כמעט כל מנהל או איש מקצוע ממרום גילו וניסיונו מבקש לחלוק את תובנות חייו – במקרה שלי תובנות ניהול חברה עסקית – ולעצב את "הדיברות לניהול נכון" פרי ניסיונו האישי והנסיבות המיוחדות לו. חכמינו שנו: "הרבה למדתי מְרַבּוֹתַי, ומחבֵירַי יותר מרבותי, ומתלמִידַי יותר מכולם" (מסכת תענית דף ז, עמוד א). ואכן אני חב הרבה מהתובנות שלהלן לצוות העובדים והמנהלים המופלא שליווה אותי בכל השנים שבהן שפר חלקי לשמש כמנכ"ל וכיו"ר של חברת "מתודה".
במאמר זה אבקש להציג את "הדיברות" לניהול חברה מצליחה, שורדת, מקצועית וכיפית – פרי ניסיוני האישי. השתדלתי לא לכלול ברשימה תובנות כלליות המצויות לרוב בספרות הניהול והשיווק.
- חברה עסקית חייבת להרוויח. זו לא עמותה חברתית, משרד ממשלתי, פילנתרופיה וכו'. זהו עסק כלכלי וככזה אין מנוס לעיתים מלקבל החלטות קשות ולא נעימות.
- בה בעת, חברה שרוצה לשרוד חייבת לשים ערכים לפני הכסף. כך יישמר מצפן הספינה והאחראים עליה יוודאו שהיא מפליגה בכיוונים הנכונים. הם גם יסייעו לה לשנות נתיבים כשצריך, לשרוד ולהרוויח בטווח הארוך.
- תחליט מה אתה רוצה להיות: תעשיין או פיננסר ומה טווח הזמן שאתה רוצה לפעול בו. פיננסר מבקש לעשות סיבוב מהיר של הכסף, מודד הכול במדדים כספיים כמו "מכפיל", "תשואה להון" וכו'. תעשיין רואה לנגד עיניו חברה שיש לה מוניטין ולקוחות, מוצרים ושירותים מבוקשים בשוק, חברה שמפרנסת עובדים ומשפחות, מסיימת ברווח סביר, מגדילה את ההון העצמי שלה ונותנת לבעלים סיפוק והרגשה של עשייה.
- פעם בחודש, לפחות, תשאל, תשנן ותזכיר לעצמך את הדברים הבאים:
א. מאיפה באת? איך התחלת? ואיזו כברת דרך כבר עברת.
ב. האם אתה יודע היכן אתה נמצא כעת? האם אתה על מסלול ברור?
ג. מה הערך המוסף של החברה? מה תרומתה לשוק? (לא בהכרח תרומה ייחודית).
ד. לאן אתה רוצה להגיע בטווח המיידי, הבינוני והרחוק?
- חדשנות וצמיחה הן כמובן ערך חשוב ביותר. בלעדיהן סופה של כל חברה הוא עניין של זמן. אבל אין למהר לרוץ אחרי כל Buzzword שמתרוצץ בשוק. יש להיות ערוכים לתקופה של ירידה וצמצום שורות, לצורך עלייה ונסיקה מחדש.
- המנהלים רשאים בהחלט לפרגן לעצמם. ניהול נכון ומקצועי הוא נשמת אפה של החברה. החזר על הניהול הוא מדד חשוב ביותר. אבל על המנהלים תמיד לזכור את הסוסים שמתחתיהם, אלה שמושכים את העגלה, ולהישמר מפערים בין מעמד ההנהלה לבין העובדים בשטח.
- שימור העובדים וטיפוחם הם מעל לכול. סיפוק מקצועי, פתיחות רעיונית ויזמות, לימוד מתמיד, אווירה של פרגון – הם ערכים שהעובדים הרציניים מעריכים מאוד, לצד שכר הוגן. בה בעת, חשוב לשים גבולות לעובדים. הם אפילו מצפים לכך.
- יש בהחלט זמנים של "גיוס כללי" ומאמץ מיוחד להשלים משימה/פרויקט/מוצר. אך עבודה מאומצת מעבר לשעות מקובלות לאורך זמן, היא שחיקה של המנוע.
- נסו לטפח את רעיון הניהול העצמי, היינו שהמנהל הטוב ביותר של כל עובד זה הוא עצמו. כל חייל מחזיק בתרמילו את שרביט הגנרל. האחריות האישית והיזמות שבאות "מלמטה למעלה" הן שיטה ניהולית ומנוע צמיחה חשובים ביותר.
- לא להיבהל מדלת מסתובבת עד רמה מסוימת. תחלופה זה דבר נורמלי ואפילו בריא בחברה מתפתחת ודינמית. פרידה מאנשים שהלכו איתך כברת דרך והצמיחו את החברה היא לא קלה אבל לעיתים בלתי נמנעת. החשיבה על "כלל החברה" יכולה להקל ולסייע.
- השקעות בשיווק ובקידום דיגיטלי הן צינור חיים חשוב ביותר. אך לאורך זמן, בפרט במדינתנו הקטנה ובתחום המקצועי הספציפי שבו החברה שלכם עוסקת, השם הטוב והמקצוענות של החברה הם אלה שבסופו של דבר ייקלטו בשוק ויביאו את הלקוחות והעובדים הבאים. ערוץ Word of mouth עדיין חי ובועט.
- הלקוח הוא במרכז, אבל מותר להיישיר מולו מבט. הלקוח לא תמיד צודק ובמקרים קיצוניים מותר וחשוב להבהיר לו שיש לכם את האתיקה המקצועית והעסקית שלכם. אם העמידה שלכם היא עניינית ומכובדת, יש סיכוי סביר שהלקוח יכבד את החלטתכם ויישר איתכם קו.
- עסקה או פרויקט גרועים וללא תוחלת – יש לסגור תוך נקיטת כל הפעולות הנלוות הנדרשות. לא להסס. אל תשפכו כסף טוב בעקבות כסף רע.
- דעו מתי לפרוש ולהעביר את ההגה לדור הבא. טפחו את הדור הבא ולא ברגע האחרון. יש לנו צעירים פנטסטיים ומעולים, תנו בהם אמון. אחד לעשרה אולי יכזיב, אבל תשעה יחזירו לכם אמון עם תשואה נאה. הסיכון שווה ואין דרך אחרת.
מתוך "הדיבר האחד-עשר" (יהודה עמיחי)
"…אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, 'לא תִּשְׁתַּנֶּה'
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, 'הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה'…"
אלה הן אולי שתי התובנות המרכזיות כולל המתח הפנימי ביניהן. לדעת מתי לא להיחפז, לדבוק בקיים ולא למהר להכניס "שינויים מבניים" בארגון. ומתי יש לשנות, להתחדש ולהשתנות, עם כל הקושי והכאב.
4 תגובות
חשוב יותר מכל פרמטר אחר, ויש כמובן כמה פרמטרים רלוונטיים.
אלא שאנו בני האדם מונעים מדחפים ופועלים ללא הגיון ומתוך אמוציות ובטחון שיהיה טוב. הרי לא יכול להיות אחרת.
לא מתנגד, אבל מניסיוני חשוב לשמר כמה עובדים נאמנים שהולכים עם החברה לאורך כל השנים.
של העובדים