חד גדיא פיננסי

על עליית הריבית והסיכונים הפיננסיים במגזר העסקי
תמונה של איתי
איתי ארגמן

הנה דוגמה לסיכון פיננסי עסקי ש"הזדחל" לו במהירות שיא מהתאוריה הספרותית לשורת הרווח שלנו. אפילו בדיעבד קצת קשה לתפוס את המספרים: מ-0.1% ל-4.75% ב-13 חודשים בלבד! 10 העלאות ריבית יזומות הקפיצו את ריבית ה"פריים" פי 4!

ההשלכות על הגופים העסקיים יכולות לנוע בין קטסטרופה (אצל קבלנים למשל בתרחישים מסוימים) לבין אדישות-מה (אצל גופים פיננסיים המגודרים באופן טבעי). ובתווך – מבעלי עסקים עצמאיים ועד לתאגידים גדולים שמשלבים הון זר נושא ריבית כחלק ממדיניות המימון של העסק. אלה האחרונים לומדים בדרך הקשה את משמעות התממשותו של סיכון הריבית ואת חשיבותה של הערכת הסיכונים הפיננסיים בעסק.

סיכון הריבית הוא אחד ממרכיבי הסיכון הפיננסי בעסק. כשהסיכון מתממש, שיעור הריבית על ההון הזר מטפס ועולה ומגדיל באופן דרמטי את הוצאות המימון שבעסק, ומקטין בהתאם את תשואת הבעלים על ההון העצמי עד אִיונו המוחלט במקרי קיצון. מדובר בעצם בשותף עסקי שבנקודה מסוימת, שעליה מחליט גורם חיצוני לעסק (בנק ישראל), שיעור ההשתתפות שלו ברווחים עולה.

סיכון הריבית "מוזן" משני מקורות. האחד הוא המנוף הפיננסי המבטא את היחס בין ההון העצמי להון הזר והוא חישוב של יתרות מאזניות. השני הוא שיעור הריבית, היינו שיעור ההשתתפות של בעלי ההון הזר ברווחים התפעוליים. האחרון מבטא את היחס בין הרווח התפעולי לרווח שלאחר המימון והוא חישוב תוצאתי. המיוחד בסיכון הריבית הוא שהתממשותו לא רק שגורם לנזק המיוחס, אלא גם מעלה את רמת הסיכון כשלעצמו. מדובר בגידול הוצאה קבועה ללא שיפוי.

ואם לשלב קצת אירוניה, הרעת התוצאות של הפירמה ועליית רמת הסיכון שלה לא נסתרות מעיני הגורמים המממנים ואלה בתורם מבקשים להקטין את הסיכון תוך דרישה לביטחונות נוספים או העלאת מרווח הביטחון… הריבית. חד גדיא.

הטיפול המונע לנזקים אלה הוא ניהול סיכונים או יותר נכון הערכת סיכונים על ידי מי שזהו תפקידו בארגון. בדיעבד, כן תמיד בדיעבד, היה ניתן לחזות תרחיש דומה ובטח לאחר שעליית הריבית הפכה להיות שגרתית. חיזוי של העלייה ברמת הסיכון הוא מנת חלקם של מי שנותנים תשומת לב לאותם סיכונים כחלק מייעודם בארגון.

ניתן להתכונן לקראת סביבת ריבית גבוהה יותר על ידי שינוי תמהיל האשראי, הלוואות בעלים, הידוק תקציבי, התייעלות תזרימית (סתימת נזילות), שיפור תנאי אשראי ספקים, הקדמת גבייה אף בתמורה לריבית "אטרקטיבית" וכד'. פעולות אלה ניתן לעשות גם בדיעבד ללא הכנה מוקדמת, אך גם לכך יש תג מחיר שכן יש תוקף לחלק מהפעולות ולפחות ליעילותן.

כמו כל משבר, וייתכן שאנחנו בעיצומו של כזה, יש בו משהו מחנך לתועלת הניהול הנכון של הפירמה. אם תשומת הלב שלנו, המנהלים ומנהלי הכספים, תופנה, כחלק מהערכת הסיכונים הפיננסיים של העסק, לניהול פיננסי יעיל ומתקדם – הרווחנו שיעור חשוב.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. בסיומת של המאמר יש בעיה. אנחנו הולכים לקטסטרופה כלכלית. והרבה עסקים לא יצליחו להחזיק מעמד וימתוטטו

  2. הבעיה הגדולה היא שרוב בעלי העסקים, לא כל כך יבינו למה אתה מתכוון, ובטח לא ידעו לעשות את החישובים האלה

  3. אני חושב שהמכות הכלכליות הרציניות עוד מחכות לנו. הריבית תעלה. הצריכה תרד. ההוצאות יגדלו. ולעסקים בצרות בטח שלא תהיה אפשרות כלכלית להתיעץ

  4. עלית הריבית קשה, אבל היא רק אחת הצרות שנחתו ועוד ינחתו על העסקים
    חובה על הממשלה לסייע ישירות בכסף וביעוץלעסקים הקטנים
    זה יביא הרבה תועלת גם למדינה

    1. משרד הכלכלה מפעיל מערך שלם של תמיכות לעסקים קטנים ובינוניים.
      ולא מהיום.
      ישנם צעדים שבעלי עסקים יכולים לנקוט בעצמם. אבל קצרה היריעה.

  5. הכלכלה בדרך גרועה. אין הבנה. אין תכנון. יש אמונה. אלוהים איתנו ולכן יהיה טוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

עצרו

מלחמת שנת היובל

דרכינו הנסתרות לציין יובל למלחמת יום הכיפורים

תמונת דוד

הפריימריסט

חמשיר לקראת הבחירות המוניציפליות