כשהאתגר גדל, היזם לומד אחרת

המאמר נכתב בשיתוף עם ד"ר אלירן סולודוחה

תוכניות האצה ליזמים מעניקות מקום מרכזי למנטורים, לאנשי תעשייה ולמומחים המלווים את המיזמים לאורך הדרך. עבור יזמים בתחילת דרכם, גישה לניסיון ולידע חיצוני נחשבת לאחד היתרונות הבולטים של תוכניות אלה. אולם מחקר חדש מעלה שאלה מעט אחרת: האם ערכו של הליווי נשאר זהה גם כאשר היזם מתמודד עם אתגרים מורכבים במיוחד?

ד"ר טלי הדסה בלנק מאוניברסיטת קריית שמונה בגליל וד"ר אלירן סולודוחה מהמרכז האקדמי פרס בחנו כיצד מורכבות טכנולוגית ותפיסת סיכון משפיעות על האופן שבו יזמים לומדים. המחקר, שפורסם בכתב העת International Small Business Journal בדק במקביל כיצד מנטורינג משתלב בתהליך הזה, והאם תרומתו משתנה בהתאם לתנאים שבהם פועל המיזם.

הנתונים נאספו במסגרת Harvard’s Hi Lab המשתייך למערך Innovation Labs של אוניברסיטת הרווארד. המשתתפים לקחו חלק בתוכנית יזמות אינטנסיבית שנמשכה 12 שבועות, שבמהלכה קידמו צוותי סטודנטים מיזמים מתחומים שונים. לרשותם עמדו מנטורים בעלי מומחיות רלוונטית, שאיתם יכלו לדון באתגרים מקצועיים, בהחלטות אסטרטגיות ובהתקדמות המיזם. כך ניתן היה לבחון את התנהגות היזמים בסביבה שבה ליווי מקצועי הוא חלק מובנה מתהליך פיתוח המיזם.

הממצאים הראו שככל שהטכנולוגיה הייתה מורכבת יותר, כך גברו מאמצי הלמידה של היזמים. הם חיפשו מידע, בחנו חלופות והעמיקו בסוגיות העסקיות והטכנולוגיות שניצבו בפניהם. מגמה דומה נמצאה גם ביחס לסיכון: ככל שהיזמים תפסו את מצבם כמסוכן יותר, כך הם נטו להשקיע יותר בתהליך הלמידה.

הממצא הזה מציע זווית ראייה שונה על תנאים שבדרך כלל נתפסים כחסם. מורכבות וסיכון יכולים אומנם להקשות על קבלת החלטות, אך בה בעת הם עשויים לעורר צורך בחקירה ובהעמקת הידע, שכן בהיעדר פתרון ברור וזמין, היזם נדרש להשקיע יותר בהבנת המציאות שבה הוא פועל.

אלא שכאן התברר תפקידו המורכב של המנטורינג. כאשר המורכבות והסיכון היו נמוכים או בינוניים, הליווי היה קשור לרמות גבוהות יותר של למידה. אך ככל שהתנאים נעשו מאתגרים יותר, הקשר הזה נחלש. במצבים שבהם היזמים כבר השקיעו מאמצים ניכרים בחיפוש ובבירור עצמאי, התרומה הנוספת של המנטור הייתה מצומצמת יותר.

החוקרים מתארים זאת כאפקט של תחלופה. אין פירוש הדבר שמנטורים פוגעים בתהליך היזמי, אלא שהתרומה שלהם תלויה בהקשר. תמיכה חיצונית עשויה להיות משמעותית במיוחד כאשר היא משלימה יכולת או ידע שחסרים ליזם, אך ערכה היחסי עשוי לפחות כאשר האתגר עצמו כבר מחייב למידה עצמאית אינטנסיבית.

לתובנה הזאת יש רלוונטיות מיוחדת לישראל, שבה מיזמים רבים פועלים בתחומים עתירי ידע כגון בינה מלאכותית, סייבר, ביוטכנולוגיה ודיפטק. בתחומים אלה הטכנולוגיה מתפתחת במהירות, ולעיתים היזמים עצמם נדרשים לייצר ידע חדש תוך כדי פיתוח המוצר. במציאות כזאת, ליווי המבוסס על ידע קיים אינו בהכרח המענה היחיד שהמיזם זקוק לו.

עבור אקסלרטורים וחממות, המשמעות היא שכדאי לבחון לא רק את היקף התמיכה המוצעת, אלא את התאמת סוג התמיכה לכל מיזם. צוות שעדיין מגבש את דרכו עשוי להפיק תועלת רבה מליווי רציף, ואילו מיזם הפועל בחזית הטכנולוגיה עשוי להזדקק דווקא למומחה בתחום מוגדר, לתשתית מחקר, למידע ייחודי או לחיבור אסטרטגי.

לכן, המסקנה אינה שיש פחות צורך במנטורים, אלא שיש מקום למנטורינג מותאם אישית. במקום מודל אחיד של ליווי לכל היזמים, תוכניות חדשנות יכולות להתאים את סוג התמיכה לרמת המורכבות, הסיכון והידע הקיימים במיזם. במקרים מסוימים הערך הגדול ביותר יהיה בהכוונה צמודה, ובאחרים – דווקא ביצירת התנאים שיאפשרו לצוות לחקור, להתנסות ולמצוא את הדרך בעצמו.