותר ויותר פרופסורים סבורים שיש להפעיל מדיניות תקציבית אנטי-מחזורית, כלומר מימון גירעוני בזמני מיתון – דעה שמעוגנת בתיאוריה הכלכלית כבר עשרות שנים. השינויים האלה באקדמיה מחלחלים אט אט גם לממסד הפוליטי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של צביה

לא אוהבת

שיר על סדרי עדיפויות