אפוקליפסה עכשיו? קצת פרופורציה רבותיי

היום, לקראת חג הפסח, ההיסטריה הציבורית ממגפת הקורונה צוברת ממדים מבהילים, המגבירים ללא כל פרופורציה את הנזק לכלכלת המדינה וגורמים לאובדן מיותר של תוצר למשק. בדרך כלל הדרך הטובה ביותר להרגעת היסטריה ציבורית הינה הפרופורציה.

תארו לעצמכם מתקפת טילים מאסיבית מכיוון לבנון, אלפי טילים משוגרים ופוגעים במרכזי הערים, בשכונות מגורים ובמבנים אסטרטגיים. כל המדינה במקלטים ובממ"דים בחרדה קיומית. הרחובות ריקים, מסעדות, בתי מלון, מקומות בילוי, פארקים וכדומה – ריקים מאדם.

כל מערכי הייצור, השירותים והתחבורה מושבתים, כל מערכת החינוך, מגני ילדים ועד לאוניברסיטאות, סגורה. בשדות התעופה אין המראות ונחיתות ורק רשתות המזון נפתחות לשעות קצרות בעוד שמלאי המזון בהן הולך ואוזל.

ובעוד מתקפת הטילים גוברת, נפתחות חזיתות נוספות מכיוון סוריה ורצועת עזה. מאות הרוגים ואלפי פצועים ונפגעי חרדה גודשים את בתי החולים, התרופות והציוד הרפואי מידלדלים… המדינה בשיתוק מוחלט ובקריסה כלכלית, סופגת אבידות בנפש וברכוש.

לחלופין, תארו לעצמכם השתוללות של מזג האוויר המלווה בסערות קשות ובגשמים מטורפים, הצפה כבדה של הערים וגאות אדירה מכיוון הים הגורמת להצפה של כל ערי החוף, הרס מבני מגורים, מלונות ומבני ציבור, קריסת כבישים ונתיבי תחבורה, רוחות סערה עזות המשביתות את שדות התעופה והנמלים ומטחי ברד כבד הפוגעים ברשתות החשמל ומתקני התקשורת…

הייתי יכול להמשיך ולתאר כאן מאורעות אימתניים נוספים, כגון התקפה גרעינית מכיוון איראן, שרשרת של רעידות אדמה בדרגה 8–9 בסולם ריכטר וכן הלאה.

כמו מרבית מדינות המערב, גם מדינת ישראל נחשפה בחודש האחרון למגיפה של וירוס הקורונה, והיא נאלצת להתמודד איתה בכל האמצעים העומדים לרשותה. בינתיים, גם לאחר מספר שבועות מהתפרצות המגיפה, אין אף קורבן, ומלבד שניים-שלושה חולים קשה מצבם של עשרות הנדבקים ואלפי המבודדים טוב יחסית.

קשה להתייחס ברצינות לכל מומחי הרפואה ולהמלצותיהם, הגוררים איתם את כל המערכת הממשלתית לנקוט אמצעים ולהימנע מהחלטות אפקטיביות לצמצום הנזק למשק. אולי נוח למערכת הממשלתית להלך עלינו אימים בתיאורים אפוקליפטיים מפחידים, כדי להכניס את הציבור למשטר דיקטטורי של צייתנות ואמירת אמן בתקווה שיציל את נפשו.

כולם הרי זוכרים את הבלופים והביזיון של הניילונים והצלוטייפ במלחמת המפרץ, כאשר עם שלם הסתתר מתחת לשמיכות ניילון מפני איומי הפצצות הכימיות. את השיטות המניפולטיביות האלה חשף כבר ג'ורג אורוול בשנת 1949 בספרו 1984.

כמובן אין לזלזל באמצעי הזהירות שיש לנקוט להגנה מפני הנגיף, אבל חייבים לשמור על פרופורציה ולהימנע ככל האפשר מנזק בלתי הפיך לכלכלת המדינה, בבחינת לשפוך את התינוק עם המים.