לכו להראינע, ראו תתפלאו ותתענגו!

אליעזר וחמדה, והקולנוע
אליעזר בתמונה מספר
אליעזר בן-יהודה צילום: Zoltan Kluger commons.wikimedia.org

תרומתו הייחודית של אליעזר בן-יהודה ללשון העברית ולעיתונות היהודית בעברית בארץ ישראל תוארה ונחקרה לעומקה ולרוחבה ובכל זאת ישנה פינה לא מוכרת. בן-יהודה ראה במודרנה דרך חשיבה ודרך חיים וניסה לקדם את הפצתה גם באמצעות כתיבת מאמרים בעיתוניו הרבים. בן-יהודה היה חובב המצאות טכנולוגיות, וביקש להפיץ את דבר הקידמה בקרב יהודים בארץ ישראל. שנתיים לאחר המצאת הקולנוע פרסם בן-יהודה סדרת מאמרים מתפעלים על המצאותיו הטכנולוגיות של תומס א' אדיסון. עדות להתלהבות ניתן היה לשמוע כבר ב-1897 (מרץ–אפריל) בטור בעיתון בעריכת בן-יהודה תחת הכותר "חידושים מדעיים והמצאות", שעסק בהמצאותיו של אדיסון כפי שתיארו מנשה מאירוביץ (1860–1949) ודוד יודלביץ' (1863–1943). הטור התפרסם ברציפות בעיתון "השקפה" במשך שבועות. אדיסון זכה לסדרת כתבות מפורטות על המצאותיו, ביניהן מקלט הקול והקולנוע, ושימושיהן בבית הספר ובקהילה.

"את מקום המורה יתפוש הקול החי של הלומדים {מלומדים} אנשי המדע היתר מפארים, הדרשנים היתר נעלים" והוא "ישמע לא רק בבתי מדרש הגדולים, העשירים, רבי האוצרות, כי גם בכפרים בערי החשך, בבתי הספר האביונים, בין דלת העם כלם! כלם בלי הבדל יוכלו להשתמש בו ולהנות מן האור, מן קרני החכמה". ועוד: הפונוגרף והמצלמה (הכתבנע, קינטוגרף והכתב אור בצבעים) ינציחו את האדם, "ובכל רגע אשר נחפוץ נקיצם, נעוררם, נשיבם לתחיה."

בן-יהודה צפה בסרט (לא ידוע) עם אשתו חמדה ולאחר ההצגה יצר את המילה העברית "ראינוע".‏ בזמן סמוך, ב-1899, יצר ז'ורז' מלייס הצרפתי – אחד מממציאי הקולנוע – סרט עלילתי על משפט דרייפוס. הסרט הובא להקרנה בירושלים שנה לאחר מכן וחמדה צפתה בו. היא התפעלה מאוד מההמצאה הלשונית של א' בן-יהודה והזדרזה להשתמש בה במאמר על הסרט, שכתבה בשם העט שלה "חידה" ופרסמה בעיתון "הצבי" ב-1 ביוני 1900.

בכתבה מוסבר לראשונה בעברית ייחודה של תמונה נעה – קולנוע – cinematograph. היא מפנה את תשומת לב הקוראים להבעות הפנים של הדמויות, לתנועות הגוף שלהן ולרגשות המובעים באמצעות המחוות, וכן למראה בית המשפט ולסצינות שיוצרות אשליה של נוכחות במקום. בכתבה קצרצרה מתגלה הבנתה בנוגע ליכולתו של סרט לתאר היסטוריה, ולמעשה ליצור היסטוריה בהקרנה בפני קהל הצופים ירושלמי. כך כתבה:

"אם לא הייתם ברֶן, בעת משפט דרייפוס, לכו להראינֹע, וראיתם את הנאשם לפני שופטיו כמו שהוא, עם כל תנועותיו, הליכתו, התרגשות פניו, מבט עיניו, הכל, הכל. ועוד דברים אחרים יפים תראו, תשתוממו ותתענגו הרבה, כי עד כה לא המציאו דבר יפה ומפליא כְהָרְאִינֹע, הנקרא בלעז סִינמַטוֹגְרַף, Cinematograph. וזה הדבר היפה והנפלא עתה הנהו בירושלם. לכו, לכו, ראו תתפלאו ותתענגו!"

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. איזה מאמר לא שגרתי ולא מקובל בימינו הלוואי והיינו חוזרים לסגנון הרגוע והמשכיל הזה

  2. פעלו היה אדיר בקידום היותנו עם שהקים עצמו מחדש במולדתו

  3. היכולות הטכנולוגיות שלנו הפכו למובילות.
    יכולות השפה הופכות לעלובות.

  4. אם היה נקלע לליכודיאדה עם כל מנהיגינו המרוצים והמדושנים והיה שומע את העברית העילגת של מובילי העם כיום

  5. סרטים באמצעות הסלולר וכולם רואים הכל כולל מציאות לא אמתית, החיים הפכו ליפים או טובים יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יונתן

מסתכלים קדימה

כיצד להגדיל את הסיכוי לבחירת מסלול מקצועי מיטבי