מי חותר תחת התשתית הכלכלית של מושבי הצפון?

פקידי האוצר, בעידודם של שר האוצר וראש הממשלה, שופעים רעיונות איך "להוזיל את יוקר המחיה", ובדרך גם להרוס את הבסיס הכלכלי של המושבים על גבול הצפון ובעוטף עזה.

קשה לבחור במה להתחיל, ברפורמה ברפת החלב? ברפורמות בענף הלול? או באישור היבוא של פירות וירקות? כל הרפורמות האלה ספק אם יביאו לירידה משמעותית במחירים שהקונים משלמים בחנויות.

אפרט קצת בעניין הרפורמה האחרונה בענף רפת החלב: פקידי האוצר והשרים יזמו רפורמה בענף זה, שאולי תוזיל את החלב בכמה אגורות, אבל תחסל עשרות רבות (ואולי מאות) רפתות חלב משפחתיות במושבים בכל הארץ, לרבות כמובן כמה עשרות משקי חלב במושבים בעוטף עזה (במועצות האזוריות שדות נגב, מרחבים שער הנגב וחוף אשקלון שעליהן אנו שומעים בכל פעם שחמאס משגר טילים).

המחיר שהחקלאים מקבלים עבור ליטר חלב (שנקרא "מחיר המטרה") הוא בערך 2 שקלים. ליטר חלב בסופר שבו אני קונה עולה 5.60 שקלים. זאת אומרת שמן הרפתן עד הצרכן מתווספים למחיר החלב עוד 3.60 שקלים, שמתחלקים בין המחלבות ורשתות השיווק. המחלבות מייצרות מן החלב גם כל מיני מוצרים אחרים: גבינות, יוגורט ומעדני חלב אחרים, שמחיריהם לא מפוקחים, ושמהם גם המחלבות וגם רשתות השיווק מרוויחות. אולי היה כדאי ששר האוצר ושר החקלאות יגלו יותר עניין במתח השיווק הזה, יש שם הרבה "שומן", ויאפשרו לרפתנים במושבי הדרום להמשיך ולהתפרנס.

יתרה מזאת, אם השרים ופקידי האוצר מוטרדים מכך שהחלב בארץ יותר יקר מאשר באירופה, כדאי היה שיתקנו את המחדלים שלהם שמייקרים את עלויות הייצור. מדובר במחירי המים ובהוצאות השינוע וההובלה של המספוא בנמלים.

הסבר קצר: אף שמגדלי הפרות בארץ יעילים מאוד (בישראל פרה חולבת נותנת בממוצע יותר מ-10,000 ליטר חלב בשנה). לפי נתונים של OECD, עלות ייצור חלב בארץ גבוהה יותר מאשר באירופה בכמה עשרות אגורות לליטר. מרבית ההפרש נגרם על ידי יוקר ההובלה והפריקה בנמל של תבואה המיובאת לייצור לחם, ומזון לבעלי חיים (פרות ותרנגולות). פרות שנותנות 10,000 ליטר חלב צריכות לקבל מזון בכמות מספיקה.

כיום פורקים את מרבית התבואה המיובאת בחיפה ורק 20% באשדוד. הממגורות והמסופים המשמשים לפריקה מיושנים ואיטיים. ולכן האוניות מתעכבות בנמלים, בממוצע 3.5 – 4 ימים. זה עולה כסף. כפי שחשף העיתונאי סבר פלוצקר, המסתמך על הכלכלן שאול אבן, כתוצאה מכך המספוא שהרפתנים קונים בארץ יקר יותר מאשר באירופה ב-83 אגורות לליטר. ההפרש הזה בעלות המספוא גדול יותר מן ההפרש במחיר החלב לצרכנים בין ישראל לאירופה. חברת הגג של הנמלים והנהלת נמל אשדוד הכינו עוד לפני מספר שנים מסוף מתקדם שיאפשר פריקה מהירה יותר והרחבה של הממגורה ב-50%. התקציב הדרוש למימוש התוכנית הוא 350 מיליון שקל. אולם הביצוע מעוכב. אולי פקידי האוצר יודעים מה הסיבה לעיכוב התוכנית.

ובאשר לנושא פרנסת החקלאים בצפון. אינני יודע האם נשארו במושבים בגבול הצפון רפתות משפחתיות, ולכן האם הנושא עודנו רלוונטי להם. אבל "רפורמות" אחרות פגעו ועדיין פוגעות בהם וחותרות תחת פרנסתם של החקלאים באזור הצפון. אני תוהה האם בביקורם בגבול הצפון, שבמהלכו תועדה חשיפת המנהרות, ביקרו שר האוצר או ראש הממשלה או שר החקלאות ושאר השרים גם במושב זרעית, הנמצא ממש על גבול לבנון? בקרבת המושב הזה חטפו אנשי חיזבאללה את אלדד רגב ז"ל ואהוד גולדווסר ז"ל, האירוע שבעקבותיו פרצה מלחמת לבנון השנייה. ועכשיו נחשפה באזור אחת המנהרות שחפרו אנשי חיזבאללה. אם אכן ביקרו קברניטי המדינה גם בזרעית, האם התעניינו ממה מתפרנסים האנשים שחיים שם? אם כן, הרי שוודאי גילו שחלקם עוסקים בשני ענפים חקלאיים: גידול עצי פרי נשירים, בעיקר תפוחי עץ, וגידול תרנגולות מטילות ביצים. שני ענפים שגם בהם פגעה מדיניות הממשלה פגיעה קשה.

לסיכום, אם באמת ובתמים היו רוצים מנהיגינו להוזיל את יוקר המחיה היו צריכים, כאמור, להתחיל ב"רפורמות" אחרות שהאוצר יזם ואשר גרמו להתייקרויות גדולות. הראשונה שבהן שהיה ראוי לבטל היא הקמת "תאגידי המים". רפורמה שגרמה להתייקרות עצומה במחירי המים בשיעור של 20%-18%. הדבר היה מועיל הרבה יותר מן ההוזלות הסמליות שצפויות במחירים לצרכן מן הרפורמות בענף רפת החלב ומיבוא של תפוחי עץ מקליפורניה. אבל אחד הדברים הקשים ביותר לשרים ולפקידי האוצר זה להודות בטעות.

תקנו אותי אם אני טועה.