מה שמשה כחלון ויועציו לא מבינים (א)

ביקורת על ההצעות להפרדת פעילות כרטיסי האשראי מהבנקים
תמונה של אליהו בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

ועדת שטרום, הוועדה להגברת התחרות בשירותים פיננסיים, עומדת לפרסם את המלצותיה. מגמת הוועדה הסתמנה כאשר פורסם דוח הביניים. ברור שהוועדה תמלא את התפקיד שהועידו לה שר האוצר וראש הממשלה – להפריד את חברות כרטיסי האשראי מן הבנקים. הרעיון הזה הוא אחד הביטויים של ההשתלחות הפופוליסטית בבנקים, שאליה הצטרפו בהתלהבות שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה.

המחשבה שאפשר לייעל את הבנקים על ידי החלשתם, או שאפשר לייצר מצב של תחרות מושלמת בענף הבנקאות, היא אשליה המבוססת על טעות ועל חוסר הבנה של מערכת הבנקים ותפקידה במשק מודרני.

ידוע לכול כי בענף הבנקאות יש יתרונות לגודל. יתרונותהנובעים מסיבות אחדות: ראשית, בנק מודרני זקוק לתשתיות רבות במחשוב, בפריסת סניפים ועוד. התשתיות הן הוצאה קבועה, וככל שהבנק גדול יותר, הן מתחלקות על יותר פעולות. היועצים של ועדת שטרום העריכו שמי שיקים בנק צריך יהיה להשקיע 150 מיליון שקל במערכת מחשוב ו-30 מיליון שקל כל שנה בהוצאות תפעול של המערכת, וזאת לפני ההון העצמי הדרוש כ"כרית ביטחון" לסיכוני אשראי (על נושא זה אפרט בחלק ב' של המאמר). הבנקים אמנם מנסים להתייעל ולחסוך בהוצאות על ידי מחשוב ואוטומציה, ואף משתדלים להעביר את הציבור לפעול בשירות עצמי מול המסופים הרבים שהם מתקינים. מהלך שיוביל לחיסכון בהוצאות על כוח אדם והחזקת הסניפים, אבל יחייב השקעות נוספות במחשוב, במסופים ובמתקנים אחרים. לא ברור בשלב זה אם הדבר יגדיל או יקטין את יתרונות גודל.

שנית, ככל שהבנק גדול יותר, סיכוני האשראי שלו מתפזרים על פני יותר לווים, ולכן יכולתו לשאת את הסיכונים גדולה יותר. אמנם לפני 68 שנים, כשהוקמה המדינה היו בארץ עשרות בנקים גדולים וקטנים. אבל מאז, בעקבות תהליכים של מיזוגים ורכישות (ופשיטות רגל של כמה בנקים קטנים) הצטמצם מספר הבנקים ל-15, ולמעשה כמה מהם, כמו בנק אוצר החייל ובנק יהב, הם לאמתו של דבר שלוחות של אחד הבנקים הבינוניים בגודלם. הצטמצמות מספר הבנקים היא תוצאה של הלחצים הכלכליים שנגרמו על ידי יתרונות הגודל. כל מהלך של פיצול הבנקים, או הקמת בנקים קטנים נוספים רק יקטין את היעילות ולא יגדיל אותה. ההמלצות של מיעוט החברים בוועדה, שלעמדתם "צריך לייצר שחקנים חדשים בשוק האשראי", מנותקות מן המציאות, כמו גם ההצעות החוזרות ונשנות להקל על הקמת בנקים נוספים.

יתרה מזאת, מתקבל הרושם שבעלי ההצעות האלה אינם מבינים את התפקיד של הבנקים בכלכלה מודרנית ואת החשיבות שלהם. החשיבות המאקרו-כלכלית של הבנקים לתפקוד התקין של הכלכלה המודרנית היא גדולה, והיא נובעת בעיקר משני תפקידים חשובים של הבנקים: 1) אספקת אמצעי תשלום; 2) קיום מערכת התשלומים במשק.

הבנקים, כאמור, הם אלו שמייצרים ומקיימים את אספקת אמצעי התשלום במשק. במשק מודרני מדובר לא רק בכסף מזומן ויתרות בחשבונות עובר ושב בבנקים, אלא גם במכשירים פיננסיים נוספים כמו פיקדונות לזמנים קצרים ובינוניים, מלוות לזמן קצר ובינוני, איגרות חוב ועוד, המהווים מאגר נזילות של משפחות ופירמות עסקיות שיש להן תנודות עונתיות בהכנסות ובהוצאות שלהן.

הבנקים הם גם ספקי האשראי העיקריים ובייחוד לזמנים קצרים ובינוניים, אשראי שהוא חיוני לעסקים שיש עונתיות בפעילות שלהם. וכן גם לגורמים רבים אחרים כגון רשויות מקומיות, בתי ספר, מכללות ומוסדות אחרים שלא למטרת רווח (מלכר"ים).

כאשר בנקים סובלים הפסדים גדולים, הפוגעים בהון העצמי שלהם, כפי שקרה בארצות הברית בשנים 2007–2008 (כתוצאה ממשבר איגרות החוב שהיו "מגובות במשכנתאות"), הם נאלצים לצמצם מיד את האשראי שהם מספקים והמשק סובל ממחסור בנזילות.

אם בנק, חס וחלילה, מגיע למצב שהוא "חדל פירעון", הנזק איננו דומה לזה של מפעל שמייצר שימורי ירקות או נעליים או כל מוצר צריכה אחר, אלא מיד נגרם נזק לכל הלקוחות של אותו בנק, ומהם הנזק מתפשט לכל המשק. לכן היציבות של הבנקים חשובה לתפקוד התקין של המשק כולו. החשיבות הרבה שמייחסים בנק ישראל והמפקח על הבנקים ליציבות הבנקים איננה רק מתוך דאגה לבנקים ולמפקידים בבנקים – שזה למעשה כל הציבור לרבות כל המגזר העסקי – אלא דאגה ליציבות המשק כולו.

תפקיד נוסף של הבנקים הוא העברת תשלומים מקונה למוכר, ומשוכר למשכיר וכיוצא בזה, מה שנקרא סליקת תשלומים. אפשר לדמות את הפעילות הזאת למחזור הדם של הכלכלה, והיא אחת מן הפונקציות הבסיסיות של הבנקים. היום הבנקים מבצעים את העברת התשלומים (הסליקה) ביעילות רבה, כאשר מרבית התשלומים מועברים בו ביום. לכן הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים היא החלטה מוזרה, שכן היא הפרדה של פעולה בנקאית מהבנקים. כלומר היא תפריד מהבנקים פעולה, שהיא בליבת הפעילות שלהם, ועלולה לגרום לכך שמערכת העברת התשלומים תהיה יעילה פחות ויהיו עיכובים ב"סליקת" התשלומים.

על הבעיות שתגרום הפרדת פעילות כרטיסי האשראי מהבנקים בפרק הבא של המאמר.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. שתהיה תחרות אמיתית בין הבנקים וגם בין חברות האשראי
    כל היתר שולי

    1. חכה לחלק השני שבו אסביר למה ההצעות של וועדת שטרום עלולות לגרום נזק נורא

  2. צריך להחליש הבנקים ולהכניס גופים נוספים כדי שתהיה תחרות. אחרת המדיניות החזירית לא תפסק.

  3. הבעיה העיקרית של הבנקים בארץ הנה חוסר יעילות ותפוקה נמוכה. פיריון עבודה מבייש. לא מפטרים עובדים. משלמים משכורות מוגזמות. לא איכפת לבעלים כי הם מעמיסים ריביות ועמלות מטורפות. שיפתרו את הנקודות הטלה וכל השאלות שאתה העלת יתבררו כמישניות.

  4. אתה טועה. הנושאים שהסברתי הם לא משניים. הם עיקר! אם יש אי יעילות במשטרה תציע לסגור את המשטרה? ואם יש מפקדים שעברו עברות חמורות? ההצעות של ועדת שטרום יכולות לעלות לנו במשבר כלכלי נורא. מיתון. אבטלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים