מכישלון לאקזיט

האם יזמים שנכשלו בעבר יכולים להצליח בסטארט-אפ הבא?
תמונה של אלירן
ד"ר אלירן סולודוחה צילום: עמוס בר זאב

המאמר נכתב בשיתוף עם ד"ר שי הראל וד"ר סתו רוזנצוויג

סטארט-אפים טכנולוגיים רבים אינם מצליחים למנף רווחים ובסופו של דבר נסגרים. רבים מאמינים כי יזמים שהקימו סטארט-אפים בעבר, בין שנכשלו ובין שהצליחו, הם בעלי ניסיון רב יותר ולכן סיכויי ההצלחה שלהם בסטארט-אפים עתידיים יהיו גבוהים יותר. אך לא ברור אם האמונה הרווחת שכישלון יוביל יזמים לתהליך למידה, וזה יאפשר להם להצליח בעתיד, היא אכן נכונה. אם כך הדבר, נשאלת השאלה באילו נסיבות משתפרים סיכויי ההצלחה של יזמים שכשלו בעבר? במחקר שהתפרסם בכתב-העת Risk and Financial Management Journal, ניסינו להשיב על השאלות האלה: באילו נסיבות, אם בכלל, יזמים שנכשלו בעבר יכולים להוביל לאקזיט במיזם הבא שלהם באמצעות מיזוגים ורכישות? ובאיזו מידה ציפיותיהם של המשקיעים עולות בקנה אחד עם התוצאה של אותם היזמים שנכשלו בעבר?

כדי לענות על שאלות המחקר השתמשנו במאגר נתונים הכולל מידע על פירמות שהוקמו בין 1990 ל-2014 ובדקנו אם פירמות אלו ביצעו אקזיט מוצלח באמצעות מיזוגים ורכישות עד 2019. נציין שכדי שאקזיט דרך מיזוג ורכישה ייחשב תוצאה חיובית עבור משקיעים, ערך המיזוג והרכישה צריך לעלות על סכום הכסף שהושקע בסטארט-אפ. במהלך התקופה הנחקרת, ההון הממוצע שגייסו סטארט-אפים ממומנים בישראל נע בין 4.9 מיליון דולר ל-7.5 מיליון. לפיכך, סברנו שערך של 10 מיליון דולר עבור מיזוגים ורכישות הוא סף הולם ושמרני לתוצאה חיובית עבור סטארט-אפים בישראל. מתוך 9,723 סטארט-אפים טכנולוגיים שנכללו במדגם הסופי במחקר, 631 סטארט-אפים ביצעו אקזיט דרך מיזוגים ורכישות, 3,325 סטארט-אפים נסגרו ו-5,767 היו פעילים כשנאספו הנתונים. הסטארט-אפים הוקמו על-ידי 19,458 יזמים. 56% מהסטארט-אפים הממומנים היו של יזמים עם ניסיון סגירה ורק 19% מהסטארט-אפים הממומנים היו של יזמים עם ניסיון סגירה ויזמים עם ניסיון מוצלח. רק 9% מהסטארט-אפים של יזמים עם ניסיון סגירה ביצעו אקזיט מוצלח, לעומת 19% מהסטארט-אפים שהיו מעורבים בהם יזמים עם ניסיון בסגירה וגם במיזוגים ורכישות.

מממצאי המחקר עולה כי ככל שבהיסטוריה של היזמים של סטארט-אפ יש יותר מקרים של כישלון, כך ההסתברות שלהם לבצע אקזיט דרך מיזוגים ורכישות קטן ב-44.34%. אולם בצוותים שבהם יש יזמים בעלי ניסיון קודם בכישלון יחד עם יזמים בעלי ניסיון קודם באקזיט מוצלח – ההסתברות לבצע אקזיט עולה ב-52.42%. באופן ספציפי, כדי שההסתברות של מיזוגים ורכישות תהיה טובה, בצוות של יזמים שהתנסו בעבר בכישלון צריך להיות לפחות יזם אחד עם ניסיון קודם באקזיט מוצלח.

אנו מייחסים את הממצאים העולים ממחקר זה ליכולתם של יזמים בעל ניסיון כושל בעבר לפצות על המחסור בידע ובניסיון שלהם לבצע אקזיט על ידי שימוש מושכל בהון אנושי-חברתי ושיתוף פעולה עם יזמים שותפים בעלי ניסיון קודם רלוונטי. במילים פשוטות, יזמים שנכשלו בעבר יכולים אולי ללמוד מה הן הסיבות שהובילו אותם לכישלון, אולם הם יתקשו להעריך אילו פעולות יביאו אותם להצלחה. לפיכך, יזמים אלו יכולים לספוג את הידע החסר והדרוש להם לביצוע אקזיט כאשר הם לומדים מיזמים מנוסים שביצעו בעבר אקזיט מוצלח.

ממצא מעניין נוסף הוא שמשקיעים מרבים להשקיע בסטארט-אפים שאותם מובילים יזמים בעלי ניסיון, אם כושל ואם מוצלח. יחד עם זאת, מצאנו כי משקיעים מתרשמים פחות מסטארט-אפים שבהם צוות הניהול מורכב מהשילוב של יזמים בעלי ניסיון בכישלון ויזמים בעלי ניסיון מוצלח, אך דווקא שילוב זה מעלה את הסיכוי לאקזיט מוצלח בהמשך הדרך.

ממצאי המחקר מספקים תובנות חשובות ופרקטיות בתחום היזמות. ראשית, חשוב להבין ששילוב של סוגים שונים של ניסיון בקרב צוות הניהול של הסטארט-אפ יכול להשפיע על עתידו של הסטארט-אפ. משקיעים עשויים להבין את החשיבות של חוויית הכישלון בקרב יזמים ואת הדרך שלהם ללמוד מטעויות העבר, שכן למידה מעשית יכולה להתרחש רק כאשר הלמידה גוברת על הנטייה של אותו יזם לחזור על מהלכים שביצע בעבר – אחרת ככל הנראה יגיע לאותה תוצאה. מעבר לכך, כדי להגדיל את ההסתברות לאקזיט מוצלח, משקיעים עשויים לשאוף להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר רק במקרים שבהם עם חברי צוות הניהול נמנים גם יזמים שהצליחו בעבר, כלומר כאלה שביצעו בעבר אקזיט מוצלח.

עבור יזמים, הרחבת מערך היכולות שלהם היא משימה קריטית. הממצאים מצביעים על כך ששיתוף פעולה עם יזמים בעלי ניסיון קודם בביצוע מיזוגים ורכישות עשוי להיות משמעותי, במיוחד עבור יזמים שחוו כישלון בעבר. מעבר לכך, כדאי ליזמים להבין שהם נוטים לשכפל בחירות והחלטות אסטרטגיות קודמות, גם כאשר אלו כבר לא תואמות את הסביבה העסקית החדשה שלהם. מודעות לנטייה לשחזור פעולות שביצעו בעבר, בפרט אם מדובר בפעולות שהביאו לכישלון, יכולה להפוך לכלי שימושי בשינוי התנהגות פחות מוצלחת של אותם יזמים. יחד עם זאת, יזמים שנכשלו בעבר יכולים להיות אופטימיים, מכיוון שנראה כי המשקיעים נוטים להשקיע בהם אף על פי שנכשלו בעבר.

לבסוף, אנו מציעים לבחון מתן תמריצים ממשלתיים לסטארט-אפים המנוהלים בידי יזמים שהתנסו בעבר בכישלון יחד עם יזמים שהתנסו באקזיט מוצלח. אפשרות אחרת היא לבחון מתן הכשרה והדרכה ליזמים שנכשלו בעבר, במטרה למנוע מיזמים אלה לשכפל פעולות ודרכי התמודדות שיובילו אותם להיכשל בשנית.

*

ד"ר שי הראל הנו המנהל האקדמי של תכנית Tel Aviv online MBA בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב. בעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים וסיים פוסט-דוקטורט ב-London Business School ופוסט נוסף באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ד"ר סתו רוזנצוויג הנה מרצה בכירה במחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריה עוסקים בתחומים של חדשנות, סטארט-אפ, פטנטים, ניהול תהליכי חדשנות, פיתוח מוצרים חדשים, אסטרטגיה שיווקית, ואסטרטגיה עסקית.

ד"ר סתו רוזנצוויג – צילום: דני מכליס
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. מאמר מעניין. הממצאים הגיוניים מאוד. אין לי בכלל ניסיון בנושא אבל אני חושב שיותר מידי סטארטאפים נכשלים כי מקימים אותם אנשים חסרי ניסיון בנהול ובעיקר חסרי הבנההכלכלית

  2. ההייטק ובתוכו הסטאטאפס כבשו את העולם. הגיע הזמן להתחיל לחקור את התחום וכל הסובב אותו. במיוחד שהון אדיר של כל אזרחי העולם מושקע בו.

    1. ללא ספק נדרש ידע מחקרי בתחום כדי שאפשר יהיה להישען עליו בפרקטיקה הלכה למעשה. חושב שאין מקום טוב יותר לעשות זאת מאשר בקרקע פורייה למחקר כמו ישראל. מישהו אמר מעצמת הייטק?

  3. נבדקו גם פרמטרים של וותק, השכלה, ניסיון מעשי בתחום, כמות הסכום המושקע מראש. וכדומה?

  4. הבעיה היא שרוב הסטרטאפים נכשלים, ואלה שהובילו אותם מרימים ידיים ולא חוזרים בכלל לתחום

    1. אמת! מתוך ממצאי המחקר אנחנו מציעים לחבר יזמים שנכשלו בעבר עם יזמים שהצליחו. בכך יהיה אפשר להגדיל את הסיכויים להצלחה נוספת בעתיד. כעת, כשהיזם הכושל חווה הצלחה – יהיה אפשר לצוות אותו ליזם אחר שכשל וכך הלאה. באופן זה נוכל ליצור אפקט עוד יותר גדול של הצלחות.

  5. צריך לזכור שכשלון נובע לפעמים מנסיבות מיוחדות ולא מיכולת ירודה או חוסר הבנה

  6. בואו רק נזכור שאקזיט איננו בהכרח מטרת העל של כל ייזמי הסטארטאפים.

  7. כל הכבוד על המחקרים המעשיים והרלוונטיים, בניגוד להרבה מחקרים אקדמאים שעוסקים בדברים שאין בהם תוחלת מעשית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך