החוק להגבלת שימוש במזומן

כוונותיה של המדינה וההשלכות על בעלי עסקים
כמה שטרות
צילום: GNU Free Documentation License

לטענת המדינה, היא הכריזה מלחמה בהון השחור – ההון שמשמש לפשיעה חמורה, להעלמות מס ולמימון טרור. במסגרת המלחמה, החל מיום 1 בינואר 2019 ייכנס לתוקף חוק חדש (שחלק מהוראותיו ייכנסו לתוקף לאחר מכן) – החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018.

החוק מטיל הגבלות על שימוש במזומן הן על בעלי עסקים הן על אנשים פרטיים. במקרה של אנשים פרטיים ההגבלות מצומצמות יותר. עבור אלה שעושים עסקים עם תושבי השטחים, תחולת החוק תעוכב למשך שלוש שנים, עם אפשרות להארכה נוספת של שלוש שנים.

ככל שזה קשור לבעלי העסקים, ההגבלות הן כדלקמן:

  • בעלי עסקים לא ישלמו ולא יקבלו תשלום במזומן בגין השירות שלהם או המוצר שלהם אם הסכומים עולים על 11,000 ש"ח. ההגבלה במקרה של אנשים פרטיים חלה על תשלום במזומן או קבלת מזומן בסכומים שעולים על 50,000 ש"ח.
  • בעסקים מתחום התיירות, המגבלה היא על קבלת תשלום מתייר בסכום שעולה על 55,000 ש"ח.

הגבלה נוספת היא בתחום ההמחאות והגבלת העברתם לאחר – הסבה.

  • בעל עסק לא ייתן ולא יקבל המחאה אם לא נכתב נמען – לפקודת מי ניתנה ההמחאה. דהיינו, תום עידן ההמחאות הפתוחות, על כל המחאה שמשמשת לתשלום במסגרת שירותים עסקיים חובה לרשום נמען. ההגבלה במקרה של אנשים פרטיים חלה אך ורק על המחאות שסכומן עולה על 5,000 ש"ח.
  • כאשר ההמחאה רשומה לפקודת אדם כלשהו אך מועברת לאדם אחר, החוק מחייב את מסב ההמחאה לכתוב את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו.
  • יודגש כי בנקים שיקבלו לפירעון המחאות המפרות את הוראות החוק, לא ייפרעו אותן, שכן החוק קובע סנקציות נגד הבנק.

הוראות נוספות

  • חובה על בעלי העסקים לתעד את אמצעי התשלום. בשלב זה לא ברור כיצד יש לתעד את אמצעי התשלום, אך מומלץ לשמור מסמכים המעידים על אופן ביצוע התשלום – העתקי ספח של כרטיסי אשראי, צילומי המחאות או רישום על גבי חשבונית כי הועבר תשלום במזומן.
  • מפרי החוק יהיו חשופים לעיצומים כספיים או לכתב אישום מהמדינה, ורצוי להפנים את הוראותיו ולפעול על פיהן.

מקריאת החוק עולה השאלה במה בדיוק רצתה המדינה להילחם, על תנועת כסף של מי היא ביקשה לפקח ואת מי רצתה להגביל. ייתכן שהתשובות לשאלות אלה יגיעו בשלב מאוחר יותר, כשהמדינה תחל בהטלת עיצומים במסגרת אכיפת החוק, וכנראה הזמן יראה את כוונותיה האמיתיות של המדינה, שהובילו לחקיקת החוק ועומדות מאחוריו.

אך התחושה שנוצרת מקריאת החוק היא שהמדינה בחרה להילחם רק בחלק מההון השחור, וכנראה בוחרת את מלחמותיה, שכן כידוע השוק העסקי מלא בהון שחור, בסכומים נמוכים בהרבה מאלה שהחוק חל עליהם ומגביל אותם, אך בהיקפים משמעותיים. אותו הון שחור עובר מתחת לרדאר של רשות המיסים, אינו מפוקח, אינו מדווח וכמובן גם אינו נתון לתשלום מיסים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

    1. הממשלה מבינה הכל פשוט מאחורי כל מהלך עומדים אינטרסים שהם לרוב מוסתרים מעיניי הציבור

      1. אני משתדל להבין נכון את דברייך. אם אחרי כל מהלך עומדים אינטרסים שהם לרוב מוסתרים מעיניי הציבור – הרי שהמערכת השלטונית אינה אלא מגנון הונאה שמטרתו לסחוט כסף מהציבור לטובת מי שהשלטון חפץ ביקרו. אם אכן כך – הרי שכל מערכת בחירות במשטר דמוקרטי אינה אלא מאבק איתנים על מי שיתפוס את המפתח לקופת האוצר הממשלתי.
        ועוד תהייה – האם באמת הממשלה מבינה הכל? נתקלתי לא אחת בשלומיאליות ואם לא לומר בטמטום של פקידות ציבורית. לא צריך לתת להם קרדיט יותר ממה שמגיע להם.
        ההוכחה הטובה ביותר לכך היא ההנחייה להגבלת השימוש במזומן. אם קודם לכן ךא היו כללים כמותיים לעבודה בשחור, באו חכמי הדור והתקינו כללים ברורים. מעתה יהיה הרבה יותר קל ומסודר לעבוד בשחור.
        מה דעתך?

        1. יצחק תודה על התגובה שלך.
          אני לגמרי מסכימה את הפסקה הראשונה שלך. זאת לפחות הדרך שאני רואה את הממשלה ואני חושבת שהיא מוכיחה את זה פעם אחר פעם. יש אחוז בודד של אלה שנכנסים לפוליטיקה כדי לשנות אבל הם לא באמת מצליחים או שוכחים די מהר למה באו לשם ובמיוחד כאשר הם מתיישבים על אחד מתוך 120 כיסאות כל מה שהם עושים מאותו רגע והלאה זה לדאוג לשמר את הכיסא.
          מסכימה גם עם החלק השני – זה נכון שפעמים רבות הממשלה לא רואה ואני הראשונה שאומרת שציבור בעלי עסקים קטנים שקוף לגמרי עבור הממשלה ואני רואה את זה בהתמודדות היום יומית שלהם. אמרתי שבמקרה הזה הממשלה מבינה שיש הרבה הון שחור שהחוק הזה לא יילחם בו ועדיין בוחרת לא לעשות את זה.
          אם כל בעלי העסקים היו מדווחים על הכנסותיהם ומשלמים מיסים, אזי המיסים של כולנו היו קצת יותר נסבלים. למרות שחלק גדול מאלה שעובד בשחור טוען, שאם המיסים היו הגיוניים, הם לא היו נאלצים לעבוד בשחור. אז כנראה שזאת שאלה של ביצה ותרנגולת. מצד שני, בשביל זה צריך באמת לראות את ציבור בעלי העסקים, וזה לצערי לא המצב. הממשלה רואה רק את הגדולים שנכון להיום מהווים בסך הכל אחוז 1 מכלל העסקים במדינה, אבל הם אלה שקרובים לצלחת ואלה שמצליחים לקדם את האינטרסים שלהם

    1. הם מעכבים את חתימת ישראל על אמנת ההון השחור בעולם אז בטח שאת החוקהחדש לא יצליחו לאכוף עליהם

      1. החוק מתייחס לאלה במיוחד (סעיף 41) וקובע שבמשך שנתיים, ההגבלות של החוק בכלל לא יחולו עליהם, כך שהגמחים ממילא קיבלו פטור בינתיים

  1. אם יש טעויות צריך לתקן ולשדרג החוק אבל קודם להתחיל ומהר להלחם בשחיתות ובפשע

  2. יש תשלום עם הסלולר באינטרנט
    ולפרימיטיבים יש תשלום בכרטיסי אשראי
    לא צריך שטרות ומטבעות כמו ברומא או ביוון העתיקות

  3. הם מעכבים את חתימת ישראל על אמנת ההון השחור בעולם אז בטח שאת החוקהחדש לא יצליחו לאכוף עליהם

  4. אבל אם יתחילו אפשר יהיה להתקדם
    אחוזים דוסיפרתיים בהכנסות האזרחים לא משלמות מס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך