עודף גניחות

אכזבה מסויגת מהסרט "כחול הוא הצבע החם ביותר"
דקל הזהב Wikimedia Commons

סרטו החדש של הבמאי הצרפתי עבדלטיף קשיש זכה לתהודה רבה טרם הקרנתו בארץ, קודם כול בשל זכייתו בפרס דקל הזהב היוקרתי בשנה הנוכחית. כמו רבים אחרים מיהרתי להזמין כרטיסים. אפילו באינטרנט ומבעוד מועד, כמעט שלא ניתן היה להשיג מקום. בסופו של דבר, אחרי מסע שהתגלה כארוך במיוחד, יצאתי מהסרט מאוכזב, אם כי אינני מצטער שצפיתי ביצירה. אני משתדל לראות כל סרט חדש מומלץ שיוצא לאקרנים ובדרך כלל מצליח במשימה, עם זאת אינני נמנה עם מקצועני הקולנוע. ייתכן שדווקא משום כך דעתי הולמת את הלך הרוח של חובב הסרטים המצוי.

עלילת הסרט מתארת רומן בין תלמידת תיכון לבין אמנית המבוגרת ממנה. לא אכנס לנפתולי העלילה משום שהאפילו עליה שני דברים עיקריים; ראשית כל הסרט ארוך מאוד. שלוש שעות לא פשוטות עברו עליי. אני סבור שאת הרעיונות המרכזיים, כמו גם את האווירה, אפשר היה להעביר בזמן קצר בהרבה. הזמן העודף לא רק שלא הוסיף, אלא גרע בעיניי מפורשות. שנית, גם לו הייתי נגד סצנות סקס, לא הייתי מודה בכך. אבל אין לי שום רתיעה להגיד בריש גלי כי קטעי הסקס בסרט הזה רבים מידי וארוכים להחריד. הצילומים מפורטים ומקורבים עם דגש על רטיטות למיניהן, המלוות בגניחות קולניות רמות וממושכות. רבים בקהל הגיבו באי-נחת מופגנת, ואף בדיבורים. מידי פעם שאלתי את עצמי אם ייתכן שהקטעים הללו משעממים בשל האורך והחזרות, או שמא זו השפעתו של הגיל עליי.

ניכרים בסרט ניסיונות מפורשים לבחון הבדלים בין-מעמדיים והתייחסויות קוטביות לנושא האהבה החד-מינית. יש גם התכתבות שלא הצלחתי לפענח עד תומה בין תאוות בשרים לבין התאווה לאוכל. אולם כל אלה לא השיגו את מטרתם, לפחות לא במקרה שלי, הואיל והם טבעו בנחשולי סקס שחזר על עצמו מבלי לחדש. ואם בהשוואה לאוכל עסקינן, הדבר דמה לפסטה טובה שגדשו אותה ברוטב עודף עד שהפכה לבלתי רצויה. כל היתר הפך למשני ולצדדי. לו ידעתי בזמן הצפייה בסרט כי חלק מצילומי התקריב בוצעו על אביזרים מלאכותיים, מה שנודע לי רק לאחר מכן, ייתכן שאכזבתי הייתה גדולה אף יותר. אגב, בהפסקה שמעתי את אחד הצופים מתרעם על חוסר האמינות של הסרט. הוא הסביר לחבורה שהקיפה אותו כי לא ייתכן שבסרט ריאליסטי על צעירים בני זמננו לא יופיע כלל טלפון סלולארי. מדהים!

ציפיתי ליותר. עם זאת לא עלה בדעתי לצאת באמצע הסרט כפי שעשו כמה צופים אחרים. אינני מצטער על הזמן ועל הכסף שהשקעתי, אף שהדבר היה כרוך ביציאה מן הבית החם במזג אוויר סוער. הסרט נעשה על ידי יוצר חושב. זוהי תכונה חשובה לי מאין כמוה כאשר אני מעריך סרט. מעלה זו נעשית נדירה יותר ויותר בעולמנו. אהבתי גם מאוד את הסוף, את שיברון הלב, בדיוק כמו בהרבה מקרים בחיים. מבקרי הקולנוע ברובם אהבו את הסרט הרבה יותר ממני. בסופו של דבר אני כן ממליץ ללכת לסרט, אבל עם ציפיות בעירבון מוגבל מאוד. אולי כך גם ההנאה תהיה גדולה יותר.

ציון לדעתי האישית: 75

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. אמנם לא חדש אבל יצא השנה ועשה הדים בעולם- ממליצה לך לראות את בלאקפיש – סרט תיעודי מרתק!

    1. תודה. ללא כל ספק יהיה מדור שכזה באתר, טרם איתרנו מנהל מדור. בכלל, האתר יכלול עוד מדורים שיפתחו עם הזמן. כבר בשבוע הקרוב יתווסף מדור חשוב נוסף.

  2. הכותב מעורר בנו תהיות , עד כמה הביקורת המקצועית,אכן מקצועית.
    מה החוייה שלה לעומת החויה של הכותב. האם כביקורת מקצועית לא חשה באותן הסתייגויות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך