האם "המנטליסט" היה יכול להיות שחקן ברידג' מעולה?

ההשוואה בין עולם הבילוש של פטריק ג'יין, גיבור הסדרה "המנטליסט" בנטפליקס, לבין עולם הברידג' חושפת דמיון מרתק בין פיענוח פשעים לפיענוח מהלכי משחק. פטריק ג'יין היה בלש ביחידה משטרתית בקליפורניה העוסקת במקרי רצח. בעקבות טרגדיה משפחתית ושיטות עבודה לא מקובלות הוא פוטר, אך המשיך לשמש יועץ חיצוני של אותה יחידה.

פטריק ג'יין מצליח לפענח את מקרי הרצח הסבוכים בזכות שני מפתחות מרכזיים: הראשון הוא היכולת שלו להבחין בפרטים שחוקרים אחרים מחמיצים, ולבנות מהם תסריטים אנליטיים ביחס לרצח שהתרחש ולרקע שלו. המפתח השני הוא היכולת שלו להשפיע מנטלית על נחקרים באמצעים שונים, לאו דווקא מקובלים בחקירות משטרתיות, כמו למשל: היפנוזה, ביקור אצל נחקרים שיודעים משהו על המקרה או שהם האשמים ברצח, עימות הנחקרים עם מציאות שניסו להסתיר, למשל יחסים מעורערים במשפחות לכאורה נורמטיביות.

אין ספק שהיכולת הראשונה של הבלש פטריק ג'יין היא אחד הדברים המהותיים המבחינים בין שחקן ברידג' טוב לבין שחקן ברידג' טוב פחות. שחקנים טובים מבחינים ביותר פרטים במהלך ההכרזה, התכנון והמשחק ויודעים להשתמש בהם. בהדרגה נוצרת אצלם תמונה מדויקת יותר של הקלפים שבידי כל אחד מהיריבים.

היכולת להשפיע מנטלית על יריבים פחות שכיחה, אבל יש שחקנים שמשתמשים בה בחלק מהמקרים. דוגמה טובה לכך היא ה-Partner Double שבו משתמש זיא מחמוד וסביר להניח גם שחקנים אחרים.

הכפל במקרה של זיא עשוי להיות מנטלי. הוא יצליח אם לשותף של זיא יש מספיק כוח או אם היריבים יברחו לחוזה פחות טוב משום שהם מאמינים ששחקן ברמה גבוהה שמכפיל, עושה זאת משום שהקלפים שבידו יגרמו, בהסתברות גבוהה, להפלת החוזה.