בפוסטים קודמים דנתי בשונה ובדומה בין שחמט לברידג' והסברתי את מדוע בישראל מצליחים בברידג' ונכשלים בכדורגל?
בפוסט זה אדון בשאלה: האם יש קשר בין ברידג' לשש בש?
כילד וכנער שיחקתי בהרבה משחקי מחשבה. שחמט היה המשחק האהוב עליי. אפילו שיחקתי בתחרויות וזכיתי בהישגים נאים. שיחקתי גם מעט שש בש. את השש בש תפסתי כמשחק קוביות עממי המבוסס על מזל.
ברידג' התחלתי לשחק כמה עשרות שנים לאחר מכן, ברידג' ביתי ללא שום ידע בסיסי. כששלושת ילדיי היו רכים בשנים, הרביתי לשחק איתם במשחקים. שחמט הם למדו לעומק יחסית. שיחקנו גם ברידג' ברמה הנמוכה ביותר שתוכלו להעלות על דעתכם, ובכל זאת הם נהנו. בהמשך החל בני הצעיר לשחק ברמה גבוהה ויחד שיחקנו בתחרויות ונחלנו הצלחות.
ראיתי שחמטאים משחקים ביניהם מדי פעם שש בש. זה לא שינה את התדמית שייחסתי למשחק. עשרות שנים לאחר מכן קראתי על אליפויות עולם ואליפויות הארץ בשש בש.
כך התוודעתי לשני שחמטאים ישראלים שהכרתי המצטיינים במשחק זה: שמעון כגן, שהיה אלוף ישראל בשחמט ושיחק בנבחרת ישראל, זכה באליפות העולם בשש בש בגיל 73. אדריאן שוורץ, שחמטאי ברמה גבוהה, זכה להישגים בולטים בשש בש. שוורץ, שלמרבה הצער עיקר פרסומו נבע מכמה מקרי אונס שבהם הורשע בבית משפט, תואר באחת הכתבות בעיתונות כשחקן שש בש מקצועני מצטיין. אנא אל תבלבלו בין אדריאן שוורץ השחמטאי לבין אדריאן שוורץ שחקן הברידג' – הקשרים היחידים ביניהם הוא שמם המשותף והעובדה ששניהם שיחקו שחמט בצעירותם.
השתכנעתי ששש בש הוא לא רק משחק של מזל אלא גם משחק של חשיבה ואסטרטגיה.
בעוונותיי הרבים אני גם כותב ערכים בויקיפדיה העברית. התחלתי בכמה עשרות ערכים בתחום המחשבים והמשכתי לכתוב גם על ברידג'. לתחושתי, התרומה שלי בערכים על ברידג' גדולה יותר, כי במחשבים קל למצוא מידע כתוב רב גם במקומות אחרים. רוב אנשי המקצוע העוסקים במחשבים חייבים לקרוא באנגלית במסגרת עבודתם השוטפת, ובאנגלית יש אין-סוף ספרים.
לעומת זאת, שחקני ברידג' רבים לא קוראים חומר באנגלית ומספר הספרים בעברית קטן. ערכים שכתבתי ענו, במידה מסוימת, על הצורך של שחקני ברידג' במידע טכני על המשחק בעברית.
כתבתי ערכים גם על כמה שחקני ברידג' בולטים בארץ ובעולם. להפתעתי, במהלך הכתיבה גיליתי כי כמה מגדולי התיאורטיקנים בעולם עסקו ברצינות גם בשש בש ואפילו כתבו עליו ספרים.
קיט וולסי, שחקן ברידג' אמריקני מצטיין שזכה באליפויות עולם וגם תיאורטיקן שהגה קונבנציות הכרזה, דורג במקום החמישי בעולם בשש בש בשנת 2007. וולסי כתב כמה ספרים על שש בש.
מייק לורנס, שחקן ברידג' שזכה פעמיים באליפות העולם ונחשב לאחד מגדולי המורים לברידג' ולאחד מגדולי התיאורטיקנים, כתב ספר על שש בש.
טרנס ריס, מגדולי תיאורטיקני הברידג', הנחשב בעיני רבים לשחקן הבריטי הטוב בכל הזמנים, היה משחק שש בש תמורת כסף. בערוב ימיו זנח כמעט לגמרי את הברידג' והרבה לשחק שש בש.
ג'רמי פלינט, שחקן ברידג' בריטי מצטיין שהיה שותף של טרנס ריס – גם ליד שולחן הברידג' וגם בכתיבת ספרים ובפיתוח שיטות וקונבנציות הכרזה בברידג' – עסק בשש בש. פלינט התפרנס ממשחקי ברידג' ושש בש ומעבודה ככתב ברידג' בעיתון.
הסתבר לי שמדעני מחשב פיתחו תכנות מחשב המשחקות שש בש. הראשון שהצליח לפתח תכנת שש בש שהייתה יכולה להתמודד עם שחקי שש בש ברמה של אלופי העולם, היה פרופ' הנס ברלינר מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת קרנגי מלון. ברלינר פיתח את התוכנה שלו בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת.
במובן זה שש בש דומה לשחמט, שגם אותו חקרו לעומק מדעני מחשב. העניין שעורר שש בש אצל מדעני המחשב מצביע על היותו משחק המבוסס על לוגיקה ועל אסטרטגיה ולא על מזל בלבד.
אני עצמי מעולם לא התעניינתי ממש במשחק השש בש, ולכן אוכל להתייחס לקשר שלו לברידג' רק במספר מצומצם של הקשרים.
