כשל הסיכון מוסרי

קורונה, ממשל ועסקים
תמונה של דודי
דודי אילת

סיכון מוסרי (Moral hazard) מוגדר כמצב שבו אדם או ארגון אשר חשוף לסיכון מסוים אך איננו נושא באחריות לו, עלול להגביר את מידת חשיפתו לאותו סיכון. לדוגמה, אם נהג צעיר ידע שבכל מקרה של תאונה, הביטוח יכסה את כל עלויות הנזק, הדבר עלול להגביר את אי זהירותו ולעודד התנהגות שלילית. יתרה מכך, חברות הביטוח יצטרכו להעלות את פרמיות הביטוח השנתיות על מנת להגן על עצמן מהעלות של התנהגות שלילית זו בנהיגה.

מה שנכון לגבי האדם כפרט נכון גם לגבי התנהלות של מערכות ארגוניות גדולות הלוקות בכשל הסיכון המוסרי. לדוגמה במקרה של הקריסה האפשרית של הבנקים, כפי שהיה במשבר הסאב-פריים (שוק המשכנתאות המשני בארצות הברית). באותו מקרה הממשל האמריקני הזרים עשרות מליארדי דולרים לסוכנויות משכנתאות שנתנו הלוואות ללווים בסיכון גבוה. סוכנויות משכנתאות אלו נהגו בחוסר אחריות מוחלטת בידיעה מוקדמת שהממשל לא ייתן להן ליפול, מחשש לפגיעה בכלל המערכת הפיננסית. את ההצלה הזו נאלץ לממן כלל הציבור, באמצעות עלייה בשיעור המיסים. עצם ההצלה וכיסוי ההפסדים מצד הממשל מעודד גופים פיננסיים להתנהל בחוסר אחריות גם בעתיד בידיעה שהממשל יסייע להם בנפילתם ושלא תהיה כל תביעה לאחריות אישית של מקבלי ההחלטות, אף שפעלו ברשלנות ובכוונה לגרוף רווחים אישיים. הציבור ייוותר לבדו לשאת בנטל ההפסדים.

בהקשר המקומי ישראלי אפשר להעלות שאלות קשות לגבי התנהגות המשקיעים המוסדיים (הגופים שמנהלים את כספי הפנסיה שלנו) ולתהות עד כמה חשיפה לאפיקי סיכון גבוהים, גם בלי קשר למשבר הקורונה, גורמת לנו להפסדים. ייתכן שחלק מההפסדים היה נמנע אם נושאי משרה של המשקיעים המוסדיים היו משלמים מחירים אישיים. ייתכן שאז היו טורחים לגבות במהירות וביעילות את מחיר ההפסד במונחים של מימוש נכסים מאותן חברות ותאגידים שבהם הושקעו כספי החוסכים, והיו פחות נוטים להסכים ל"תספורות".

להבדיל ממצבים של סיכון מוסרי שבהם התנהגות שלילית ולא אחראית מקבלת עידוד על ידי שיפוי ביטוחי או ממשלתי, הקורונה – במיוחד עבור עסקים קטנים – הייתה בבחינת כוח עליון (Force Majeure). בדרך כלל הפסדיהם לא היו תוצאה של ניהול לא נכון, חוסר היערכות והחלטות פיננסיות לא נכונות, אלא תוצאה של אירוע חד, קיצוני ומפתיע. במקרה הזה במיוחד, חוסר סיוע מהיר של הממשלה (תחת בקרה נדרשת) או עיכוב סיוע של הממשלה כתוצאה מבעיות בירוקרטיות מחדד את כשל הממשל – Government failure. כשל ממשל הוא מצב שבו התערבות ממשלתית פועלת לאט מאוד כתוצאה מבירוקרטיה ותהליכים לא יעילים שאף קובעי המדיניות מודים בהם, כפי שראינו במקרה הנדון של הקורונה.

בשורה התחתונה, מאחר שעסקים קטנים רבים בישראל לא נכשלו מוסרית ומשבר הקורונה תקף אותם והסב להם נזקים גדולים ששיעורם המלא טרם הוערך, ראוי במדינה שברמה הרטורית דוגלת בשוק חופשי ותחרותי ובפיתוח עסקים קטנים, שמהווים מכפיל כלכלי קריטי במשק, שהסיוע לעסקים אלה יהיה מהיר יותר, יעיל יותר ואפקטיבי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. אבל האם לדעתך הצדק והיגיון הם שמנחים את אלה שקובעים?

    1. שלום הניה
      זו שאלה טובה ותודה על תגובתך.
      אם כוונתך לעובדה שהכסף מגיע לאט מידי ואולי מאוחר מידי לעסקים הקטנים-אני מעריך שאכן מדובר בכשל בירוקרטי זאת בנוסף להיעדר מנופי לחץ פוליטים רלוונטים של העסקים הקטנים.

    1. שלום יהונתן.
      בהחלט יכול להיות שאתה צודק אבל במאה ה21 בירוקרטיות אמורות לעבוד מהר יותר יעיל יותר ואפקטיבי יותר,במיוחד במיקרים כמו משבר עיסקי כלכלי ואנושי אליו נקלעו העסקים הקטנים.

  2. רגולציה משרתת את החזקים.מי שהוציא עובדים לחל"ת מיד עם פרוץ המשבר היו עסקים גדולים והם יקבלו את הפיצוי המדינה על כל עובד.תקבל יותר כמה שאתה יותר גגול והוצאת עובדים לחל"ת הכי מוקדם.והקטנים שניסו חשמור על העובדים שלהם לא יקבלו דבר.

    1. תודה תומר על תגובתך
      אכן הנושא הזה דובר וחודד גם באמצעי התקשורת.
      דודי

  3. והרבה שכירים בתחתית הסולם לא קיבלו כלום או שקיבלו משהו מעליב

    1. טוב,זו כבר שאלה של מי נדפק יותר?
      לדעתי גם וגם
      תודה על תגובתך
      דודי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של צביה

לא אוהבת

שיר על סדרי עדיפויות