טוב לי או רע לי?

הישראלים מקטרים על מר גורלם אך מדווחים על מידת אושר גבוהה
ד"ר אורן גיל-אור

פעמים רבות בחגים, ולפעמים גם בין החגים, בארוחה במסעדה או בניסיון למצוא שולחן פנוי במסעדה, בקניות בקניון ועוד קודם לכן, בעת חיפוש חניה באזור, או בביקור בנמל התעופה באחת מתקופות השיא שנמשכות ברציפות מאפריל עד אוקטובר, מהדהד לי השיר הידוע "מה אתי?… טוב לי או רע לי?" ואני תוהה מה בעצם מצבם של האנשים מסביב – טוב או רע? אני חייב לומר שטרם מצאתי לכך תשובה הולמת ויציבה מספיק.

מחד גיסא, כותרות העיתונים זועקות על זוועות, על עוולות, על עוני ועל סבל. מסביב יש הפגנות, מחאות חברתיות ותחושות של מסכנות. אין כמעט ישראלי שלא ישמח לקטר על מר גורלו, ובעיקר על מצבו הכלכלי. או כמו שחבר טוב שלי מגדיר זאת – הוא תמיד "סוחב בעלייה". גם קובעי מדיניות משלל קצוות הקשת הפוליטית נוהגים לספר לנו כמה רע כאן, וכמה יהיה עוד יותר גרוע בהמשך. " החרדים טפילים", "הערבים לא עובדים", "בתים כבר לא ניתן לקנות" (אף שבשיעור כלכלה האחרון שבו השתתפתי, לימדו אותי שמחירים עולים כאשר אנשים מעוניינים לשלם אותם) ואנחנו נסחטים עד תום. שלא לדבר על התורים הארוכים מחוץ לשגרירויות הזרות, על המוחות הבורחים, על חבית חומר הנפץ שעליה אנחנו יושבים, על כך ש"אין ולא יהיה שלום", על הנשיא לשעבר (ובקרוב גם ראש ממשלה לשעבר) שבכלא, על שעות העבודה הבלתי נסבלות… מה אומר לכם? נשמע ממש גיהינום!

מאידך גיסא, עם ישראל חי, צורך, מבלה ומרוויח. מקומות הבילוי הומים אדם ומספר הטסים לחו"ל בפסח האחרון גדל ב-25% בהשוואה לזה שקדם לו. אם לשפוט על פי נתוני הדו"ח האחרון של ה-OECD (ארגון המדינות המתועשות), מדינת ישראל (ולא רק מדינת תל אביב) ממוקמת במקום ממוצע ומעלה (בהשוואה למדינות ה-OECD המפותחות), עם נתונים מחמיאים בנוגע לעושר, לרמת הכנסה ולשיעור אבטלה. מעבר לכך ישראל ממוקמת במקום גבוה בהרבה מהממוצע בתוחלת החיים וב… תחושת הרווחה האישית (לפי דווחי האזרחים). כאן כבר ממש התבלבלתי. אז מה מרגישים האנשים סביבנו? שרע להם או שטוב להם?

חזרתי לבחון עוד נתונים. למשל, בישראל יש בממוצע 1.27 טלפונים סלולריים לאדם. אנחנו מוגדרים כמדינת הסטארט-אפים השנייה בגודלה בעולם. אנחנו המדינה בעלת אחוז האקדמאים השני בגודלו בעולם. ישראל מתוארת כמובילה טכנולוגית עולמית בתחומים רבים, כמו התפלת מים, טילים ועוד. 12 פרסי נובל ניתנו לישראלים. נו, אז תגידו אתם – יש לנו במה להתבייש?

אז מה העניין – האם אנחנו צריכים את הקיטורים האלה נגד עין הרע? האם אני פשוט מנותק ומפספס משהו? אני יודע שיש גם עוני, ויש אי-צדק ומיני עוולות אחרות. ובכל זאת, האמונה שהמצב פה רע ורק מתדרדר לא מתיישבת, בעיניי, עם המציאות הכלכלית. ייתכן שזו שאלה של ראיית חצי הכוס המלאה מול חצי הכוס הריקה, ואני מודה שיש לי נטייה לראות דווקא את חצי הכוס המלאה.

אז תשובה לשאלה שאיתה פתחתי אין לי, אבל הבשורות המשמחות הן שכאשר אנחנו מתבקשים לדווח על מידת אושרנו, אנחנו מדווחים על אושר בין הגבוהים בעולם. ואני מקווה שכך אנחנו מרגישים באמת. הבשורות המשמחות פחות הן שכנראה, בין חברים, אנחנו אוהבים לספר לכולם עד כמה אנחנו מסכנים כאן בחושך לבד.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. יפה דר גיל אור, אני מעודד מהאופטימיות שלך, למדתי פעם שאושר מגיע מבפנים לא בהכרח מנסיבות חצוניות,יש מחקר של אונברסיטת יל שלקחו קבוצה של אנשים דיכאוניים כרונית ובקשו מהם לחייך יום שלם, הם לא הצליחו לחזור לדיכאון שלהם….פשוט state of mind

  2. הקביעה שעם ישראל חי ומכייף נכונה רק לגבי חלק מהעם. אם 25% מהילדים מוגדרים רעבים ו-25% מהזקנים מוותרים על תרופות, חימום בחורף ועל מזון אז המצב לא מזהיר במיוחד. חבל שלא ראית את הסרט של מיקי חיימוביץ על האנשים העניים, כן אלו ששני בני הזוג עובדים אבל לא מצליחים להשתכר מספיק כדי לחיות בכבוד. הסטטיסטיקה משקרת כי הטיקונים גורפים כספים ומהמרים על כספי הציבור והרוב חי ממשכורת של 6000 ש"ח בחודש לעובד ונאלץ לפנות להוריו לצורך עזרה פיננסית. כן ונסיעה לנופש בחו"ל ל-4 לילות יכולה לעלות 1300 ש"ח לאדם, זול מנופש בארץ. אז נראה כאילו הכל דבש בשדה התעופה.

  3. אתה כותב כמו שאתה מרצה- בהיר, צבעוני עם הומור. זה נכון שביותר מחצי עולם לא היינו רוצים בשום פנים ואופן לחיות. אבל בהשוואה לחצי אחר לפעמים יש לנו סיבה לקטר… ובכל זאת הצלחת להדביק באופטימיות. תודה! ובנימה ישראלית :"יהיה בסדר"

  4. בכל הסעיפים העובדתיים יצאנו בסקר במקומות נמוכים. רק בסעיף של הרגשה אישית – גבוה! מעניין מאוד!

  5. אתה מחבר בין הכסף לאושר – ובתור אקדמאי עובד ומוצלח – אולי האושר שלך קשור למספר השקלים שלך בבנק, כי האושר שלך הוא תוצאה של מה שיש לכסף להציע כשהוא מתרגם ל"דברים".
    אבל אם אני מלצרית בחומוסיה מעט שעות ביום ושאר השעות אני מאוהבת, נהלת חיי חברה משובחים, מציירת להנאתי ומוכרת ציורים בכל העולם, מטיילת, הילד שלי מאושר – אז המינוס בבנק מעיד על בעיה כלכלית אבל אין שום בעיה עם האושר שלי. אני בוחרת את החומוסיה בעצמי (קרוב לבית, אנשים יקרים, יותר זמן איכות עם הילד ושאר המשפחה), בוחרת את מספר שעות העבודה – ועלות תועלת: מוכנה בעיות כלכליות אך מצב הרוח שלי לא מחובר לחשבון הבנק שלי – ולכן כל היושבים בבתי הקפה יכולים להתלונן כי האושר שלהם לא מחובר למספר השקלים שהוציאו היום בדיוק כמו שאשב בבית עם קפה ביתי, לא אתלונן על דבר למרות מספר השקלים שאין לי לא בבנק ולא בכלל..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך