מי חותר תחת התשתית הכלכלית של מושבי הצפון?

כיצד ניתן להוזיל את יוקר המחיה
תמונה של אליהו בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

פקידי האוצר, בעידודם של שר האוצר וראש הממשלה, שופעים רעיונות איך "להוזיל את יוקר המחיה", ובדרך גם להרוס את הבסיס הכלכלי של המושבים על גבול הצפון ובעוטף עזה.

קשה לבחור במה להתחיל, ברפורמה ברפת החלב? ברפורמות בענף הלול? או באישור היבוא של פירות וירקות? כל הרפורמות האלה ספק אם יביאו לירידה משמעותית במחירים שהקונים משלמים בחנויות.

אפרט קצת בעניין הרפורמה האחרונה בענף רפת החלב: פקידי האוצר והשרים יזמו רפורמה בענף זה, שאולי תוזיל את החלב בכמה אגורות, אבל תחסל עשרות רבות (ואולי מאות) רפתות חלב משפחתיות במושבים בכל הארץ, לרבות כמובן כמה עשרות משקי חלב במושבים בעוטף עזה (במועצות האזוריות שדות נגב, מרחבים שער הנגב וחוף אשקלון שעליהן אנו שומעים בכל פעם שחמאס משגר טילים).

המחיר שהחקלאים מקבלים עבור ליטר חלב (שנקרא "מחיר המטרה") הוא בערך 2 שקלים. ליטר חלב בסופר שבו אני קונה עולה 5.60 שקלים. זאת אומרת שמן הרפתן עד הצרכן מתווספים למחיר החלב עוד 3.60 שקלים, שמתחלקים בין המחלבות ורשתות השיווק. המחלבות מייצרות מן החלב גם כל מיני מוצרים אחרים: גבינות, יוגורט ומעדני חלב אחרים, שמחיריהם לא מפוקחים, ושמהם גם המחלבות וגם רשתות השיווק מרוויחות. אולי היה כדאי ששר האוצר ושר החקלאות יגלו יותר עניין במתח השיווק הזה, יש שם הרבה "שומן", ויאפשרו לרפתנים במושבי הדרום להמשיך ולהתפרנס.

יתרה מזאת, אם השרים ופקידי האוצר מוטרדים מכך שהחלב בארץ יותר יקר מאשר באירופה, כדאי היה שיתקנו את המחדלים שלהם שמייקרים את עלויות הייצור. מדובר במחירי המים ובהוצאות השינוע וההובלה של המספוא בנמלים.

הסבר קצר: אף שמגדלי הפרות בארץ יעילים מאוד (בישראל פרה חולבת נותנת בממוצע יותר מ-10,000 ליטר חלב בשנה). לפי נתונים של OECD, עלות ייצור חלב בארץ גבוהה יותר מאשר באירופה בכמה עשרות אגורות לליטר. מרבית ההפרש נגרם על ידי יוקר ההובלה והפריקה בנמל של תבואה המיובאת לייצור לחם, ומזון לבעלי חיים (פרות ותרנגולות). פרות שנותנות 10,000 ליטר חלב צריכות לקבל מזון בכמות מספיקה.

כיום פורקים את מרבית התבואה המיובאת בחיפה ורק 20% באשדוד. הממגורות והמסופים המשמשים לפריקה מיושנים ואיטיים. ולכן האוניות מתעכבות בנמלים, בממוצע 3.5 – 4 ימים. זה עולה כסף. כפי שחשף העיתונאי סבר פלוצקר, המסתמך על הכלכלן שאול אבן, כתוצאה מכך המספוא שהרפתנים קונים בארץ יקר יותר מאשר באירופה ב-83 אגורות לליטר. ההפרש הזה בעלות המספוא גדול יותר מן ההפרש במחיר החלב לצרכנים בין ישראל לאירופה. חברת הגג של הנמלים והנהלת נמל אשדוד הכינו עוד לפני מספר שנים מסוף מתקדם שיאפשר פריקה מהירה יותר והרחבה של הממגורה ב-50%. התקציב הדרוש למימוש התוכנית הוא 350 מיליון שקל. אולם הביצוע מעוכב. אולי פקידי האוצר יודעים מה הסיבה לעיכוב התוכנית.

ובאשר לנושא פרנסת החקלאים בצפון. אינני יודע האם נשארו במושבים בגבול הצפון רפתות משפחתיות, ולכן האם הנושא עודנו רלוונטי להם. אבל "רפורמות" אחרות פגעו ועדיין פוגעות בהם וחותרות תחת פרנסתם של החקלאים באזור הצפון. אני תוהה האם בביקורם בגבול הצפון, שבמהלכו תועדה חשיפת המנהרות, ביקרו שר האוצר או ראש הממשלה או שר החקלאות ושאר השרים גם במושב זרעית, הנמצא ממש על גבול לבנון? בקרבת המושב הזה חטפו אנשי חיזבאללה את אלדד רגב ז"ל ואהוד גולדווסר ז"ל, האירוע שבעקבותיו פרצה מלחמת לבנון השנייה. ועכשיו נחשפה באזור אחת המנהרות שחפרו אנשי חיזבאללה. אם אכן ביקרו קברניטי המדינה גם בזרעית, האם התעניינו ממה מתפרנסים האנשים שחיים שם? אם כן, הרי שוודאי גילו שחלקם עוסקים בשני ענפים חקלאיים: גידול עצי פרי נשירים, בעיקר תפוחי עץ, וגידול תרנגולות מטילות ביצים. שני ענפים שגם בהם פגעה מדיניות הממשלה פגיעה קשה.

