לשנות הדגשים בשירות התעסוקה

שילובן של אוכלוסיות מרובות חסמים בשוק העבודה
תמונה של ד"ר אלכסנדר צימרמן
ד"ר אלכסנדר צימרמן

בחודש פברואר 2017 נרשמו רמות האבטלה הנמוכות ביותר בשירות התעסוקה בעשר השנים האחרונות. בלשכות התעסוקה ברחבי הארץ התייצבו 168.8 אלף דורשי עבודה (נתון מנוכה עונתית) ירידה של 0.8% לעומת חודש ינואר. אם מביאים בחשבון את הגידול הטבעי באוכלוסייה הרי ששיעור האבטלה ירד אף יותר מהנתון הרשמי. בהשוואה לסוף 2016 מדובר בירידה של 9.4%, בתקופה זו הגיעו 187.4 אלף דורשי עבודה ללשכות.

בשירות התעסוקה רואים בביקוש הגבוה לעובדים "הזדמנות חברתית כדי לשלב אוכלוסיות מרובות חסמים בשוק העבודה". המושג "אוכלוסיות מרובות חסמים" מתייחס לערבים, לחרדים, ליוצאי אתיופיה, לבעלי מוגבלויות, לאימהות חד-הוריות ועוד. המטה לתעסוקת אנשים עם מוגבלויות במשרד התעשייה והמסחר הכין ב-2012 תכנית של יעדים וכלים לשילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה, יעד ביצוע התכנית הוא 2020.

נכון לתחילת 2017 הביצוע מתקדם בהדרגה. התכנית כוללת הכשרות שונות כמו לימוד אנגלית, הפעלת מחשוב, עידוד מענקים כספיים והטבות למעסיקים ומניעת חסמים אפשריים כדי להגיע לתעסוקה גבוהה. לפי סקר חברתי שעשה הלמ"ס יש בישראל 785 אלף איש עם מוגבלויות בני 20 עד 64, כ-22% מתוכם ערבים ו-7.8% חרדים. אם לשכת התעסוקה תשקיע משאבים נוספים בהגברת תעסוקתם של אנשים עם מוגבלויות והכשרתם, ברור שהפריון והצמיחה במשק יגדלו, ולאור רמת האבטלה הנמוכה יחסית הרי שכיום עיתוי הטיפול נוח מאוד.

בנק ישראל רואה בתנודתיות בתעסוקה, בעיקר בענפי יצוא, גורם שמסייע להגדלת התעסוקה ומאפשר גם לעובדים עם חסמים להשתלב בעבודה. מכון "ברוקדייל" התקדם צעד נוסף בסקירתו על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות וציין שהדבר יפחית בידוד חברתי, יסייע לאנשים עם מוגבלויות לתת משמעות לחייהם ויעלה את הערך העצמי שלהם בשילוב שיפור איכות חייהם.

שירות התעסוקה נתון לפיקוחו של שר העבודה והרווחה ושל מועצת שירות התעסוקה שהיא הגוף המפקח על הפעילות השוטפת והתוויות המדיניות. בין תפקידיו המוגדרים (כמפורט באתר האינטרנט של השירות) מציין שירות התעסוקה "שיתוף פעולה עם גופים אחרים בענייני הכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מקצוע, והפניית דורשי עבודה להכשרות מקצועיות". לשירות יש לפיכך את המנדט, במיוחד לאור הירידה המתמשכת באבטלה במשק, לפעול כבר עכשיו בשיתוף משרד הרווחה להגדלת מערך ההכשרות ולבניית מאגר דרושים חדש לעובדים עם חסמים הרוצים להשתלב בעבודה.

בעת הנוכחית נוצרה הזדמנות פז לשינוי בסיסי בדגשים של שירות התעסוקה. 72 לשכות התעסוקה בארץ צריכות לבנות שוב מערך הכשרות מקצועי עם נטייה טכנולוגית, ולשים דגש על מערך הקלות ועידוד כלכלי נוסף למעסיקים. עד היום לשכות התעסוקה היו בעיקר "שומר הסף" של קצבאות אבטלה והבטחת הכנסה, תוך העברת דיווחים שוטפים לביטוח לאומי בנוגע לזכאות דורשי העבודה לקצבאות. תפקיד הדיווח צריך להימשך כבעבר ועמו מגוון ההכשרות. הנגישות והטבות העבודה חייבות לגדול כדי להקטין חסמים לכניסה לעבודה. אם זה יקרה סביר שנראה שרשרת מהלכים חיוביים בקרב האוכלוסיות עם חסמי עבודה ובמקביל תרומה למשק בפריון וברווחה.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. הנתונים על התעסוקה/אבטלה לא נמדדים נכון ומיפים את המצב.

  2. לשכות התעסוקה לא פועלות מתוך שליחות ורצון למצוא עבודה רצינית או לאפשר הכשרה מקצועית. העיקר אצלן זה להגיד טיפלנו ועוד דורש עבודה ירד מהנתונים.

  3. שילוב מוגבלים בתעסוקה היא משימה חברתית מהמעלה הראשונה.הלוואי שיוקדשו לכך יותר משאבים ומאמצים.

    1. המוגבלים לא מענינים את לשכות העבודה.מבחינת הלשכות המשימה היא לנסות לספק עבודה בשכר נמוך ובלבד שהקיצבה תרד או לא תשולם.

  4. את שירות הצעסוקה לא מעניין כלום. בוא למכשיר פעם בחודש. תזסהה עם טביעת אצבעות. ותלך הביתה. יום מציאת מקומות עבודה.שום הכשרה. דמי אבטלה מעליבים לתקופה מוגבלת.

  5. לשכות התעסוקה מציעות עבודות בשכר נמוך ובדרך כלל ללא צורך בהכשרה.הגיע הזמן לאפשר הכשרות מקצועיות על חשבון המדינה ולשנות גישה בתעסוקה לעבודות עם יותר תחכום ושכר משופר.

  6. לשכות התעסוקה פועלות בחוסר יעילות ולא מתוך ראיה לטווח ארוך. הכשרה טכנולוגית או מקצועית כמעט לא קיימת בפועל בלשכות וזה מלמד על טיפול לקוי.

  7. מה להם ולשירות
    בעצם גם את המילה תעסוקה
    איזה תעסוקה הם מוצאים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים