לא רק קומדיה

בימים אלה מוצג בבתי הקולנוע בארץ סרט צרפתי חדש – "עוד משהו בקטנה". הסרט עוסק בקבוצה של צעירים עם צרכים מיוחדים, המלווים בצוות קטן, שיוצאים לחופשה מחוץ לעיר.

בזמן ההתארגנות ליציאה מהעיר, מצטרפים לקבוצה, בנסיבות מאוד חריגות ובלתי מתוכננות, שני אנשים מבוגרים, שאינם מוכרים לאיש מחברי הקבוצה. לא ארחיב מי השניים שמצטרפים כדי לא להסתבך ב"חטא הספוילר". מנקודה התחלתית זו בעלילה ועד סופה, הצמד האמור הולך ומשתלב בקבוצה.

חוות הדעת מחו"ל ופרסומי יחסי הציבור של הסרט טרם התחלת הקרנתו בארץ הדגישו שמדובר בקומדיה מעוררת פרצי צחוק. אכן יש בסרט לכל אורכו מרכיבים קומיים רבים מאוד. רובם קשורים לאמירות ולהתנהגות של קבוצת הצעירים החביבים עם הצרכים המיוחדים. אולם בסרט גלומים עוד שני מרכיבים חשובים, שהם בעיניי העיקר, ותורמים לנו כבני אדם. ראשית, יש כאן הזדמנות להכיר את האוכלוסייה המיוחדת הזאת מקרוב. והרי כולנו נתקלים באנשים עם צרכים מיוחדים ביום יום, מבלי שבדרך כלל יש לנו הזדמנות להכיר אותם מקרוב ולהבין אותם. העובדה שחלק ניכר מהשחקנים שמגלמים את הצעירים הללו הם בעצמם אנשים עם צרכים מיוחדים, מעצימה בהחלט את ההזדמנות להתרשם ולהכיר את עולמם.

והתרומה הנוספת שמצאתי בסרט, היא התובנה שיש בקרבנו אנשים טובים שיהיו מוכנים לתת מעצמם כדי לעזור למי שזקוק לכך. וזה תקף גם לגבי אנשים שלרוב התנהגותם החברתית היא שלילית ולא נורמטיבית, אך כשהם לומדים להכיר מקרוב את אלו שזקוקים לעזרה – הם עשויים לשנות את דרכיהם.

אורכו של הסרט כשעה וחצי. חוט השדרה הקולנועי הוא ארטוס, שהוא גם הבמאי, גם התסריטאי, וגם שחקן מרכזי בסרט. זאת בהחלט קומדיה, אבל כזו שנועדה קודם כול לעורר מחשבות. בהקרנת טרום-הבכורה שבה נכחתי, נשמעו מהקהל רעמי צחוק רבים. אצלי הקומדיה עוררה הרבה חיוכים, אבל לא פרצי צחוק קולניים. אין הגבלת גיל צפייה בסרט.

אני אהבתי את הסרט, וממליץ לכל מי שהתיאור הנ"ל מדבר אליו לצפות בו.

ציון אישי: 80.