גרם מזל או מבחן התוצאה

הצלחה, בכל תחום, אינה נובעת בהכרח מהתנהלות נכונה
תמונה של אבי
אבי רוזנטל

בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" כותב פרופסור דניאל כהנמן, שנפטר לפני זמן קצר, שבני אדם נוטים לפרש הצלחה כמשהו סיבתי. אדם או חברה עשו דברים באופן נכון ולכן הצליחו. המציאות שונה בלא מעט מקרים. להצלחה תרמו נסיבות מקריות. משהו שאפשר לקרוא לו מזל.

פרופ' כהנמן מביא לדוגמה את חברת גוגל. גוגל היא אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות והמצליחות ביותר בעולם. בשנת 2023 הרוויחה החברה 73.8 מיליארד דולר. שני מייסדי החברה לארי פייג' וסרגיי ברין הם היום אנשים עשירים במיוחד. לאחר הקמת החברה הם רצו למכור אותה במיליון דולר. הסיבה שהמכירה לא התבצעה הייתה שהקונה חשב שהמחיר גבוה מדי.

מייסדי גוגל לא לבד. הצלחה, בכל תחום, אינה נובעת בהכרח מהתנהלות נכונה. באִמרה "גרם מזל = קילו שכל" יש יותר מקורטוב של אמת.

התנהלות נכונה בהחלט עשויה לתרום להצלחה, אבל יש משקל רב לנסיבות אחרות כמו עיתוי או מקריות ואפילו התרחשות אירועים שההסתברות להתרחשותם נמוכה.

מה שנכון בכל תחומי החיים נכון גם בברידג'. שחקני ברידג' נוטים לקבל החלטות על בסיס חוקיות לא ודאית. לפעמים על פי כללי אצבע, שאינם תקפים במקרה הספציפי. לפעמים על פי חוקיות בלתי אפשרית במציאות.

אסביר את הדברים בעזרת שלוש דוגמאות מהניסיון שלי כשחקן ברידג'.

הדוגמה הראשונה: השחקן היחיד שהכריז סלאם בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב – כשחקן מתחיל שיחקתי לפני כ-15 שנים בתחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב. בתחרות הזו שיחקו מאות זוגות, ביניהם גם בכירי השחקנים בישראל וכמה שחקנים ברמה גבוהה מאוד מחו"ל.

לרוע מזלי, שחקן ששיחק נגדי הכריז סלאם של 6 וגם ביצע אותו. הוא היה השחקן היחיד שהכריז סלאם.

קרוב לוודאי, שסלאם שאף אחד מהשחקנים ברמה הגבוהה ביותר לא הכריז אותו איננו סלאם שצריך להכריז אותו.

לא היה מדובר בשחקן ברמה גבוהה ולא היה מדובר בהבלחה חד-פעמית של יצירתיות ויכולת ניתוח.

השותף שלו גער בו בזמן אמת על ההכרזה. בנוסף לחלוקה ידידותית ברוב הסדרות, הצליחו לו שתי עקיפות בשתי סדרות שונות. ההסתברות להצלחת עקיפה היא 50 אחוזים. ההסתברות להצלחת שתי עקיפות בסדרות שונות היא 25 אחוזים.

הדוגמה השנייה: כשאני הכרזתי הכי גרוע שאפשר – כשחקן מתחיל הכרזתי בתחרות מקומית גרוע יותר מכל שחקן אחר שהשתתף בתחרות. מול היד החזקה והלא מאוזנת של השותף עם 22 נקודות וארבעה קלפי A עם היד שלי צריך להגיע לחוזה של 3NT או לחוזה של 5♣.

עם חמש נקודות ושביעייה ב-♣ שבראשה KJT9♣ לא צריך להיות בחוזה של 6NT.

כשראיתי את הדומם וראיתי בו רק קלף אחד ב-♣ ה-A♣. הייתה חסימה ולא היו לי כניסות ליד.

הובלה מתחת ל-K♠ "מכרה" לי לקיחה ב-Q♠. נותר בדומם רק קלף גבוה אחד בסדרה זו ה-A♠. מיהרתי לשחק את ה-A♣ כדי לפתוח את החסימה.

מצאתי המשך יצירתי על מנת לנסות ליצור לי כניסה ליד. שיחקתי   רביעי מלמעלה מתחת ל-AK. במטרה ליצור כניסה ליד שלי באמצעות ה-Jx שבידי. השחקן שלפניי זכה ב-Q. אם ה- הייתה אצל השחקן שאחריי הייתי נכשל בביצוע החוזה.

הכניסה ליד ב- אִפשרה לי לזכות בשבע לקיחות ב-♣ ולבצע את החוזה.

הדוגמה השלישית: כששחקן שמשחק היום בנבחרת ישראל קיבל 0 אחוזים על יד בתחרות – לפני הרבה שנים שיחקתי בתחרות מקומית במועדון בירושלים עם שחקן שהיום משחק בנבחרת ישראל הפתוחה. ללא ספק, כבר אז הוא היה השחקן הטוב ביותר באותה תחרות.

באחת הידיים שבהן הוא היה הכרוז הוא קיבל 0 אחוזים על היד, כלומר: כל שחקן אחר ששיחק עם אותם קלפים השיג תוצאה טובה יותר ממה שהוא השיג.

הוא התחיל להסביר לי מדוע זה קרה. עצרתי אותו ואמרתי לו: "אל תסביר לי. אתה שיחקת נכון".

קורה שיש תשעה קלפים בסדרה ויש צורך בשתי עקיפות באותה סדרה, למשל כשחסרים: Q ו-J ויש ביד אחת A וביד השנייה K, ביד אחת את ה-10 וה-8 וביד השנייה את ה-9 וה-7.

כשהעקיפה הראשונה נכשלת סיכויי הצלחת עקיפה שנייה באותו כיוון הם כשני שליש. במילים אחרות, הסיכוי שה-J וה-Q נמצאים אצל אותו מגן קטן מהסיכוי ששניהם אצל אותו מגן.

העיקרון הזה נקרא: עקרון הבחירה המוגבלת. באנגלית: The Principle of Restricted Choice.

אותו שחקן היה היחיד מבין השחקנים שהיו בתפקיד הכרוז שהכיר את העיקרון הזה. לתוכנית המשחק שלו היה סיכוי הצלחה של כשני שליש. כל האחרים שיחקו אחרת, כלומר: בחרו תוכנית שסיכויי הצלחתה שליש. במקרה ספציפי זה שני הקלפים היו אצל אותו מגן והתוכנית שסיכויי הצלחתה שליש – הצליחה.

בלא מעט מקרים אני פוגש שחקני תחרויות ברידג' שמנתחים את אופן המשחק הנכון בידיים פתוחות (כל הקלפים גלויים) על פי מבחן התוצאה.

ההטיה הפסיכולוגית של מבחן התוצאה, שעליה כתב פרופ' כהנמן, מקשה עליהם להבין מדוע במקרים רבים הניתוח הזה שגוי.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

5 תגובות

  1. אפשר גם לזכות במזל, אבל ההסתברות לזכות בשל מזל טוב גדולה לאין שיעור

  2. זה מאוד נכון.
    הצלחה היא רק אחד מהמדדים לנכונות ההחלטה.

  3. לא לשכוח שהכל יחסי. אולי מישהו פעל בדרך מסויימת מבלי לדעת ומבלי לחשוב והצליח. אבל אולי לו היה מנהל זאת בשכל ובידיעה יה מצליח יותר. ואותו דבר עם כישלון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן