הג'יני שעל קו הזינוק

מדד אי השוויון עומד למבחן ההוגנות
תמונה של שחף
שחף מזין

מצב כלכלי של מדינה הוא עניין מורכב. אין שתי מדינות זהות ואין שתי תקופות זהות. אך בכל זאת יש צורך ביצירת מדדים והערכות שיוכלו לתאר באופן איכותי ככל האפשר את התמורות והשינויים במצבה הכלכלי של מדינה. דירוג האשראי מספר לנו על יכולתה של המדינה לפרוע את חובותיה, התל"ג מספר לנו על יכולת ייצור הערך, יש שיעורי אבטלה ותעסוקה ועוד מדדים רבים. ועדיין, רבים ככל שיהיו, המדדים לא יוכלו לתאר לנו במדויק את מצבה הכלכלי של מדינה כפי שתיק רפואי לא יכול לתאר לנו אדם ספציפי על מכלול תכונותיו.

אחד המדדים שמושכים עניין רב מהצד הפוליטי ומהתקשורת הוא מדד ג'יני, הידוע גם בשמו מדד אי-השוויון. מדד ג'יני מסכם את אי-השוויון בהשתכרות לכדי מספר בודד בין 0 ל-1. 0 הוא שוויון מוחלט, דהיינו כולם מרוויחים אותו הדבר בדיוק, ואילו 1 מסמן אי-שוויון מוחלט, כלומר מישהו אחד מרוויח את כל הכסף והשאר לא כלום. לצד יתרונות המדד, כגון פשטות החישוב וקלות ההשוואה, יש חסרונות מובנים בהתבוננות במספר בודד המשקף את אי-השוויון במדינה. חלקם חסרונות מתמטיים הנובעים מהחישוב עצמו וחלקם מהותיים-ערכיים ומעלים את השאלה אם מקדם נמוך, המשקף שוויון גבוה, בהכרח מצביע על מצב צודק או הוגן ביותר עבור התושבים. כשאנו נדרשים לסוגיה זו נזכור כי המדד משקלל שוני בהכנסות הפרט, ואלו הן תוצאה של נתוני פתיחה יחד עם העדפותיו של הפרט.

הבה נניח לצורך הדוגמה מדינה שבה חיים שני פרטים. ככל שהכנסתם של השניים תהיה דומה יותר כך יקטן ערכו של המדד, וככל שהאחד ירוויח יותר מחברו יגדל אי-השוויון במדינה הקטנה שיצרנו. אם כך, האם נכון להניח שהוגן, או טוב יותר, ששניהם ירוויחו אותו הדבר? אם השניים בעלי הכשרה זהה ומבצעים את אותה העבודה, אך ראוי שירוויחו אותו הדבר. אולם אם האחד מעדיף למקסם שעות פנאי ואילו השני משקיע את מרבית זמנו בעבודה, אזי אין הוגנות בהשתכרות זהה.

המדינה יכולה לתרום לאיזון אי-השוויון באמצעות הטלת מס גבוה יותר על המרוויח סכומים גבוהים ולסייע בקצבאות למרוויח סכומים נמוכים, זהו שיקול ערכי המיושם ברמות שונות במדינות שונות. הפרט מצידו יכול לבחור, עד גבול מסוים, כמה לעבוד ובהתאמה כמה להרוויח. ואם הוגנות היא העומדת לנגד עינינו, תפקידה של המדינה צריך להתרכז במתן אפשרות השתכרות זהה לתושביה. ניצול האפשרות היה ויישאר בידי הפרט. תפקידה של המדינה לייצר לשני הפרטים את אותן האפשרויות כדי שהתוצאה – ההשתכרות – תהיה ככל האפשר פועל יוצא של בחירתם של הפרטים ולא של המצב או המקום שנולדו אליו. יש לפעול לאיזון נקודת הפתיחה על פני איזון תוצאת הסיום.

אם ניקח את הדיון התיאורטי לשטח נראה כי אפשרויות הבחירה של הפרט מוכתבות בחלקן הגדול על ידי המדינה. אפשרויות התעסוקה של הפרט, בייחוד בנקודת הזינוק לעולם התעסוקה, ייקבעו ברובן על פי רמת השכלתו ואיכותה. לבוגר תואר בהנדסה יש יותר אפשרויות מלאדם חסר תעודת בגרות. תוצאת הסיום שלו, שעל פי ג'יני נמדדת בשכרו, תהיה גבוהה יותר. העברת כסף מהמהנדס לחברו באמצעות מיסוי תגדיל את השוויון, אך מה בדבר ההוגנות? פה נשאלת השאלה אם לשניים ניתנה אפשרות זהה ללמוד הנדסה.

כדי לעודד שוויון ערכי על המדינה לתת לאזרחים רבים ככל האפשר קשת אפשרויות שווה, לייצר נגישות להשכלה ולהכשרה מקצועית שיאפשרו להם לשדרג את עצמם מבחינת תעסוקה והשתכרות. אם נציב את כולם על אותו קו זינוק נוכל להשיג הוגנות ערכית גבוהה יותר מאשר אם נשאף להשוות לכולם את תוצאת הסיום.

קו הזינוק לעולם לא יהיה זהה לכולם, וסביר כי מי שנולד לבית עשיר ומשכיל יקבל יותר אפשרויות והכוונה טובה יותר ממי שלנוכח המציאות נאלץ לוותר על לימודי תיכון לטובת עזרה בפרנסת המשפחה. אך לצד השוני המובנה, בכל חברה ניתן לעשות יותר למען שוויון בתנאי פתיחה. סיוע בלימודי מקצועות ליבה, הכשרות מקצועיות ונגישות כלכלית להשכלה יכולים לשפר משמעותית את מצבם של רבים. אף שפופולרי יותר – בקרב הציבור ובעיני הפוליטיקאים – להגדיל קצבה באופן מיידי, והדבר נכון שבעתיים כשניחוח בחירות באוויר, המדינה צריכה להיות המבוגר האחראי המספק חכות ולא תלושים לדג. על המדינה לעודד יציאה לשוק העבודה גם כאשר הדבר כרוך בהפחתה לא פופולרית של קצבאות, ולספק את הכלים הנחוצים להשתלבות בעבודות מתגמלות, בדגש על תושבי הפריפריה החברתית והגאוגרפית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. מדובר במדד חשוב
    אולי הכי חשוב בהשוואה בין מדינות

  2. אין ספק שיש ביראל אי שיוויון משווע. יש יותר מידי ילדים שאין להם מספק תזונה וחינוך. יש הרבה מידי קשישים שאין להם מספיק לצרכים בסיסיים כולל בריאות. וכן הלאה. זאת הבעיה ולא הדקויות.

  3. אי השיוויון הגדול שקיים כאן. אבל האנשים מסתובבים מאושרים. כמי שעישנו סמים שמעלים חיוך של אושר ללא קשר למציאות.

  4. אחרי שהילדים חסרי הרזרבה ונעדרי הגב הכלכלי יתקשו להתאושש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?