משבר קורונה בעסקים – מה עושים?

משבר הקורונה נמשך וכבר אפשר לראות שמצב העסקים הולך ומחמיר, היקף ההגבלות שמטילה המדינה על עבודתם של העסקים הולך וגדל, ההפסדים הכספיים קצרי הטווח וארוכי טווח של העסקים הולכים ועולים.

הפתרון, הסיוע, הקץ – בשלב זה כל אלה אינם נראים באופק. המדינה מתעלמת מההשפעות הכלכליות והנפשיות של המגבלות על בעלי עסקים, כמו גם על כלל האוכלוסייה, התעלמות שעוד תידון על גבי דפי ההיסטוריה או של מבקר המדינה או של כל מי שיבדוק את הפעולות של המדינה בדיעבד. אך כמו שכבר כתבתי במאמריי הקודמים, בעלי עסקים תמיד דאגו לעצמם וגם היום המצב אינו שונה בהרבה.

אז מה אפשר או צריך לעשות?

לצמצם סיכונים או הוצאות, ככל הניתן.

• ספקים – לעבור על ההסכמים עם הספקים ולבחון דחיית תשלומים, ככל הניתן ובמסגרת ההסכם הקיים ביניכם. כאשר עושים זאת, חשוב לשים לב לשתי נקודות. הנקודה הראשונה היא האם מדובר בספק קטן, שדחיית התשלום תזיק לעסק שלו הרבה יותר משתזיק לכם העברת התשלום במועד. הנקודה השנייה היא שיש לדבר עם הספק, להבין מה האפשרויות, לשמוע מה מצבו, ולהגיע להסכמה שתעבוד עבור שני הצדדים. חשוב לא לפגוע בספקים באופן ניכר ולהמשיך את שגרת התשלומים ככל הניתן, תוך ניסיון לצמצם את הנזקים לעסק שלכם ולקיים את ההסכמים הקיימים. אם הגעתם להסכמה עם הספק על דחיית התשלום או שינוי כלשהו, דאגו לעשות זאת בכתב ובצורה מסודרת.
• הוצאות – בדקו אילו הוצאות בשלב זה אינן חיוניות וניתן לצמצמן, לבטלן או להקפיאן. בדקו את ההסכמים שלכם עם נותני השירותים ועשו כן בהתאם למה שכתוב בהסכם או שתגיעו להסכמות חדשות עם נותני השירות. שוב, הכול צריך לעלות על הכתב.
• עובדים – בדקו אילו עובדים אפשר לשחרר לחל"ת. שימו לב שהעובד המשוחרר לחל"ת יהיה עובד שזכאי לקבל דמי אבטלה מהמדינה (לא כולם זכאים), וששחרור העובד הספציפי לא יזיק מאוד לו ולמשפחתו. כמו עם הספקים, חשוב לדבר עם העובדים, שגם הם חשים חוסר יציבות כלכלית, חוסר ודאות לגבי עתידם ולחצים בתוך המשפחה. חשוב לעשות מהלכים מהסוג הזה בזהירות וברגישות ובהתאם לדין בעניין זה. מומלץ להתייעץ עם רו"ח ועו"ד לענייני עבודה.
• לקוחות – לדבר עם הלקוחות, לבדוק מה קורה אצלם, איך ניתן לסייע להם, להגיע להסכמות ביחס לתשלומים שהם חייבים לעסק, מה אפשר לדחות ומה הם צריכים לשלם. גם כאן, לדבר ולהגיע להסכמות, לגלות רגישות מירבית, תוך שמירה על מערכת יחסים טובה ויציבה, עמידה בהסכמים וכל שינוי בסיכום – לעשות בכתב.
• עבודה מרחוק – לבדוק אם ועד כמה אפשרי לעבור לעבודה מרחוק. להגיע לעבודה כמה שפחות, לוודא שכמה שיותר עובדים יוכלו לעבוד מרחוק וכמה שיותר לקוחות ימשיכו לקבל שירות שהם צריכים. לשמור ככל האפשר על השוטף החיוני.
• לבדוק אם האפשרות לקבל הלוואה מהמדינה, בתנאים המוצעים היום, תועיל לעסק. לעשות בדיקה יסודית ומעמיקה אם זה רק יוסיף התחייבויות לעסק (לאחר תום תקופת הגרייס הארוכה, נכון להיום) או שיש בכך כדי לסייע בשלב זה ובעיקר בטווח הארוך. לזכור שמדובר בכסף שיהיה צריך להחזיר בסופו של דבר, ולברר אם יש בכך סיוע אמיתי או שמדובר בתרופה זמנית שלא תסייע לעסק בעת החזרה לשגרה.
• לבדוק איך אפשר להסתגל למצב שנוצר: האם ניתן לשפר שירות קיים, האם ניתן להוסיף או להגדיל מכירות אונליין וכד'. יחד עם זאת, לפני שעושים זאת חשוב להבין מספר נקודות: אם מדובר בשירות זמני, האם ההשקעה בו כיום מצדיקה את ההכנסות שהוא ייצר? האם מדובר בשירות ארוך טווח שניתן להוסיף לעסק ומצדיק את ההשקעה בו כרגע? האם השירות שהעסק מסוגל לתת כרגע ללקוחותיו הוא ברמה מספיק גבוהה שמשקפת את הערכים של העסק ותשמר או תשפר את המוניטין של העסק גם היום, בעת משבר, וגם בסיומו?

בעיניי הדבר החשוב ביותר שכדאי לעשות היום, לפני שמבצעים פעולות כלשהן, הוא לשקול כל מהלך: בצד אחד את הכוחות, הזמן והמשאבים שיידרשו כדי לעשות זאת ומנגד את התועלת לטווח ארוך עבור העסק שלכם. אם ההשקעה גדולה מהתועלת, הייתי ממליצה שלא להשקיע בפעולות אלה. זכרו שהמשבר והמגבלות לא יחלפו מחר וניאלץ להתמודד עוד מספר שבועות או חודשים, כך שחשוב מאוד לשמור על כוחותיכם ועל מצבכם הנפשי.

כרגע המלאי שלהם מוגבל מאוד, והדרכים להטעינם מצומצמים למדי.