לסיכום, אם באמת ובתמים היו רוצים מנהיגינו להוזיל את יוקר המחיה היו צריכים, כאמור, להתחיל ב"רפורמות" אחרות שהאוצר יזם ואשר גרמו להתייקרויות גדולות. הראשונה שבהן שהיה ראוי לבטל היא הקמת "תאגידי המים". רפורמה שגרמה להתייקרות עצומה במחירי המים בשיעור של 20%-18%. הדבר היה מועיל הרבה יותר מן ההוזלות הסמליות שצפויות במחירים לצרכן מן הרפורמות בענף רפת החלב ומיבוא של תפוחי עץ מקליפורניה. אבל אחד הדברים הקשים ביותר לשרים ולפקידי האוצר זה להודות בטעות.

תקנו אותי אם אני טועה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. במושבי הגליל העליון כמעט אין רפתות. שם קיימים הרבה לולי הטלה.
    כשני שליש מהוצאות הייצור של חלב בקר הולכים על המזון. בישראל כ- 90% ממזון הבקר לחלב מיובא מארה"ב. באירופה כ- 70% ממזון הבקר בא מרעייה בשטחי ירק טרי טבעי או זרוע.
    כאן מקור ההבדל בעלויות.
    אגב כך גם איכותו של החלב טובה יותר, הן בתכולת הקרוטנואידים והן בתכולת השומן.
    לא צריך ליצור סתם פיקציות כלכלואגרונומיות. הגיע באמת הזמן לרפורמה בענף החלב.
    אולם הדבר דורש דיון הרבה יותר מעמיק. שרים כמו אורי אריאל אפילו לא מתחילים להבין את העניין.

  2. ואיך הם קונים את כל מה שמוכרים להם. ויש שמהללים את שר האוצר.

  3. בחלק מהתגובה אתה מתפרץ לדלת פתוחה. לא טענתי שיש רפתות במושבי גבול הצפון. כתבתי שאינני יודע אם נשארו במושבי גבול הצפון רפתות . לפני שנים כשהלכתי מכפר גלעדי למנרה , הדרך עוברת במושב מרגליות, היו שם רפתות. אבל יש רפתות במושבים בעוטף עזה. אני ממליץ לבקר במושבים במועצה אזורית מרחבים ושדות נגב ולספור את הרפתות.
    מאיפה הבטחון שלך לסיבה להבדלים במחירי החלב? אם אתה חולק עם הנתונים על עלויות הפריקה וההובלה של הגרעינים בנמל אשדוד , שלפי החישוב של הכלכלן שעליו הסתמכת זה מוסיף לעלויות הייצור 83 אגורות לליטר, תברר את נושא הממגורות באשדוד. הבדל של 83 אגורות לליטר יותר גדול מההבדל במחיר החלב לצרכן.
    אבל העיקר – החקלאים מקבלים 2 שקל לליטר, והצרכנים משלמים 5.60 שקלים. למה הממשלה לא בודקת מי בולע 3.60 שקלים? יותר קל להרוס את החקלאים מאשר להתמודד עם תנובה ושופרסל.
    אתה צודק שאת שר החקלאות אורי אוריאל החקלאות לא מעניינת.

    1. רוב רובו של ענף החלב, להערכתי כ- 85%, מצוי בכ- 200 רפתות הגדולות בקיבוצים. הענף במשק המושבי הצטמצם באופן דרסטי. מאלפי רפתות קטנות במושבים נותרו מאות אחדות בלבד בהיקף ארצי.
      הוצאות השינוע של הגרעינים המיובאים מהוות אמנם מרכיב – אבל שולי יחסית.
      הביטחון שלי לסיבה בהבדלים בעלות יצור החלב נובע מהתמחות ספציפית שלי בהזנת הבקר לחלב כולל במשק האירופי.
      תנובה כיום כבר איננה מה שהייתה בעבר. הסינים קנו אותה. לבסוף הם תפסו שרימו אותם, אבל זה סיפור בפני עצמו.
      לגבי שופרסל – הם כבר מביאים מותגי מוצרי חלב מחו"ל. שם הקופה יותר גדולה.
      הגם שכך – טוב עשית שהעלית את הנושא. כפי שנאמר באמת הגיעה השעה לרפורמה במשק החלב.
      אגב – דעתי היא שעוד כמחצית דור לא ימצאו יותר משקי חלב במושבים, זולת אולי התארגנויות כדוגמת באר טוביה שלמעשה בשל ארגון נכון הפכו משהו דומה לרפת קיבוצית גדולה.

    1. את צודקת בהחלט. יש בישראל (לא אצל כולם) כמות כסף גדולה במשק. וכשיש הרבה כסף (תורת המחירים – סטיגלר) המחירים עולים.
      אולם בישראל הגורם העיקרי לרמת מחירים גבוהה היא הממשלה שמטילה על הציבור מסים שונים וגבוהים. לא כל כך מסים ישירים אלא עקיפים. החל ממע"מ, מחירי קרקע, מיסוי על רכב ודלק, היטלי יצור ויבוא, אגרות שונות וקנסות ועוד. זה ביד הממשלה. אם היא הייתה רצינית ולא נוקטת בהונאה כלפי הציבור יוקר המחיה היה יכול לרדת באופן משמעותי.

  4. אבל הנה שר האוצר כבר עובד על כולם עוד פעם לקראת הבחירות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של דורון

גַּלִּי

שיר על "כולם"