גסטרונומיה מתובלת ברומנטיקה

הסרט "הקדירה"
תמונה של יונתן
יונתן קורפל

אחרי קרוב לשנה ובמאמץ גדול הלכתי לצפות בסרט. זה מכבר נמנעתי מכך בשל כל מה שמתרחש מסביב. אינני מצטער על כך, שכן לפחות לשעה קלה הצלחתי לנתק עצמי מהאווירה העצובה המלווה בסימני השאלה הרבים באשר לכיוון שאליו אנו צועדים.

בחרתי דווקא בסרט "הקדירה" בשל הצירוף המדהים של ארבעה ממאפייניו: היעדר מוחלט של פעילויות אגרסיביות (כגון אקשן, אלימות, שפה בוטה, אובדן חיים, הרמת קול וכדומה), העיסוק בנושא המנחם והמרגיע של קולינריית-עילית, הביקורות הקוטביות המסקרנות שריחפו מעל לסרט ונוכחות השחקנית הידועה כל כך ג'ולייט בינוש.

העלילה שמתרחשת במאה ה-19. שף מליגת העל מבשל ארוחות לחבריו שאינם נמנים על דלת העם, עם טבחית מנוסה ביותר המלווה אותו שנים רבות ובסיוע מבשלות עוזרות בודדות. שמו של השף הולך לפניו והוא מתבקש להכין ארוחה לנסיך מסוים. הסרט הארוך, שמתקדם באיטיות ורגיעה לא מקובלות, מתנהל כולו סביב שולחן ומעט כלי בישול. אין מעברים לזירות אחרות. התוכן מוצף בפרטים על מבנה הארוחות, התפריטים וסגנון וטכניקות הבישול.

העבודה המשותפת הממושכת מקרבת את השף ואת הטבחית הראשית ומתפתחים ביניהם יחסים רומנטיים לאורך זמן, אך אלה אינם הופכים למסגרת רשמית בשל רצונה של הגברת לשמור על חירותה. הם גרים באותה אחוזה באזור הכפרי אך לא פיזית יחדיו. לבסוף השף מגיע למסקנה כי אולי אם יבשל ארוחה אישית משמעותית לאהובתו, המחסום ייפרץ. וכך הארוחה המיוחדת הופכת לאחד מעמודי התווך בסרט.

אין ספק שהסרט משלב קולינריית-על ורומנטיקה, והמבקרים שכבר הביעו דעתם על הסרט מדגישים את השילוב האמור. אולם לדעתי ההיבט הרומנטי תופס פיזית מיעוט מהמסה, ואילו הגסטרונומיה משתלטת ודוחקת אותו הצידה ממרכז הבמה.

"הקדירה" הוקרן בפסטיבל קאן וזכה בפרס הבימוי הטוב ביותר. הסרט נמשך מעל לשעתיים, ויחד עם יתר מאפייניו הנ"ל, סביר להניח שחלק מהציבור יימנע מראש מלצפות בו. בהתאם לכך מספר ההקרנות שלו על המסך מדי יום אינו גדול במיוחד. עם זאת, חלק אחר מבלייני הקולנוע יאהב אותו וייהנה מהחוויה, כמוני. כמה מבקרים אף דירגו אותו בקטגוריית הסרטים שחובה לראותם. טרם הכרעתכם בנושא, נא שיקלו לאיזו קבוצה אתם משתייכים.

ציון אישי: 85

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. תודה. נשמע מעניין.
    ממליץ על משהו שונה. טוב לאקפיזם לסבלנים. הסרט ימים נפלאים. סרט אווירה יפני. יותר זול מטיפול נפשי. נותן השראה. משחק נהדר של הגיבור. לא קורה הרבה בסרט אבל יש בו עולם ומלאו של השקפת חיים.

  2. אני הייתי מגדירה את הסרט כרומנטיקה המצופה בגסטרונומיה גדולה מידי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

הפתעה צרפתית

הבחירות בצרפת: ניצחון מפלגות השמאל וכישלון הימין

דילוג לתוכן