תקציב דו-שנתי – אקמול לחולה קשה?

הוויכוח על התקציב מתעלם מהבעיה האמתית
תמונה של דודי אילת
דודי אילת

הוויכוח על סוגיית התקציב הלאומי – האם חד-שנתי או דו-שנתי – מהדהד.

התקציב הוא כלי מרכזי במדיניות ציבורית והוא מסמך פוליטי וכלכלי המהווה מעין חוזה בין בית הנבחרים לציבור הבוחרים. על אישור או אי-אישור תקציב עלולה ליפול ממשלה, וגם אם הציבור וחלק גדול מהפוליטיקאים עצמם לא מבינים בתקציב בגלל בעיות שקיפות ותרגילים של פקידי האוצר, כולם מודעים לחשיבותו העקרונית.

בספרות המקצועית התקציב מוגדר כמחול ה"בזבזנים", שהם מקבלי ההחלטות הפוליטיים והבירוקרטיים מהמשרדים השונים, ומולם ה"חסכנים", הלוא הם פקידי האוצר, שומרי הקופה הציבורית ואומרי" הלא" לחלק מהפרויקטים שאותם שואפים הפוליטיקאים והבירוקרטים לקדם. מעבר לכך, התקציב הוא תוספתי, הווה אומר נבנה על בסיס המסגרת הקודמת של תקציב השנה הקודמת, ובשל היותו כזה אין צורך לבחון את כולו כל שנה ומבחינה פוליטית קל יותר להגיע להסכמות.

בעיקרון, התקציב בישראל בנוי בשיטת פריטים, הווה אומר לכל הוצאה יש כתובת והפיקוח שהכסף נוצל למטרתו הוא העיקר, כלומר חייבים לנצל את התקציב שהוקצה. חלקים גדולים מאוד בתקציב הם קשיחים, כלומר לא ניתן לנגוע בהם, כגון החזר חובות, משכורות, גמלאות והוצאות קבועות כמו ביטחון וכדומה.

לכאורה, לתקציב דו-שנתי יש יתרונות הכוללים תכנון כלכלי רציונלי וארוך-טווח יותר, הימנעות מכלכלת בחירות ומסר למשקיעים בחו"ל של מדינה עם יציבות כלכלית.

עם זאת, הניסיון האחרון של תקציב כזה גרר גירעון של כ-40 מיליארד שקל, גירעון ש"התגלה" בשלהי ממשלת נתניהו השנייה כששר האוצר היה יובל שטייניץ. תקציב דו-שנתי מחייב בקרה על אינדקטורים כלכליים גלובליים ועדכון מיידי במקרה של שינויים, משברים וגביית הכנסות משתנה, וכל זה לא קרה בעידן שטייניץ.

מבחינה פוליטית, נושא היציבות השלטונית הוא קריטי לעיצוב ,יישום והערכה של מדיניות ציבורית של כל ממשלה, ולכן לתקציב דו-שנתי יש, לכאורה, משמעות פוליטית של יציבות. לא ניתן להפיל ממשלה בהצעת חוק התקציב כל שנה והסחר-מכר בין המפלגות בקואליציה סביב "מי מקבל מה" מתבצע אחת לשנתיים בלבד.

האומנם? במדינת ישראל בשיטת הבחירות הנוכחית ובמציאות של קואליציות שבירות – זה ממש לא ברור. ראש הממשלה איים לא מזמן לפטר את שר החינוך בנט. המחנה הציוני נכנס/לא נכנס לקואליציה ומשברים פוליטיים הם לחם חוקה של כל ממשלה בישראל בשיטת הבחירות היחסית שלנו.

שורש חוסר היציבות הוא קודם כול בשיטת הממשל שלנו, ולא בסוגיית תקציב חד-שנתי או דו-שנתי. עד שזה לא ישתנה כל הוויכוח הכלכלי רלוונטי הרבה פחות, משום שהסוגייה היא קודם כול פוליטית.

אם כן נראה ששוב נותנים כאן אקמול כלכלי לחולה במחלה פוליטית קשה הרבה יותר. למרות הרציונל הכלכלי שבבסיס תקציב דו-שנתי, במציאות הפוליטית של מדינת ישראל זה נראה כמו עוד אלתור, ומאלתורים פוליטיים במסווה של רציונל כלכלי לא תבוא הישועה.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

17 תגובות

  1. הממשלה הנוכחית והעומד בראשה יעשו כל תרגיל פוליטי על מנת לשרוד.
    מתקציב דו שנתי ועד להדחת בוגי ומינוי ליברמן.הכל מותר.

  2. תקציב דו שנתי נועד למטרה אחת בלבד- הישרדותו של נתניהו. לא כך מנהלים מדינה ומשרד אוצר.

    1. יש כלכלנים שגורסים שתקציב דו שנתי משדר יציבוץ פיננסית ויש לו גם צדדים חיוביים של תיכנון כלכלי לטווח ארוך.

  3. ברור שמדובר באלתור של ביבי.לא מובן למה כחלון הסכים לשתף פעולה עם תרגיל מביך כזה.

    1. כחלון רצה שקט בנושא הדיור ולהביא לפחות להישג אחד.אם לא היה מסכים לתקציב דו שנתי ביבי ביה מכשיל אותו.

  4. תקציב לשנתיים? אולי זה בעצם עוד שנתיים בשלטון ללא לחצים פוליטיים? קוראים לזה -הישרדות פוליטית נוחה בלי לחצים.

    1. נראה שאתה צודק אבל זה בין היתר טבעה של הפוליטיקה בישראל.

  5. החתולים שומרים על השמנת ולא ישנו את שיטת המימשל העלובה שלנו לעולם.ישחקו משחקים של עליית אחוז החסימה ולא יותר וידברו בשם עקרון הייצוגיות הדמוקרטית.תמיד נישאר עם קואליציות מופרכות ונלך לבחירות כל שנתיים.
    ביבי הפר עוד אחת מהבטחותיו לשנות את שיטת הבחירות אבל איזה הבטחה הוא אי פעם קיים?

    1. שלום לידור
      לפעמים צריך להיות הכי רע עד שמתחיל להיות טוב יותר..

  6. למה בכלל צריך תקציב
    מי בכלל שומר עליו
    הכל בלוף וחארטה

    1. פקידי האוצר שומרים עליו.
      על פי גרעון 2011 שהיה בזמנו והגרעון הצפוי ב2018 עולה כי היכולת שלהם לחזות הכנסות ולתכנן הוצאות מוגבלת ובהחלט לא תמיד בידיהם

  7. מר אילת היקר, חסרונותיו של תקציב דו שנתי רבים.העיקרון היחיד שמנחה את נתניהו הוא-השרדותו. מעבר לכך בנק ישראל טען שצפוי גרעון של 15 מיליארד שקל ב2017,ברור שמעשית מדובר לפיכך בתקציב לא ישים ולכן הוא גם מגוחך.

    1. שלום שמואל
      אני מסכים איתך שהניסיון הקודם של תקציב דו שנתי היה 40 מיליארד ש"ח גרעון בתקופתו של שטייניץ כשר אוצר. לכן צפוי גרעון נוסף .בכל מיקרה השיקול כאן מבחינת נתניהו היה הסרת מוקש פוליטי בהצבעה על חוק התקציב מאשר רציונל כלכלי

  8. במסגרת שיטת הבחירות הקיימת נתניהו עושה ככל יכולתו.סה"כ הוא מתמרן לא רע במציאות הקיימת וההישרדות היא פרי חוקם של כולם.
    הוא לא המציא זאת.הרבה אנשים פשוט מתרגזים שהוא עושה זאת טוב מהם.

    1. שלום לך
      כושר אילתור פוליטי הוא דבר חשוב אבל מנהיגות צריכה לדעת לקבל החלטות קשות כמו שינוי שיטת הבחירות.את זה ניתן להשיג רק בממשלת אחדות ונתניהו במבחן התוצאה מנהל קואלציה צרה עם מפלגות קטנות שלעולם לא יסכימו לשינוי שיטת הבחירות.מכאן שהאחריות על נתניהו שנותן למפלגה של 6 ועכשיו רק 5 מנדטים את התפקיד השני החשוב במדינה-שר הביטחון.זה לא סביר לחלוטין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

סרט טורקי

מידה כנגד מידה, מסורת עתיקת יומין, היום יותר מתמיד