זכויות קניין רוחני על קצה המזלג

רבים מביניכם מכירים את משחק זיהוי הסמלים שמטרתו לנסות לקשר בין הסמל לבין הבעלים/החברה, וודאי הבנתם שאנו מסוגלים לקשר ביניהם בצורה אינטואיטיבית.

ברוב המקרים מדובר בסימנים, אותיות, ספרות, מילים, דמויות, צלילים או צירופים המזוהים עם חברות או מוצרים שאנו מכירים. למשל, אם נראה סימן של V מעוצב מבלי אף אות/מילה ליד, הקונוטציה הראשונית שלנו תהיה לשייך את הסימן לחברת הספורט NIKE. ובכך בעצם סימן המסחר מזהה את המוצר עם יצרן ספציפי ומבדיל אותו מיצרני נעלי/בגדי ספורט אחרים. לאחר שסימן המסחר נרשם, רק לבעל הסימן מותר להשתמש בו כדי לסמן את המוצרים או השירותים שהוא מוכר, וכך נוצר הבידול. רישום סימן מסחר מאפשר הגנה הן על שם העסק והן על מוצריו או שירותיו.

כאשר מגישים בקשה לרישום סימן מסחר יש להגדיר בהרחבה מה הם השירותים או הסחורות שעבורם נדרשת ההגנה. לדוגמה, בגדי ספורט ונעליים הם סחורות. ולעומת זאת, מכירת בגדי ספורט וייצור נעליים הם שירותים.

אפשר לבקש רישום של סימן מסחר רק לגבי סחורות או שירותים שהסימן המבוקש משמש לסימונם או מיועד לשמש לסימונם. כך למשל, אם הסימן שנרצה לרשום מיועד להגן רק על חולצות, לא מומלץ לבקש הגנה גם עבור תיקים ונעליים. המטרה בדרישה הזו היא להגן על האינטרס הציבורי מתחרות לא הוגנת שתיגרם אם סימן מסחר יירשם עבור סחורות ושירותים שהמבקש לא עושה בהם שימוש, וגם לא מתכוון להשתמש בהם. אפשר ורצוי לרשום את כל הסוגים הרלוונטיים לסימן בעת הגשת הבקשה.

כמו כן, גם עיצוב מוצר תעשייתי חדש ובעל אופי ייחודי, שמבדיל אותו מבחינה חזותית משאר המוצרים, דורש הגנה. עיצוב רשום הוא זכות קניינית שבמסגרתה מוענקת הגנה על עיצוב, ומקנה לבעל העיצוב הרשום בלעדיות על השימוש בעיצוב. לדוגמה, מכונות קפה שיש כמעט בכל בית או עסק. כדי לסבר את האוזן, בעולם הוגשו למעלה מ-270 עיצובים של המותג NESPRESSO המוכר והאהוב, התובעים הגנה עיצובית על המכונה וחלקיה.

נשאלת השאלה למה? ובכן, התשובה לכך היא שלמכונות הקפה של NESPRESSO, כמו גם לקפסולות, יש מוניטין רב לאורך שנים והן מזוהות עם קהל הצרכנים של החברה, הן בשמן המוכר והן בעיצוב הייחודי שלהן. על מנת לקבל הגנה על העיצוב הגישה החברה בקשות טריטוריאליות. לבעל העיצוב (המדגם) הרשום מוענקות זכויות בלעדיות על השימוש בעיצוב (מדגם) אך ורק במדינה שבה הוא נרשם, ותעודת הרישום מעידה על זכויותיו אלו. במקרה של הפרת זכויות רשאי בעל העיצוב לתבוע את המפר כדי למנוע ממנו כל פעילות בעלת אופי מסחרי (כגון ייצור, שימוש, מכירה או פרסום) במוצר בעל עיצוב דומה או זהה לעיצוב החפץ שבגינו נרשם העיצוב.