מועדון ההייטק והקדמה הטכנולוגית

חיזוק התעשיות המתקדמות והמסורתיות על ידי כולנו
ד"ר דב רייכמן
ד"ר דב רייכמן צילום: אינגריד מולר

תעשיית ההייטק, סטארט אפים, חדשנות ויזמות עדיין מזוהים היום עם גיקים, עם גאונים טכנולוגיים, עם 8200 ועם עוד קהילות סגורות של יחידי סגולה ואייקונים שהפכו למודל לחיקוי והערצה.

תעשייה יוקרתית זו הלכה והתרחבה אמנם וזיכתה את ישראל בתואר המכובד "אומת הסטארט אפ", וטכנולוגיות ישראליות מתקדמות ופורצות דרך מיושמות בכל העולם, אך עדיין מדובר בנתח קטן מהתעשייה, כ-10% מכלל העובדים במשק (תלוי כמובן מה מוכלל תחת תעשייה זו).

קרוב ל-20 שנה חלפו מאז שחלום האקזיט החל ללוות את עובדי תעשיית ההייטק. אל טכנולוגיות התוכנה והסלולר הצטרפו טכנולוגיות רפואיות – הביוטק והביומד, חומרים מתקדמים, הננוטכנולוגיה והקלינטק. טכנולוגיות לתחומי החקלאות, תעשיית הרכב ובנייה ירוקה וגם טכנולוגיות פיננסיות – הפינטק.

עשייה מבורכת זו התרחבה למוקדים בפריפריה, הוקמו תשתיות מגוונות ליזמים, מאיצי סטארט אפים ותכניות מימון ותמיכה ממשלתיות ופרטיות. גם טווח הגילים התרחב מאוד, לא עוד רק אנשים צעירים, כפי שראינו בסדרת הטלוויזיה "מסודרים", אלא ישנן, מחד גיסא, מסגרות לטיפוח יזמות לתלמידי תיכון, ומאידך גיסא, יש יותר ויותר יזמים מבוגרים שכבר עברו תחנות רבות בקריירה שלהם.

ראויה לציון המגמה החשובה של תעשיית החדשנות והיזמות לכיוון עסקים בעלי תרומה לחברה ולקהילה ובניית מודלים עסקיים שאינם נסמכים על תרומה פילנטרופית.

על מנת לשמר את היתרון של ישראל ואת ההערכה שלה היא זוכה בתחום, צריך לחזק במידה רבה את המגמות הללו גם בתעשייה המסורתית ולפתוח את השורות למספר עובדים גדול הרבה יותר שכישוריו אינם בהכרח טכנולוגיים.

הספר שכתבתי לאחרונה, "הסטארט אפ שלנו", נועד לקרב ילדים ובני נוער לחשיבה יזמית, ולעודד ולהזמין לעולם מרתק זה גם את אילו שאינם מצטיינים דווקא במדע ובטכנולוגיה.

הצלחתם של המיזמים הטכנולוגיים והיכולת לחולל פריצת דרך עולמית אינן נחלתם הבלעדית של מפתחי הטכנולוגיה. נדרשים בעלי כישורים נוספים היכולים להגדיל את סיכויי ההצלחה, להוביל את המיזם בתנאי אי-ודאות, לשכנע משקיעים ולהתמודד בעזרת יכולת בין-אישית גבוהה בשווקים התחרותיים. יכולות חיוניות אלו הן תנאי להצלחה ואינן בהכרח קשורות למיומנות טכנולוגית. אם כן, בעלי יכולות אלו, שעד היום חלקם חשבו בטעות שעקב מיומנות טכנולוגית מוגבלת אינם יכולים להצטרף למועדון ההייטק, חייבים להיכנס לתחום ולהשתלב בו באופן מסיבי.

הספר "הסטארט אפ שלנו" נועד להנגיש את עולם החדשנות והטכנולוגיה המתקדמת לכל אחד. סיפור העלילה חושף בפני ילדים, בני נוער והוריהם את עולם ההייטק ואת עולם העסקים האתגרי. הסיפור נוגע בחדשנות, ביזמות ובטכנולוגיה מתקדמת ומשלב תרומה לסביבה ולקהילה.

לא במקרה שולב בעלילת הספר חיבור בין תעשיית ההייטק לתעשייה המסורתית. החיבור הזה נכון לשני מגזרי התעשייה. תעשיית ההייטק צריכה לצמוח לחברות בינוניות וגדולות ולהעסיק עובדים רבים יותר שיחזקו את חוסנה ויציבותה ארוכת הטווח. התעשייה המסורתית צריכה להרחיב את תהליכי החדשנות בארגון כדי להחליף מוצרים שהתיישנו במוצרים חדשים ורווחיים יותר שיחזקו את יכולתם להתחרות בשוק העולמי.

יזמים ללא רקע טכנולוגי יכולים לקבל רישיון לטכנולוגיות חדשניות ולפטנטים מהמוסדות האקדמיים ולהקים עסקים המביאים לידי ביטוי את יכולותיהם החברתיות והעסקיות, ובמידת הצורך להיעזר באנשי מקצוע טכנולוגיים.

כולם מוזמנים! כולם יכולים לקחת חלק בתעשייה מרתקת זו וכולם נדרשים לחיזוק השורות. בצד ההזדמנות העסקית, מובטחת חוויה אישית, רעננות ועניין ואולי חלום ישן שטרם מומש.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. עלויות השכר הנמוכות יחסית בארצות מתפתחות לוקחות נתח גדול. גודל השוק המוגבל אצלנו מפריע גם כן. לכן צריכים להתמקד לדעתי בטכנולוגיות החדשות.

  2. בשביל צמיחת התעשיה מכל סוג צריך תשתיות. אנחנו לא מבינים כמה אנחנו חלשים בחינוך ובתשתיות פיזיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך