בין הדאגות שמקיפות אותנו מכל עבר, בתוך אווירת התרעלה שחודרת לחיינו אני מנסה למלא את זמני ולהתעניין בנושאים ובתחומים אחרים.
אומנם תמיד קיים הספורט שמספק תחושות של התעלות וחדווה. אני עצמי עוסק בספורט ובשנים האחרונות מתרכז בהליכה ספורטיבית יומיומית, אבל לצד הספורט גם ההתעניינות שלי במסך הגדול לא פגה. בעקבות הקורונה הדרתי רגליי מאולמות הקולנוע. מצרכן שבועי של סרטים בקולנוע "לב" הפכתי לצרכן דו-חודשי. הסרט על אלביס, למשל, הוציא אותי לסינמה-סיטי כי חשבתי שזה בזבוז לראות את אלביס על המסך הקטן.
אבל גם המסך הקטן מספק אפשרויות טובות למעט אסקפיזם. לפני חודש, בעיצומם של המאורעות הפוליטיים, התחלתי לראות את הסדרה המופלאה "שובר שורות", שהפרק האחרון שלה שודר לפני תשע שנים. צפיתי שוב בכל חמש העונות והרגשתי חוויה יותר מזוקקת מאשר בפעם הראשונה.
במרכז העלילה עומדת דמותו של וולטר וייט, מורה לכימיה שלוקה בסרטן ריאות. וייט חובר לתלמידו לשעבר ג'סי פינקמן, ויחד הם מקימים אימפריה לייצור הסם הסינטטי מתאמפטמין או בקיצור מת'.
וינס גיליגן יוצר סדרה שסוקרת ביד אומן את ההתפתחויות שהשניים עוברים, את התא המשפחתי שמשלם על עיסוקיו של ראש המשפחה, לרבות יחסיו המפותלים עם סקיילר רעייתו והאנק גיסו המתחקה אחר יצרני סמים.
אין טעם לספר את סיפור העלילה, אלא לחדד את לקחיו. אדם נורמטיבי עולה על דרך חתחתים שמשפיעה על אישיותו. המאמץ להמשיך לייצר את הסם ולהרוויח מיליונים כדי לממן את טיפוליו הרפואיים ולדאוג לעתיד משפחתו, מביא אותו לידי מעשי פשע, חלקם מפלצתיים.
וולטר וייט הוא איש חכם ביותר ותמיד מצליח להקדים את רודפיו ואת שונאיו, את אלה שהתנכלו למשפחתו ואת אלה שהיו עלולים להפלילו. הוא נתקל בדרכו במאפיות מקסיקניות, אמריקאיות ונאציות בפרשנות האמריקאית ועם כולן נאבק בתושייה שהיא גדולה מהשגת אנוש.
מעניין לציין שהשחקנית אנה גאן, שמגלמת את סקיילר, רעייתו של וייט, הייתה שנואה על מרבית צופי הסדרה בארה"ב מאחר שלא גילתה נאמנות לבעלה – אותו בעל שלא בחל בשום מעשה שפל.
נושא נוסף שראוי בעיניי להאיר הוא עניין הגאולה. וייט מתעקש לגאול את עצמו ואת משפחתו. הגאולה בעיניו היא פיצוי משפחתו על כל מה שעולל לה, לפחות בשווי כסף, וגאולת העולם מבני בלייעל למיניהם שסיכנו את משפחתו בשל מעלליו.
וייט מערב את הגאולה בתחושת נקם. להוותו, הוא רואה שמשפחתו איננה רוצה את כספו ואיננה מוכנה להיגאל בידי מי שהרוויח את כספו באמצעות ייצור סם מסוכן והימור על חייהם של אלפים שצרכו את הסם.
שותפו של וייט, ג'סי פינקמן, איננו כמוהו. הוא אומנם שותף בייצור הסם, אבל מתייסר כל אימת שעליו לעשות מעשה רע או פוגעני. גם הוא זקוק לגאולה, והיא באה דווקא מידי וייט. פינקמן הָרגיש הוא היחיד שזוכה לגאולה שלמה כאשר וולטר וייט כבר לא מוצא טעם בחייו.
ניתן להקיש מהסדרה גם על החיים האמיתיים שלנו. על שקר ומרמה, אבל גם על חמלה שאין שכר בצידה.
בימים שהמתח הגואה לא נותן מנוח, כדאי לתת דרור לתחומי עניין אחרים. הצפייה המחודשת ב"שובר שורות" הביאה עימה תובנות חדשות, חלקן הזויות וחלקן ריאליות מאוד.
11 תגובות
המאמר של עוזי ברעם על הסדרה "שובר שורות" הוא ייחודי ומתאים לנו דווקא עכשיו בכך שהוא מרחיק את המציאות הטופחת על פנינו. צפיתי בסדרה לפני מספר שנים , התמכרתי אליה, אך חלק מתכניה נמחקו מזיכרוני. תודה על שהעלית את תמצית הסיפור והשתלשלות הדברים כדי לשכנע אותי לצפות בו מחדש. טוב שבחרת לחדד ולהעמיק את הלקחים הנובעים מהסדרה המציגה את וולטר ויייט כמי שחטאיו כבדים מנשוא ומחפש מזור לרגשות האשם באמצעות גאולה, שהוא מונח דומיננטי בדת הנוצרית. רק שעבורו, כמי שנכנס לבור האפל של חטאיו בשל מחלת הסרטן שלקה בה, הגאולה משולבת בנקם. ידוע שהמוח האנושי הוא תמיד סובייקטיבי מה שמאפשר לבעליו להתגבר גם על חטאים. אך אלה של וולט וייט רבים והסירוב של בני משפחתו לקבל את כסף הדמים מייצג אמונה אמיתית.
אכן סידרה טובה ומעניינת.
עוזי, בחרת להתעלם לרגע קט מהאווירה השוטפת הנוראית ולפנות לעולם אחר.. וטוב שכך מפעם לפעם.. ולא יכול היית גם האתנחתא שעשית להתעלם מהמציאות הכול כך עגומה..
והלוואי שכולם כולם שכולנו נמצא את החמלה ואת רגש האחדות ושיוכלו כולם ובעיקר המנהיגים שלנו להתעלות מעל הרע והמכוער ולגלות חמלה וערכים.
והכי חשוב.. תמשיך לעשות ספורט.. גם פיזית אישית.. וגם לעקוב אחרי קבוצות נעוריך שעושות חיל… רק שימשיך
הסדרה הכי מעניינת כיום החדשות בערוצי הטלוויזיה
מציאות בדיונית, בשילוב עם תסריט אימה, עצוב מאד, ואת הסוף קשה קשה לנבא עוד טרם נכתב.
שלום לשולה את הסידרה הכי מענינת אני לא רואה.לא ראיתי את שמעון גל לא את איילה חסון לא את חיים רמון ולא את ערוץ 14.מתעדכן מאינטרנט מעיתונים מחברים טובים שנמצאים ב"ענינים".
יתכן ואני מפסיד את הסידרה הכי טובה אבל אני עושה זאת בעיניים פקוחות. "שובר שורות" היא סדרה מאד פוליטית לא מפלגתית.מאבקי הכוח,התחכום,המפלות וההתאוששות מהן.אבל הדמויות דמיוניות בעיניי אינני מכיר את וולטר ווייט את בנימין נתניהו אני מכיר גם מכיר.
ויש סידרה טובה יותר, ערוץ 14
תכנס פעמיים ביום כל פעם לשתי דקות
ותבין איפה אנו חיים ומה מצפה לנו
נחמד בימים טרופים אלה.
כל אתנחתא מהמציאות העגומה העכשווית תורמת לבריאותנו הנפשית. לכן גם אני מוצא ניחומים בספורט הן בצפייה והן בפעילות וכמובן בהיזכרות בתוצרי המסך הקטן מימים עברו.
לא צריך לדעתי לתת הרגשה לאנשים שהכל כרגיל. ההיפך! לשנות ואפילו לשבש הכל עד שיפתרו הבעיות שלפניהן אנו עומדים
כולם חייבים לשנס מותניים לבלימת הקטסטרופה
אף סידרה לא יכולה להתחרות במציאות האימה שמתרחשת בארצנו