קלינטק הוא בין ענפי הייצוא המרכזיים של ישראל, אך עדיין לא מספיק אנשים יודעים במה מדובר. זו סיבה מספיק טובה להרים את המסך ולבדוק כיצד הפכה טכנולוגיה נקייה מן הסוג הזה למנוע הצמיחה המקומי
המונח "קלינטק" (CleanTech) מייצג מוצרים או שירותים שמטרתם לשפר את הביצוע התפעולי, היעילות או היצרנות, תוך כדי שהם מפחיתים עלויות ולמעשה תורמים לאיכות הסביבה. אותם מוצרים או שירותים יכולים להשיג את מטרתם באמצעות הפחתת תשומות, צריכת אנרגיה, ייצור פסולת או זיהום אוויר והם נפוצים במגוון רחב של תחומים ועסקים.
אך עוד לפני שבוחנים לעומק את מאפייני הקלינטק, יש מקום להזכיר שמדובר באחד מענפי הייצוא המרכזיים בישראל. החברות הישראליות נמצאות כבר היום בצמרת דירוג הקלינטק העולמי ועוד היד נטויה. אחת החברות ברשימה פיתחה טכנולוגיה מתקדמת לטיפול בשפכים עירוניים ותעשייתיים, חברה אחרת פיתחה ממברנות נטולות פלטינה לתאי דלק כדי להוזיל את עלות הייצור שלהם וחברה נוספת פיתחה מערכת ניהול אנרגיה חדשנית.
מה ההבדל בין קלינטק להייטק?
על מנת להבין את הקשר בין ענף הקלינטק ליצוא הישראלי צריך להפריד בינו לבין הייטק. תחום ההייטק ידוע כמנוע צמיחה מרכזי בארץ ובעולם, אך לקלינטק מאפיינים אחרים. בענף הקלינטק למשל כפופים למגבלות הרגולציה ומחויבים להתייחסות של המחוקק, לכללי אסדרה חוקיים של התחום ולפיקוח. רגולציה מן הסוג הזה כמעט לא קיימת בהייטק המסורתי, על אף שהיקף הפעילות שלו לא פחות גדול ומשמעותי.
בנוסף, סביבת העבודה בקלינטק שונה בתכלית מזו של ההייטק. את הקשר בין ענף הקלינטק ליצוא הישראלי ניתן לבחון גם בהקשר של תשתיות המדינה, הרשויות המקומיות והעבודה השוטפת מול רשויות השלטון, חברות ממשלתיות וגופים נוספים. במילים אחרות, ענף הקלינטק משפיע על כל המשק הישראלי ולא רק על תחומים טכנולוגיים ספציפיים כמו הייטק או אפילו סייבר.
מעבר לכך, המדינה מעודדת ייצוא של מוצרי קלינטק כי זהו ענף שנשען מטבעו על מיזמים ארוכי טווח. ברוב תחומי הקלינטק מיישמים את הטכנולוגיה במיזמים שמצריכים מימון גבוה ושתחזיות הרווח שלהם ארוכות מועד. זו גם הסיבה לכך שיש צורך בהקמת מתקנים גדולים ליישום טכנולוגיות קלינטק ולכן הרווחים של המדינה מהייצוא הם עקביים וממושכים.
תמיכה ממשלתית ותמריצים לחברות
עוד היבט של הקשר בין ענף הקלינטק ליצוא הישראלי הוא התמיכה הממשלתית. בשנת 2011 לבדה השקיעו משקיעי הון סיכון מעל 2 מיליארד דולר בחברות הייטק ישראליות, כאשר בתוכם אחוז לא מבוטל בחברות קלינטק.
במקביל, הממשלה מתמקדת בעידוד מתקנים להפקת אנרגיית שמש בישראל ובאותה שנה החליט משרד המדען הראשי להאריך את "תקופת החממה" של חברות מן הסוג הזה. מבחינה מעשית, ענף הקלינטק מקדם את היצוא הישראלי בפלטפורמות כמו תערוכות, כנסים, סיפוק מחקרים, סקרי שוק ומודיעין תחרותי.
