בתלמוד כתוב בארמית: "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב"; בתרגום לעברית: "לא העכבר גנב אלא החור גנב". בדרך כלל המציאות היא שהעכבר גנב אבל היה גם "חור" – רשלנות תורמת.
אני כותב ומרצה לא מעט על הונאות ברשת וסיכוני סייבר. התמודדות איתם מתחילה במודעות מתמשכת לסיכונים. במקרים רבים מסתבר שהמרומים עזרו, שלא במתכוון, לרמאים. זאת משום שהם פעלו בחוסר מודעות לסיכונים וחוסר ידיעה והבנה של הסיכונים. לעיתים ניסו לפתור בעיה בכוחות עצמם בלי לפנות למומחה, שהיה ממזער את הנזק או מונע אותו.
נזכרתי בכך כשקראתי כתבה בעילום שם של שחקנית ברידג' בישראל (פורסמה בירחון של ההתאגדות הישראלית לברידג' בחודש ספטמבר 2025). על פי הכתבה, היא שיחקה בתחרות ואחד היריבים חשב במשך זמן ארוך במהלך ההכרזה. היא אמרה ליריבים שהיא שומרת זכויות. המשמעות: אם אין לו סיבה אמיתית לחשוב זמן ארוך לאחר סיום המשחק, אפשר לקרוא למנהל התחרות. מנהל התחרות עשוי לתקן את התוצאה לטובת הזוג שלא חשב ארוכות. הסיבה: מחשבה ארוכה ללא סיבה עלולה להיות דרך להעברה לא חוקית של מידע.
נוסף לכך, היריבים שיחקו בחוזה מוכפל שלא ביצעו, אבל הזינו למכשיר הברידג'מט חוזה לא מוכפל (כשלא מבצעים חוזה מוכפל היריבים מקבלים יותר נקודות).
השחקנית קראה למנהל התחרות, והוא פסק לרעתה גם בהקשר של מחשבה ארוכה וגם בהקשר של חוזה מוכפל.
את המצב הצילה מצלמה שהייתה מעל השולחן, שהוכיחה את נכונות גרסתה.
כיצד תרמה השחקנית לרמאות של היריבים (על פי התיאור שלה)? במקום להודיע ליריבים שהיא שומרת זכויות, הייתה צריכה לקרוא למומחה – מנהל התחרות – מיד לאחר המחשבה הארוכה ולהודיע לו שהייתה מחשבה ארוכה ושהיא שומרת זכויות. כשמתמהמהים בקריאה למנהל התחרות קשה לו לקבל החלטה, משום שלא נכח באירוע.
בהונאות ברשת זה עלול להיות גרוע הרבה יותר. כמומחה בתחום אני מקבל פניות מלקוחות, וקרה לא אחת שפנייה מאוחרת מדי עלתה לפונה שרומה כמה עשרות אלפי שקלים.
4 תגובות
מי שלא עוזר לדעת שהיתה מרבה, יש לא אשמה לא קטנה
צריך להבין שבהרבה מקרים לא רוצה להסתבך
האם למרומים בפוליטיקה שהמשיכו להצביע בעד המנהיגים שחטאו, אינם אשמים גם כן?
מרומים שלא מדווחים, הם משתפי פעולה. זה ברור.