הסיפור המוזר על שחקן השחמט י'

כשהייתי תלמיד תיכון שיחקתי שחמט במועדון השחמט של הפועל ירושלים. י' היה צעיר בשנות ה-20 לחייו ששיחק באותו מועדון. י' גם עבד במועדון.

אתאר את סדר היום של י' החל משעות אחר הצהריים המאוחרות, אז התחיל את עבודתו.

י' הגיע למועדון השחמט בבית ההסתדרות ברחוב שטראוס, פתח אותו בשעה 18:00 וסגר אותו בשעה 22:00. הוא דאג לניהול השוטף של הפעילות באמצעות חלוקת שעוני שחמט ופתרון סכסוכים נדירים בין שחקנים. זה הותיר לו הרבה זמן לשחק בעצמו משחקי שחמט בזק.

לאחר סגירת המועדון היה הולך לבית קפה "אוריינט" ברחוב בן-הלל, מרחק של כעשר דקות הליכה מהמועדון. בית הקפה היה פתוח עד שעות מאוחרות בלילה, וגם שיחקו בו שחמט. הוא היה משחק עד שתיים-שלוש בלילה ואוכל ארוחת ערב.

משם היה צועד ברגל לדירתו השכורה הקטנה הסמוכה למועדון השחמט וישן עד עשר או אחת עשרה בבוקר. אז היה מתלבש והולך לקפה "אוריינט" לשחק שחמט ולאכול ארוחת בוקר וארוחת צהריים.

לקראת השעה 18:00 היה הולך ברגל למועדון השחמט, וחוזר חלילה. כך במשך חמישה ימים בשבוע.

יום אחד נעלם י' ממועדון השחמט, ומאז נעלמו עקבותיו.

התברר שהוא התכתב עם בחורה אמריקנית שמעולם לא פגש. היא הציעה לו שהיא תשלח לו כרטיס טיסה לארצות הברית והם יתחתנו. י' קיבל את ההצעה וטס לארצות הברית.

האם יש סיפורים דומים בעולם הברידג'?

בעולם הברידג' לא נתקלתי בדמויות אחרות שעסקו בברידג' במהלך כל שעות היום במשך חמישה ימים בשבוע.

מנהלי מועדוני ברידג', שהיו פתוחים חמש או שש פעמים בשבוע במשך שעות רבות, התחלקו במשמרות או צירפו אליהם עובדים אחרים שניהלו את הפעילות בחלק מהזמן.

הדבר הכי קרוב לפעילות במשך כל שעות היום היו אנשים בגיל מבוגר במיוחד ששיחקו חמש-שש פעמים בשבוע בתחרויות בוקר ובתחרויות אחר צהריים במועדון – כשש או שבע שעות ביום.

המועדון סיפק להם שני דברים שמחקרים הצביעו על חשיבותם לשחקני ברידג' בגילי ה-60 ומעלה:

1. מענה לצורך חברתי.
2. שימור יכולות קוגניטיביות בכלל וזיכרון בפרט.

מעולם לא נתקלתי בשחמט, בברידג' או בהקשרים אחרים באדם נוסף שהתחתן עם אישה שלא פגש לפני הנישואים.