מדוע העסקים הקטנים טרם קיבלו את תמיכת המדינה?

המלצות לצעדים שיאפשרו שיקום מהיר וחלק לעסקים
תמונה של איתן
ד"ר איתן אדרס

אחד הצעדים הראשונים שעליהם הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר, עם פרוץ משבר הקורונה, היה הקמת קרן בגובה 8 מיליארד ש"ח לצורך מתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים. כנהוג בימים אלה, ההכרזות הקדימו את קביעת הנהלים, הקריטריונים, השיטה והתקנות. שיטה זו של הכרזות חסרות כיסוי של ראש הממשלה מהווה למעשה זריית חול בעיני הציבור ומעמידה את הסקטור שאליו התייחסה ההכרזה (העסקים הקטנים במקרה זה) כחסרי אונים מול המערכת, ובפועל מורידה מוטיבציה ומקטינה את סיכויי ההיחלצות מהמשבר.

בהמשך הדרך שונו הכללים, כללי ההגשה שופרו, גובה ההלוואה הוא עד היקף של חודש פעילות בלבד (8% מהמחזור) אך מספר מקבלי ההלוואות עדיין זעום. כהרגלה בקודש, המערכת השלטונית מחפשת את האשמים וכך מצאה את מי שמחבל בתהליך, הבנקים. בבוקר יום שלישי (14.4.2020) הודיע מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, כי בכוונתו לעקוב אחר היענות הבנקים, כך שבעלי העסקים יוכלו לדעת איזה בנק הוא יותר "ידידותי למשתמש". בכך יצליחו לחנך את הבנקים ולשנות את המצב. אגב, הכלי של הלוואות בערבות מדינה קיים כבר שנים רבות ומדי שנה הוא נמצא בתת-ביצוע של הסכום שתוקצב, אם כן מה חדש? כמה לא מפתיע?

יש להדגיש: סיבת הכישלון אינה קשורה לטפסים, לבירוקרטיה או לבנקים – זה פשוט כלי שלא יכול לעבוד.

המדינה מציעה ערבות לבנק בשיעור 85% עבור לווה בודד, אבל סך הערבות בגין כל הלווים לא יעלה על 15% מהסכומים שהבנק הלווה ללקוחותיו. נוסף על כך, הבנק חייב למצות הליכי גבייה מהחייב אם זה אינו מצליח להחזיר את ההלוואה, לפני שהבנק יכול לפנות למדינה למימוש ערבותה. הבנק, כידוע הוא עסק שתפקידו למזער את סיכוניו, יציבותו וזהירותו חשובה לכולנו, שכן הכספים שאותם הבנק מלווה הם למעשה כספי פיקדונות של כל עם ישראל. מובן שהבנק מבין שהביטחונות שמקנה לו ערבות המדינה הם לכל היותר 15% מסכום ההלוואות שנתן במסלול זה. לכן, מובן שהבנק מתייחס להלוואות אלה כאל שאר ההלוואות שהוא נותן, בוחן את יכולת ההחזר של הלקוח וכך מחליט.

ייתכן שלקוח מסוים הוא אמין ובעל היסטוריית אשראי חיובית ומוצקה, אך הוא פועל בענף שהבנק מעריך כבעל סיכון גבוה בימים אלה, למשל מסעדות. מן הסתם, הבנק יימנע מלתת הלוואה חדשה ללקוח זה כדי לא להגדיל את חשיפתו לענף. בוודאי שמתם לב שלא התייחסתי לגובה הריבית, ולא בכדי. כאשר עסק נמצא במצוקה גדולה ואין לו משאבים זמינים אחרים, מחיר הכסף (הריבית) הוא פחות מהותי מעצם זמינות המקור התזרימי.

בקיצור, חבל על המנגנונים, חבל על ההבטחות, חבל על האכזבות וחבל על העסקים שיסגרו את שעריהם. מה כן ניתן לעשות? העסקים נמצאים במעגל משלמי המיסים ונמצאים במערכי המידע של רשות המיסים ומע"מ. מדינת ישראל נדרשת לשנות את התייחסותה לאזרחיה ולתת בהם אמון. כלומר אני מאמינה לכם עד שאיווכח, חלילה, שרימתם אותי – לעומת הנוהג הקיים: איני מאמינה לכם עד שתוכיחו שאינכם רמאים.

בשעת משבר כה חמור, ניתן לצפות שהממשלה תודיע לעסקים קטנים ובינוניים שהיא מוכנה להעמיד לרשותם מענק, ככל שיבקשו, כחלק יחסי מהיקף פעילותם. המענק ייחשב כהכנסה חייבת במס שתאפשר לעסק לעמוד בהתחייבויותיו השונות, כך שהגלגל הכלכלי יוכל להמשיך לנוע. ההתחשבנות תגיע בדוח המס השנתי של העסק.

נוסף על כך, במקום לשלם דמי אבטלה לאנשי החל"ת, על המדינה לשפות בעלי עסקים שיחזירו לעבודה את העובדים שיצאו לחל"ת. השיפוי יהיה בשיעור של כ-80% מעלות השכר למעביד. גם כאן, השיפוי ייחשב כהכנסה חייבת במס, כשם שתשלום המשכורות לעובדים הוא הוצאה מוכרת. מנגנון זה אינו מסובך להפעלה מבחינת רשות המיסים, מערך דומה הופעל בעת קליטת העלייה מבריה"מ לשעבר, ובוודאי יוריד עומס מלשכות התעסוקה וממנגנונים שצריך להמציאם בסידור הקיים. פעולה כזו תשמר את הקשר של העובדים למקום עבודתם, תייצר תקווה לימים טובים יותר, ותאפשר שיקום מהיר וחלק לעסקים בבוא היום.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. כתבה מעניינת מאוד. עכשיו אני יודעת שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ. הבן שלך חכם כמוך.

  2. יש עסקים קטנים שעשו הון וג ו מחירים מוגזמים. להם לא מגיעה עזרה. הסיוע למי שבאמת נזקק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך