אם ניטשה בוכה – עבדו זאת לתסריט

ב-25 השנים האחרונות הפקתי וביימתי סרטים וכתבתי תסריטים ב״מֶכה״ של תעשיית הקולנוע – הוליווד. ייאמר מיד: עבורי עשיית סרטים היא אובססיה ותחביב כאחד. גם כאשר עבדתי שעות ארוכות, חיכיתי תמיד שיגיע יום המחרת כדי שאוכל להמשיך. זוהי עבודה ממכרת, מעניינת ומאתגרת. אני נהנה בהחלט מהעשייה למרות הקושי העצום בהפקת סרט. כל סרט הוא מעין נס שמתרחש. מאחורי כל הפקה עומד המשוגע התורן שדוחף את הפרויקט ואת עצמו כמעט עד הסוף. ברוב הפעמים נתקלים בסירובים מכל הכיוונים, ובמשך הזמן לומדים לחיות עם ה״לא״ ולהמשיך להמתין ל״כן״. בטור הזה אני מתכוון לכתוב רק כיוצר וכמפיק, ולא כמבקר קולנוע. קל מאוד לבקר, לבטל ולזלזל בעשייה של אחרים, והרי רוב המבקרים לא יצרו קולנוע מימיהם.

לא קל ליצור סרט מוצלח – למצוא סיפור מרתק, להפיק אותו ולגרום לכך שהסרט יעניין את הקהל. בהוליווד יש אמרה שלפיה הבמאי או המפיק שווים כמו התוצאות הכספיות של סרטם האחרון. תעשיית הקולנוע היא הרי ה-show business ואין ספק שהדגש הוא על ה-business, או בפשטות על כמה כסף עשה הסרט. יוצרים רבים מתלבטים בנוגע למינונים של אמנות מול מסחריות, פעמים רבות מנסים להשיג את שניהם, וזה מורכב מאוד. השאלה הגדולה היא איך לקלוע לטעמו של הקהל, והרי הקהל מורכב מאנשים רבים השונים בגילם ובהשכלתם, וכמובן ישנם הבדלי תרבות וטעם בין מדינות.

כלל ידוע הוא שהעולם נוהר אחרי הסרטים האמריקניים עתירי התקציב והכוכבים הידועים. כל מפיק חולם להפיק את הסרטים הגדולים הללו, כי כך מובטח לו שיעבדו אתו בעלי מקצוע מהשורה הראשונה. בסרטים כאלה שחקנים ובמאי בעלי שם משתכרים מיליוני דולרים. במאי מפורסם, לדוגמה, יכול לקבל 5–8 מיליון דולר עבור עבודה של כשנה על הסרט, וזה לא כולל את הבונוס שיקבל אם הסרט יצליח. שחקנים מפורסמים מקבלים 10–25 מיליון דולר לסרט, עבור עבודה של כמה חודשים.

אז איך יוצרים סרט מוצלח? השלב הראשון הוא מציאת סיפור טוב. המקורות לכך רבים, למשל ספר, מחזה, סיפור אמתי מן העיתונות או סיפור שהתסריטאי בדה מלבו. חשוב לזכור – התסריט הוא הבסיס! אמנם במאי גרוע יכול להרוס גם תסריט טוב, אבל כמעט בלתי אפשרי לביים או להפיק סרט טוב מתסריט גרוע. לכן המאמץ העיקרי של המפיק או הבמאי הוא למצוא את התסריט המרתק, כזה שגם ימשוך אל הסרט כישרונות רציניים, וגם יאפשר לכל הנוגעים בדבר להראות את כישרונם. לצורך כך, צוות ענק של סוכנים, מנהלים, עורכי דין, ידידים ויועצים קורא תסריטים רבים מאוד, ומסנן אותם לפני שהם מגיעים לשחקנים.

בשלב הבא מנסים ללהק את השחקנים המתאימים. ככל שהבמאי ידוע יותר כך הוא יכול להתקשר לשחקנים מפורסמים יותר ולבקש מהם שיקראו את הטקסט. על טעם ועל ריח קשה להתווכח, ופעמים קורה ששחקן או נציגיו אומרים ״לא״ ובדיעבד מסתבר שהסירוב היה טעות, ושהסרט היה טוב ומהנה והעיקר – הניב רווחים נאים. ופעמים להיפך, אומרים ״כן״ לתסריט לא טוב בשל הצעה כספית גבוהה שקשה לסרב לה. הסוכנים עובדים על עמלה של 10%, והכסף הוא הרי האלוהים, לכן הסוכן נעתר. הצידוק הוא שאם אולפן החליט להפיק סרט בעלות של עשרות מיליוני דולרים, הרי שאנשיו לבטח בדקו את התסריט ויודעים מה הם עושים. בסכומים כאלה הפיתוי גדול, קשה שלא לקבל הצעה שכזו.

בכל אולפן בהוליווד יש מחלקת מחקר ופיתוח. זו המחלקה שאחראית על איתור ״התסריט האלוהי״. לסופרים מסוימים האולפנים מוכנים לשלם מיליוני דולרים כדי לרכוש את הזכויות לעיבוד קולנועי של ספר שכתבו, אפילו של ספרים שטרם יצאו לאור. סופר כזה הוא למשל גו׳ן גרישם, עורך דין לשעבר שכותב על נושאים משפטיים באופן סוחף ומעניין. ספריו נחשבים למסחריים, ובשל המוניטין הרב שלו ספריו נמכרים בכל העולם, והדבר עוזר מאוד בהפצת הסרטים האמריקניים שמתבססים עליהם (למשל "הפירמה", "הלקוח"). אנשים נהנים לקרוא ספר ואחר כך לראות את הסרט ולהתווכח מי מהם טוב יותר, וכל הדיון יוצר סקרנות ועושה לסרט יחסי ציבור טובים. גרישם וצוותו המיומן מכירים את הנוסחה שמעוררת עניין. בספרו ״הערעור״ מופיע למשל המשפט: "פוליטיקה היא משחק מלוכלך. עכשיו גם צדק הוא כזה״. נכון, הוא לא המציא את הגלגל, אבל לנושא שקרוב למיליוני אנשים יש פוטנציאל להפוך לסרט מרתק.

לי אישית יש ניסיון מעניין בכתיבת תסריט המבוסס על ספר. לפני כעשור כתב הפסיכיאטר האמריקני ארווין יאלום את הספר ״כשניטשה בכה״. הספר היה להיט בארץ אף שהוא פילוסופי בעיקרו ובהחלט אינו מסחרי כמו ספריו של גרישם. מדובר בפגישות דמיוניות בין ד"ר יוזף ברוייר לבין הפילוסוף הגרמני הידוע פרידריך ניטשה בווינה של 1882. את הספר קראתי בטיסה מישראל ללוס אנג'לס. הדמיות ריתקו אותי וכך גם סיפור האהבה המיוחד של ניטשה. תמיד סברתי שניטשה היה אנטישמי; היטלר נתן לחייליו לקרוא את ספרו של ניטשה ״כה אמר זרתוסטרא״, שמדבר על האדם העליון, וניסה לשכנעם שניטשה התכוון לגזע הארי. מסתבר שזה היה הסבר כוזב. ניטשה כתב על האדם עליון והתכוון לשאיפה אישית למצוינות. ניטשה כתב גם את המשפט הידוע ״מה שלא הורג אותך מחשל אותך״. ובכן, ביצירותיו היה גיבור גדול אך בחייו האישיים לא נחל הצלחה. הספר כאמור  ריתק אותי והחלטתי לעבד אותו לסרט, ועל כך ארחיב בטורים הבאים.