דומם קולני

לפני כעשור שחקן הברידג' הנורווגי גאייר הלגמו נחשב לשחקן הברידג' הטוב בעולם.

בשנת 2011 זכה בפרס יד השנה על יד יצירתית במיוחד ששיחק. הלגמו היה הכרוז ולכן ראה 26 קלפים מתוך 52: 13 הקלפים שהחזיק בידו ואת 13 הקלפים של שותפו, שהיו פתוחים בדומם. הלגמו ביצע חוזה של ♠7. שחקן אחר ששיחק את אותה החלוקה בשולחן השני בתחרות קבוצות נכשל בביצוע החוזה.

הראתי את היד לשחקני ברידג' ממוצעים כשכל 52 הקלפים גלויים. רבים מהם לא הצליחו לבצע את החוזה. אני בטוח שאף אחד מהתלמידים שלי אינו מתקרב לרמתו של הלגמו ולא יתקרב לרמתו גם בעתיד. זאת, כמובן, לא משום שהתלמידים שלי פחות טובים מתלמידים של מורי ברידג' אחרים.

ההקדמה הזו באה לתאר תופעה פסולה שאני נתקל בה בתדירות גבוהה אצל תלמידים: תלמיד שיושב בדומם, כלומר רואה רק 13 קלפים שלו, אומר לשותפו שהוא הכרוז (רואה 26 קלפים) כיצד לשחק.

הסקת מסקנות על בסיס חצי מהמידע שיש לשותף אינה סבירה. היא גם מעידה על שני דברים שליליים: ראשית, מי שיושב בדומם אינו נותן אמון בשותפו ועל ידי כך מפר את עקרון השותפות, שהוא העיקרון הבסיסי ביותר בברידג'. הפרת העיקרון הזה היא דרך בטוחה לחוסר הצלחה בברידג'. שנית, חטא היוהרה (היבריס) – מי שיושב בדומם מעריך את עצמו הרבה מעבר לרמתו האמיתית בברידג'. לו היה יושב בדומם שחקן ברמתו של גאייר הלגמו אולי לא הייתה יוהרה כזו, כפי שהבנתם מהתיאור בחלק הראשון.

שחקני ברידג' ברמה גבוהה בתפקיד הדומם אינם מייעצים לשותף כיצד לשחק. בתחרויות רשמיות דומם המציע לכרוז כיצד לשחק מבצע עבירה ומנהל התחרות מעניש את הזוג.