החתולים שומרים על השמנת

בחודשיים האחרונים מתנהל מאבק להכנסת מבחני תקינה וביטחון מוצרים מיבוא באמצעות בדיקות שתתבצענה במכונים פרטיים, ולא רק במכון התקנים שהוא מונופול בתחומו. משרדי האוצר והכלכלה מבקשים לאפשר בדיקות במכונים פרטיים, אולם התעשיינים שפעילים בניהול המכון רוצים למנוע יבוא תחרותי ולפיכך מתנגדים לבדיקות במכונים.

בעיית ניהול ואי-תקינות נוספת עלתה לכותרות בתקשורת, ולפיה רבים ממנהלי ועדות התקינה (קביעת התנאים לאישור יבוא) מועסקים אצל התעשיינים הגדולים בתחומם. יו"ר ועדת התקינה לחלב ומוצריו הוא טכנולוג מזון ראשי בתנובה, המחזיקה ב-55% משוק החלב בארץ. יו"ר הוועדה לאישור תקינה לסלטים וטחינה הוא מנהל איכות ובטיחות בשטראוס, שנתח השוק שלה הוא 35% בתחום. טכנולוג המזון של שטראוס הוא יו"ר ועדת התקינה לגלידות – שטראוס (יונילבר) מחזיקה ב-45% מנתח שוק ענף הגלידות. אנשי מפתח נוספים בתחומי תה וצמחים לחליטה הם מוויסוצקי, המחזיקה ב-80% מהשוק או מסנפרוסט, שנתח השוק שלה בירקות קפואים עומד על 70%. גם בוועדות התקינה בשימורי דגים, בטקסטיל ובקמח חברים נציגיהם של תעשיינים מקומיים מובילים.

גורמים ממשלתיים טוענים ששליטת התעשיינים בוועדות מונעת את שינוי התקנים או משאירה תקן שרובו ישראלי במטרה לחסום יבוא. לכן, עוד לפני שהתקבלה הכרעה על ביצוע בדיקות תקן ואיכות במכונים ובמעבדות פרטיות, מבקשים במשרדי האוצר והכלכלה לבצע שינוי בהרכב הוועדות של מכון התקנים.

באוצר מבקשים גם לאפשר שקיפות בכל הקשור לאנשי הוועדות שבאתר מכון התקנים שבו הם מוצגים כנציגי התאחדות התעשיינים ללא ציון עיסוקם בתנובה, בוויסוצקי או בשטראוס. מעבר לכך, באוצר מבקשים שדיוני ועדות התקינה יהיו פתוחים לציבור (בוודאי ליבואנים מתחרים) תוך רישום פרוטוקולים גלויים לעיון. רישום פרוטוקולים עשוי להוות מסמך משפטי במקרה של ערעור על החלטות. החשיפה לציבור תגלה עד כמה הדיונים היו רציניים ומהותיים כנדרש.

דרישות הממשלה לגיטימיות ומטרתן להוריד את יוקר המחיה באמצעות יבוא מתחרה. אולם התאחדות התעשיינים מתנגדת ומנסה למנוע יבוא. התעשיינים, בראשות נשיא ההתאחדות שרגא ברוש, גייסו לובי בכנסת באמצעות שתדלנים, שיקשה על העברת חקיקה בממשלה ובכנסת בכל הקשור לשינויים במכון התקנים. בינתיים שרגא ברוש מחלק ציונים לאנשי האוצר ומזדעק להגן על היצור המקומי ובעיקר על משק החלב. לא צריך להתרשם יותר מדי מהסיסמאות של ברוש.

כבר בשנת 2013 פרסם מבקר המדינה ביקורת על פעילות המכון שהתמקדה בנזק שהמכון גורם לאי-תחרות במשק. הממונה על התקינה, גרישה דייטש, הודיע בשנת 2014 על כוונת משרד הכלכלה לצמצם את פעילות מכון התקנים, דבר שבפועל לא התרחש. לפי הערכות כלכלנים ואנשי האוצר, המכון (שמעסיק 1000 עובדים) עולה לצרכן הישראלי כחצי מיליארד שקל בשנה בגלל מניעת תחרות מול יבוא. המאבק על תפקוד המכון והתחרות מול מעבדות פרטיות עלול להימשך חודשים לא מעטים.

את דרישות השקיפות בוועדות התקינה וכתיבת פרוטוקולים מנומקים ומפורטים, ראשי התאחדות התעשיינים אינם רשאים לעכב. אם צעדים אלה יתמהמהו, טוב יעשו היבואנים אם יבקשו סיוע מבית המשפט שיאכוף על מכון התקנים התנהלות תקינה כנדרש.