הקשר ראשון: שניהם משחקי אסטרטגיה. בשני המשחקים נדרש ניתוח של מצבים. בשניהם צריך לקבל החלטות המבוססות על סטטיסטיקה. בשניהם קבלת ההחלטות היא בתנאי אי-ודאות. בשש בש לא ניתן לדעת על אילו מספרים יפלו הקוביות. בברידג' לא רואים את הקלפים שמחזיקים שחקנים אחרים (למעט קלפי הדומם).
הקשר שני: השפעה מוגבלת של אלמנט המזל. באחד הראיונות אמר שמעון כגן שבשש בש מרבית השחקנים חושבים שהם מפסידים בגלל חוסר מזל, אף שזה אינו המצב. לכאורה, גם בברידג' יש אלמנט של מזל – הקלפים שחולקו לכל שחקן. אך במספר רב של אירועים אלמנט המזל מתאזן גם בערכי הטלת קוביות וגם בחלוקות קלפים, ומעבר לכך, בשני המשחקים יש חשיבות לאופן שבו משחק השחקן, גם במופע בודד של משחק, וזאת בין שהאיר המזל האיר פנים ובין שלא.
בשונה משש בש, בתחרויות ברידג' מנטרלים כמעט לחלוטין את אלמנט המזל – התוצאות של זוג שחקנים נמדדות מול זוגות שחקנים אחרים שקיבלו בדיוק את אותם הקלפים, ולא מול התוצאות של יריביהם שקיבלו קלפים אחרים. ולא רק הקלפים עוברים משולחן לשולחן אלא גם זוגות השחקנים היושבים במזרח-מערב, כלומר כל זוג משחק מול מספר רב של יריבים ולא מול זוג אחד. המעבר של זוגות היושבים במזרח-מערב משולחן לשולחן מנטרל יתרון מקרי שיכול לקבל זוג מסוים אם התיישב לשחק מול זוג שחקנים שהם מתחת לממוצע בתחרות.
הקשר שלישי: תדמית. לשני המשחקים יש תדמית שגויה ושלילית. בתדמית השש בש כמשחק מזל, שאפילו אני הייתי שותף לה, כבר עסקנו בפסקאות קודמות. אשר לברידג', לצערי בעיני לא מעט אנשים התדמית של משחק הברידג' היא תדמית של משחק של קשישים בכלל וקשישות בפרט.
נכון שלא מעט קשישים משחקים ברידג' והברידג' עוזר להם לשמר ולפתח כישורים כמו זיכרון, חשיבה אנליטית וקבלת החלטות. אך גם מספר רב של צעירים ואנשים בגילי הביניים משחקים ברידג'. כמו הקשישים גם הם נהנים ומפתחים כישורים שכליים וחברתיים וגם ערכים כמו אמון בשותף, שיתוף פעולה וכבוד ליריבים.
עדות לפופולריות של ברידג' בישראל אפשר למצוא בכתבה שפורסמה בעיתון גלובס (http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000957815). בכתבה צוין מספר הספורטאים הפעילים בענפים שונים – כדורגל במקום הראשון, כדורסל בשני וברידג' במקום השלישי עם 5,601 ספורטאים פעילים.
8 תגובות
להשוות בין ברידג' ובין אייקידו
כתבה מצוינת נהניתי לקרא
תודה
שרי, תודה על הרעיון שהעלת. אולי באחד הפוסטים הבאים. אמנם השתתפתי בעברי הרחוק בשיעור אחד של איקידו, אבל אני לא ממש יודע על איקידו. עם פרופ' גולדמן יודע הרבה על איקידו, אשמח ללמוד ממנו.
ומה בברידג'?
אם זכרוני אינו מטעה אותי, אחרי עשרות שנים בהן לא שיחקתי שש בש, מארס הוא ניצחון מוחץ במיוחד. במידה מסוימת המקביל בברידג' הוא שלאם. סלאם הוא התחייבות וביצוע של 12 או 13 לקיחות. בברידג' ביתי זה ניצחון מוחץ. בברידג' תחרותי משווים אותך מול שחקנים אחרים שקיבלו בדיוק את אותם קלפים. אם גם כל אותם השחקנים ביצעו את אותו סלאם, תקבלו 50% על אותה חלוקת קלפים. בתחרויות החוכמה היא להכריז ולבצע סלאם, שרוב האחרים לא ביצעו או לא בכריזו.
לא מבין בנושא אבל נדמה לי שיש כאן גם אלמנט של קוסמות
מסוכן להגיד שיאן אחיזת עיניים בתקופה כזו בה, נבדק האם זוג מנבחרת ישראל רימה (ראה את הפוסט: רימו או לא רימו?), זוג מנבחרת גרמניה הודה ברמאות שיטתית ושני המדורגים במקומות הראשונים בעולם, המשחקים בנבחרת מונאקו, נחשדים אף הם ברמאות שיטתית. בכל זאת אסתכן, לרוב בברידג' אין אחיזת עיניים ואין מטה קסמים. ההבדל בתוצאות של זוגות הוא בסך הכל יותר או פחות כישרון, יותר או פחות ידע, יותר או פחות יכולת ניתוח ושותפות טובה יותר או פחות.
ש. בתגובתי נפלה טעות דקדוקית: לא מאחזים עיניים ולא "לא אוחזים עיניים". אינני מומחה גדול בשש בש, אבל להערכתי גם שם לכישרון, לידע וליכולת הניתוח יש השפעה גדולה על תוצאת המשחק.