סגירת שדה דב עלולה לגרום לירידה בתנועת הנוסעים

מדבריו של יואל פלדשו, ראש רת"א, בכנס מכון פישר
יואל פלדשו

הודעה לעיתונות

13.11.2015

יואל פלדשו, ראש רת"א, בכנס התעופה של מכון פישר ורת"א: "סגירת שדה דב עלולה לגרום לירידה של 30% בתנועת הנוסעים לאילת ו-40% בהיצע הטיסות"

"סגירת שדה דב עלולה לגרור ירידה של 30% בתנועת הנוסעים לאילת ו-40% בהיצע הטיסות" כך אמר יואל פלדשו, ראש רת"א, בהרצאת הנעילה של כנס התעופה השנתי הבינלאומי של מכון פישר ורת"א.

במהלך הרצאתו, סקר ראש רת"א את התפתחות התעופה בישראל ב-15 השנים האחרונות. פלדשו ציין כי מספר הנוסעים בנתב"ג, (בתנועה בינלאומית) שעמד עד כה (2014) על 14.2 מיליון נוסעים, צמח ב-55% לעומת שנת 2000, בה טסו כ-9.2 מיליון נוסעים. כמות הטיסות בנתב"ג, צמחה באותה תקופה ב-65% מ-68064 בשנת 2000 ל-112114 טיסות ב-2014. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות בנתב"ג ירד מ-50% לפני כ-15 שנה ל-37% כיום.

הסתכלות על מספר המטוסים הכולל בציי המטוסים של המובילים האוויריים הישראליים גדל במטוס אחד בלבד ל-56 מטוסים השנה לעומת 55 בשנת 2000, כאשר השינויים המספריים בתוך החברות, שחלקן צמחו וחלק צמצמו במספר כלי הטיס אותם הם מפעילים הוא המשתנה העיקרי.

ניתוח הנתונים בענף התעופה הכללית מציג מגמה מעורבת ב-15 השנים האחרונות: 31 חברות תעופה פעילות כיום לעומת 18 בלבד בשנת 2000, אך רק 12 בתי ספר פעילים להכשרות טיסה לעומת 15 בשנת 2000. מספר רישיונות הטיס גדל בצורה משמעותית מ-4925 טייסים המחזיקים ברישיונות טיס ישראליים בשנת 2000 ל-7243 טייסים בשנה הנוכחית, צמיחה של כ-50%. עם זאת, כ-60% ממחזיקי הרישיונות כיום אינם מוגדרים כטייסים פעילים, מסיבות שונות.

מספר כלי הטיס הרשומים בישראל גדל ב-20% מ-478 כלי טיס בשנת 2000 ל-572 כלים כיום.

תשתיות התעופה הקרקעיות בישראל נמצאות במגמה מעורבת: בעוד מספר שדות התעופה ירד מ-8 ל-7, מספר המנחתים גדל מ-32 ל-37 מנחתים פעילים כיום. בשנים הקרובות, אמנם מתוכננים הקמתם של שני שדות תעופה חדשים: 'רמון' בדרום ו'גליל' בצפון, שיסייעו לפיתוח התעופה בישראל ולקידומה בסטנדרטים הגבוהים ביותר, אך מרחפת סכנת סגירת של שדות תעופה פעילים וחשובים במרכז הארץ: הרצליה ושדה דב. אני רואה חשיבות רבה בשדות הללו, מכיוון שהם קרובים למרכזי הביקוש של פעילותם המגוונת, משמשים את מעל 90% מפעילות התעופה הכללית, כוללים את רוב בתי ספר ומכוני הבדק ומקיימים כיום פעילות חשובה מבחינה כלכלית-חברתית במדינת ישראל".

פלדשו ציין, כי "המרחב האווירי הצפוף בישראל, בו משתמשים גופים רבים המקיימים בו פעילויות תעופתיות מסוגים שונים, נהיה צפוף עוד יותר ככל שעובר הזמן. הפעילות שרת"א מקדמת, בשיתוף חיל האוויר ורש"ת  מטרתה למצות יותר את המרחב האווירי במדינה כך שיהיה גמיש לצרכי המשתמשים בזמן אמת וזאת באמצעות שינויים ושדרוגים ארגוניים במכלול מודיעין טייס ברשות שדות התעופה ובמקביל לו בחיל האוויר ובשיפור התקשורת ונהלי העבודה ביניהם".

אודות מכון פישר

מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל נוסד בשנת 1999 על ידי עמותת חיל האוויר, המאגדת את פורשי שירות הקבע של חיל האוויר הישראלי, במטרה לעודד ולבצע מחקר וחשיבה בתחום האוויר והחלל. מכון פישר השוכן בבית חיל האוויר בהרצליה, עוסק בעיקר בביצוע מחקרים, ארגון כנסים וימי עיון, ופרסום והפעלת מרכז מאגרי מידע בתחומי התעופה והחלל העומד לרשות הציבור. המכון מורכב ממרכזי מחקר בתחומים שונים: המרכז למחקר תעופתי, המרכז לחקר החלל והכטב"ם, המרכז למחקר הכוח האווירי בלוחמה א-סימטרית והמרכז לרפואה תעופתית.

בראש המכון עומד תא"ל (מיל.) אברהם עשהאל. למידע נוסף: www.fisherinstitute.org.il

לפרטים נוספים:  MS תקשורת עסקית, מוטי שוימר

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גבי

מעשה שהיה

איש מכירות טוב צריך ניסיון ויכולת לזהות סכנות