היום יצא לאקרנים הסרט המבוסס על רב המכר 50 גוונים של אפור. טרילוגיית הספרים גרמה לכל כך הרבה נשים ברחבי העולם להתמכר אליה, ובעקבות כך להמתין בכסיסת ציפורניים לסרט. וכולן חושבות על דבר אחד – האם כריסטיאן בסרט יהיה כל מה שפנטזנו עליו כשקראנו את הספרים? וכן, אני מודה, גם אני מהמכורות.
כריסטיאן הוא גבר צעיר נאה מאוד ועשיר מאוד. הוא מתאהב באישה צעירה נאה, קצת נוירוטית וחסרת ביטחון – הגדרה שמתאימה לרבות מאתנו הנשים, מודה גם בזה ואפילו גאה. בסיפור האהבה שלהם יש הרבה עליות ומורדות, אבל לב ליבו של הסיפור נוגע לתשוקה החייתית שיש ביניהם ולתיאורים הארוטיים של המפגשים ביניהם. המעניין הוא שדווקא דרך הסקס (האלים) ביניהם אנחנו לומדות על האופי המורכב של כריסטיאן, ואנחנו נשבות, מתאהבות, מפנטזות… כי כריסטיאן הוא כל מה שרצינו שיהיה בגבר שלנו. הוא לא מושלם אבל הוא מושלם בשביל כל אישה, הוא התגלמות הפנטזיה אבל זה מה שהוא – רק פנטזיה. הוא לא באמת מציאותי, ולכן רבות כל כך מאתנו התמכרו לדמותו. מה חשבתם, שהתמכרנו בגלל הסקס? אולי רק לסקס אתו… ושלא ישתמע מכך שאני מעודדת סקס אלים, אני יוצאת מנקודה הנחה שהכול שם הדדי.
אז מה יש בו בכריסטיאן שאין ברוב הגברים (אני נזהרת מהכללות)? כריסטיאן דואג תמיד לבת הזוג שלו ומקנה לה ביטחון, וזה צורך שטבוע בנו אבולוציונית. אפשר להישען עליו כשצריך, הוא תמיד שם בשבילה, נלחם עליה ולמענה, כי הוא יודע שהיא טובה עבורו. הוא מכיל אותה, לא נרתע מחוסר הביטחון, מהפגיעות ומהרגישות שלה. הוא מקבל אותה כמו שהיא, מעריץ אותה, סומך עליה ולומד ממנה. הוא מורכב ומסתורי, לכאורה אוהב סקס אלים וריגושים, אבל כמו שהיא בוחרת לטעום מהעולם המיני שלו כך הוא נמשך לרוך ולעדינות של העולם המיני שלה. הוא שילוב מושלם של רוך ופראות. וכשאני קוראת את התיאור שכתבתי אני מבינה עד כמה נשביתי… בפנטזיה!
להבדיל מהגבר הדמיוני, הגבר המציאותי, הבשר ודם, מהסס תמיד, כבר לא נלחם בשביל אף אחת, לא מורכב מאוד (בלשון המעטה) ופחות מקבל חוסר ביטחון – לעתים הוא נרתע מזה ולעתים זה מעניק לו כוח. חשיפה לפגיעות ולקצת רגש מבהילה אותו, וגורמת לו להרגיש אשם במקום פשוט להכיל זאת. וסקס? זה עקב אכילס שלו. ההשלכות של חוסר ביטחון באות לידי ביטוי בעיקר בתחום הזה. רבים מודדים את עצמם בעיקר מהיבט זה. ויש עוד תכונות מבדילות, אבל טבעי שיהיו, הרי זו השוואה בין גבר מציאותי לבין פנטזיה!
יש מי שיקראו את רשימת המכולת הזו וישאלו את עצמם – על מה היא מדברת? אולי היא פשוט לא מצאה את הגבר הנכון? אז כן, אולי. אבל הרי לא רק אני התמכרתי, אלא המוני נשים. אבל זו לא הפואנטה. אני לא שונאת גברים, אתם פשוט מתוכנתים אחרת מאתנו. וגם אנחנו הנשים לא מושלמות. חזקות יותר, כן, אבל לא מושלמות. ויש בכם, הגברים של המציאות, את הדבר האחד הזה שאין בכריסטיאן, ואת זה צריך להפנים. להבדיל ממנו אתם ממש קיימים, נמצאים כאן. ואתם מושפעים מהעולם הזה שבו אנו חיים, שבו מופעלים עליכם לחצים חברתיים וחינוכיים שגורמים לחלק מכם להיות כמו שאתם. כריסטיאן הוא תוצר של פנטזיה נשית של הסופרת, אך הוא לא תוצר של מציאות חברתית.
לסיכום, אני מאחלת לכל אישה לא להזדקק לפנטזיה, ולפנטז על המציאות. לדעת לקבל את החסרונות ולראות בעיקר את היתרונות. חג אהבה שמח!
6 תגובות
אם היו לנו עוד כותבות פעילות כמוך, הנשים היו בעמדה טובה בהרבה
ולהנאה הזמנית ואפילו של הרגע אין ערך? זה עוזר אחר כך להתגבר על הרבה ימים קשים …….
כל עוד לא נתקעים בפנטזיה 🙂
כתבה מעולה!
גם אני נשבתי בפנטזיה וזה כיף
אהבתי את ההשוואה בין פנטזיה למציאות.
אבל לכולם ביקורות קולנועיות טכניות ואת היחידה שכתבת על הרגשות ואת זה אהבתי
רק רגש מניע !