ב-12.11.19 פורסם בעיתון "ישראל היום" מאמר בנושא הרגולציה על עסקים קטנים ובינוניים. בין השאר פורסם במאמר "בחודש האחרון צוברת תאוצה מחאה חברתית חדשה: מחאתם של העצמאים, המכנים את עצמם "שולמנים". עמוד הפייסבוק "אני שולמן" צבר במהירות יותר מ-120 אלף חברים, ומפעיליו פתחו בקמפיין פרסום נרחב. עיון בעמוד מעלה זעם אותנטי המגיע מהשטח – אלפי בעלי עסקים הכותבים בכעס על הרגולציה השרירותית, ההתנהלות מול הביטוח הלאומי והעיריות, ועל קשיי היום-יום של יזמים בארץ."
כעצמאית העוסקת בייעוץ והרצאות לגופים שונים, אקדמיים ואחרים, ברצוני לתת דוגמה אחת מיני רבות הממחישה את תסכולם של ה"שולמנים".
המוסדות שבהם אני מרצה כעצמאית ועבורם מפיקה חשבונית מס, מחויבים על פי חוק (חוק חלמאי, יש לומר) לנכות מהתשלומים המגיעים לי שני סוגי מס לביטוח לאומי – תשלום לביטוח לאומי ומס בריאות. הסכומים מנוכים אף על פי שכעצמאית אני משלמת ישירות לביטוח לאומי, כמו גם למע"מ ולמס הכנסה.
נכון שבסופו של דבר התשלומים בגין הניכויים מוחזרים אליי, אולם ההחזר מגיע בממוצע לאחר שנה וחצי ולעיתים אף יותר מכך. הנוהל הוא שבעת סגירת שנה, הליך שמתבצע בחודש אוגוסט בשנה שאחרי, יש לפנות לביטוח לאומי עם הדו"ח על מנת לקבל את ההחזר. ההחזר עצמו מתבצע לאחר כחודשיים. אם כן אני מממנת את הקופה הציבורית לפרקי זמן בלתי מבוטלים. למה עליי לעשות זאת?
פניתי לביטוח לאומי בנושא, אך פניותיי נענו בשלילה. רוח התשובות: "זה החוק, והכסף ממילא חוזר אלייך." אין אוזן קשבת ואין מי שיעצור לחשוב אם זה נכון, יעיל והכרחי. אם הכסף ממילא חוזר אליי, מדוע לגבות אותו ומדוע עליי לממן את הקופה הציבורית? מדוע לסרבל את ההליכים ולהקשות על אותם שולמנים?
הליך מיותר זה מעמיס על העצמאים, על משלמי המיסים ועל המוסד לביטוח לאומי, משום שהוא מחייב פעולות מיותרות, הן הגבייה והן ההחזר. כאמור, זו רק דוגמה קטנה מיני רבות….
13 תגובות
אז יכול לבוא בטענות רק אל עצמו
עוסקים קטנים, עצמאיים, ועסקים קטנים הם עמוד תווך חשוב בכלכלה. אבל אף אחד לא מחשיב אותם ולא מתחשב בהם. את ההטבות ותשומת הלב נותנים לבעלי החברות הגדולות ולוועדעי העובדים בארגונים הגדולים. שם שופכים את המיליארדים מסיבות מובנות.
עצמאים ועסקים קטנים הם עמוד תווך חשוב בכלכלה. בדרך כלל עוסקים מסוג זה יודעים להסתדר היטב מול שלטונות המס למיניהם.
בסקטור החשוב הזה מסתובב הרבה הון בלתי מוצהר. בזה העניין. כל היתר נתון לפירושים של הקוראים.
אתה לא יודע שרוב בעלי החנויות לאא חיים ברמה גבוהה? שרבות מהחנויות והמסעדותונותני השירותים סוגרים העסקים אחרי כשנתיים?
לא מרימים קול ולא מתאגדים. עם כמה מנדטים היו מקבלים כל מה שהיו רוצים וחולמים.
מי שלא נמצא שם לא יבין
שאין מי שדואג לו
ואפילו לכתוב פוסט קצר, זה יפה אבל לא משמעותי. בואו נראה מה עושים כל אלפי האנשים האלה כדי להזיז משהו.
פעם היה ביטוי נפוץ
שולמן ישלם
ובפרשנות לענינניינו המנהיגים והבירוקרטיה יחגגו
ואנחנו העמלים על כל דקל
נשלם
רק העצמאיים הם שסובלים ורק הם חווים את הבעיה ואם לא ידאגו לעצמם אף אחד לא יושיע אותם
כשכולם גורפים ממך כספים אז לך לא נשאר לדאוג לעצמך… סוף חודש אחרי כל ההוצאות לא נשאר לי לחסוך לעתיד.. ואנחנו לא מאלו שיוצאים לחול כל שנה, ולא קנינו דירה, ולא מתחדשים כל הזמן…
צריכים אנשים עם הבנה ידע ויכולות שיובילו את המאבק.
ומי שלא חווה את זה לא מבין למה זה מצטבר