אפקט הדומינו

תחזית כלכלית קודרת
תמונה של אלעד
אלעד מלול

בשנים האחרונות רבים שותפים להרגשה שהמשבר הכלכלי הבא הולך ומתקרב אלינו, אך עד כה הוא לא באמת התרחש. אני טוען כבר שנים שהמשבר נמצא מעבר לפינה, וזה רק עניין של זמן ומדיניות עד שהוא אכן יקרה.

יריית הפתיחה למשבר התרחשה ברבעון האחרון של 2018, שבו הבורסה נפלה לא מעט, והסדק הראשון התחיל להיווצר, אך במאמצי נשיא ארה״ב והפדרל ריזרב, נמנעה נפילה חדה יותר והממשל האמריקאי ידע להגיב בהתאם ולחלץ את המדינה ממשבר נגרר שהיה מתרחב לשאר העולם (ככה זה בכלכלה גלובאלית).

היום, בעת ובעונה אחת, כאשר הקורונה מעסיקה את רובנו, ובעת שהכלים המוניטריים הולכים ונגמרים לממשלות ברחבי העולם – ההסתברות למשבר "חריף" הולכת ועולה. אני בעיקר מודאג מכך שבמשבר הקרוב לא תהיינה דרכים לתת מענה מבחינה מדינית – וזאת כי מרבית הכלים המוניטריים נגמרו; ומרחב התמרון של המדינות הולך וקטן.

כיום נצפית האטה כלכלית וסגירת גבולות בין מדינות. מדיניות הכלכלה הגלובאלית, אשר היטיבה עם מרבית המדינות עומדת להשתנות. ישנם אינספור תרחישים פסימיים לנקודת זמן זו, אך תסריט אופטימי אחד – טרם ראיתי.

בעבר הלא רחוק, מבחינה כלכלית, כפי שטוענים הכלכלנים, למדינות הייתה היכולת להתנהל בצורה סדורה אל מול הכלכלה, אך כיום, לאחר ניצול מרבית הכלים, נשארו מעט אפשרויות להעמיד את הכלכלה בחזרה על הרגליים ולהחזיר אותה למצב שבו הייתה. הריביות כיום אפסיות, המיסים אומנם ירדו רק לטווח קצר כדי ״להקל״ במעט, אך המיתון דופק בדלת, וכשהוא יגיע – יצטרף אליו אפקט הדומינו.

אנחנו כבר רואים את ההשלכות של התפרצות הקורונה בסין ואת המשבר מבחינת ייצוא הסחורות ממנה, ואט אט אנחנו מתחילים להרגיש את ההשפעות פה בארץ. זה מתחיל מרמת המיקרו וגדל לרמת המאקרו וההפך. המדינה שלנו מבוססת על כלכלת יבוא-יצוא, הן בסחורות והן בהון אנושי, ויש סכנה שהכול ירד לטמיון. מי שאומר אחרת – אשמח לשמוע ממנו הסבר ראוי.

לדוגמה, בעלי דירות שמשכירים לטווח קצר יחפשו עכשיו למי להשכיר (היצֵע גבוהה אל מול ביקוש נמוך), הדבר יוביל לחוסר תשלומי הלוואות שאנשים פרטיים וחברות לקחו מהבנקים, לכסף שבקרוב מאוד יימשך מהבנקים כדי לשמור מצבורים (את הדולרים כבר כולם לוקחים).

או למשל ביטול פרויקטים אחדים (ואפילו מספיק פרויקט אחד גדול) לחברת סטארטפ שנשענה והסתמכה עליהם בעתיד הקרוב כדי להמשיך לממן את הפעילות שלה, וכעת היא צריכה לפטר את עובדיה או להכריז על פשיטת רגל. ובל נשכח שחצי מדינה הייתה באוברדרפט בשנה האחרונה. והמצב רק ילך ויחמיר.

למי שתהה מה יהיה היקפו של המשבר הבא, וחשב לעצמו לרגע שמדובר בממדי המשבר של 2008 – בהצלחה. אפקט הדומינו בשנת 2020 יהיה גדול הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, הרבה יותר סייקלים, הרבה יותר כסף, הרבה יותר חובות.

הפתרון לדעתי נמצא רק ברמת המדינה. יש למכור את יתרות הדולרים של בנק ישראל במטרה לשמור על איזון במשק ובמקביל לפתוח את מדיניות המט"ח מחדש. סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל לשעבר, ידע להוציא אותנו מהמשבר בשנת 2008 בזמן. לא בטוח שהנגיד הנוכחי ידע לעשות זאת גם. שיהיה לנו בהצלחה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. מר מלול, המאמר נוגע לנושא חשוב שמטריד רבים. עם זאת, אם אפשר, מתבקשות הבהרות במספר עניינים:
    מה זאת אומרת "הכלים המוניטריים הולכים ונגמרים"? מה נגמר ולמה?
    מה זאת אומרת "לפתוח את מדיניות המט"ח מחדש"?
    למי למכור את יתרות המט"ח בבנק ישראל? לציבור כדי להשיג שקלים?

  2. שלא עם כולם אני מסכים
    אבל בגדול יהיה משבר גדול בכלכלות העולם ועוד יותר בארץ

  3. זאת העובדה שלמרכיב הכלכלי יתווספו מרכיב חברתי שלילי ומרכיב ביחוני שיתחדש בקרוב

  4. בהחלט מסכים עם אלעד מלול שצפוי משבר כלכלי חמור ביותר. יריית הפתיחה התחילה קודם כשבנקים מרכזיים במדינות רבות נקטו במדיניות של הרחבה כמותית במטרה לדחות את המשבר. שוק של ריביות אפסיות הנמשך במשך שנים ועליות כמעט בכל אפיקי ההשקעה לא התאים למצב המקרו כלכלי בעולם. בכלכלת המשפחה זה דומה אבל הרבה יותר פשוט: אי אפשר לאורך זמן להוציא יותר מההכנסות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור

תמונה של ד"ר קאופמן

חידות חשיבה (114)

ביקור חוזר בלוח השחמט: (ב) עוצמתה של המלכה