גיאורג איבאנוביץ גורדייף (1866–1949) היה מיסטיקן, פילוסוף ומורה רוחני ממוצא יווני-ארמני.
על פי הויקיפדיה העברית, "הוא הרבה במסעות ברחבי אסיה והמזרח התיכון, בחיפוש אחר "הידע העתיק""; "בשנת 1913 חזר למוסקבה, שם החל להפיץ את רעיונותיו. הוא התווה את המושג "הדרך הרביעית"."
פטר דמיינוביץ אוספנסקי (1878–1947) היה תלמידו של גורדייף. ספרו הראשון "המימד הרביעי" עוסק בקשר שלו עם גורדייף וברעיונות ששמע מגורדייף ודן איתו עליהם.
בספר הוא כותב שהוא שאל את גורדייף: מדוע הוא אוסר לפרסם תכנים של שיחות בנושאים פילוסופיים ומיסטיים שלו עם תלמידיו?
גורדייף הסביר: נניח שהמשרתת במקום שבו אנו נמצאים מקשיבה לדיונים הפילוסופיים. היא תספר את מה שהיא מבינה מהם למשרתת אחרת, וזו תעביר את זה הלאה. בסופו של דבר לא יהיה קשר כלשהו בין מה שיסופר לבין מה שנאמר.
כילדים הכרנו את התופעה הזאת באמצעות משחק שנקרא "טלפון שבור". מישהו לוחש משפט קצר באוזנו של מי שלידו, זה שלידו לוחש לאוזניה של מי שיושבת מצידו השני וכן הלאה. גם בהקשר זה ברוב המקרים מה שאומר המשחק האחרון דומה רק באופן קלוש למקור.
האנלוגיה לסיפור הברידג'יסטי בהמשך היא חלקית. אין ספק שהשחקן שעליו מדובר מבין בברידג' הרבה יותר משהמשרתת של גורדייף מבינה בפילוסופיה.
שיחקתי בתחרות עם שחקן שמשלם לשלושה שחקנים בחו"ל, שהם מגדולי התיאורטיקנים בעולם, על מנת לקבל מהם חומרים כתובים ועל מנת לשאול אותם שאלות. שניים מהם זכו באליפויות עולם.
באחת הידיים בחרתי להכריז סדרה בגובה 1 עם 11 נקודות בלבד. זו לא הייתה יד עם 6 או יותר קלפים בסדרה אחת, אבל היו בה קלפי 10 ו-9 יחד עם קלף נכבד או יותר באותה סדרה.
התוצאה הייתה לא טובה. אחרי התחרות דיברנו. השחקן אמר לי שאסור היה לי להכריז בגובה 1 עם 11 נקודות. על מנת לחזק את דעתו, הזכיר את שמות אותם שחקנים ואמר שהוא בקשר רציף איתם.
לא הייתי בטוח שצדקתי בהכרזה אבל גם לא הייתי בטוח שטעיתי.
לו אחד משלושת התיאורטיקנים הללו היה אומר לי שטעיתי, הייתי מקבל את דעתו מיד. בדיוק כפי שהייתי מקבל את דבריו של גורדייף או של תלמידו אוספנסקי על היבט כלשהו בפילוסופיה של גורדייף.
אבל לא הייתי מקבל את דבריה של המשרתת של גורדייף בלי לבדוק אותם.
אמרתי לשחקן שאני מניח שהוא צודק, אבל אני חשבתי שהיד ראויה לפתיחה בסדרה בגובה 1. הוא אמר שליתר ביטחון ישלח את היד לשחקנים הנ"ל ויספר לי מה הם אמרו.
הציפייה לשלוש תשובות השוללות את ההכרזה שלי לא התממשה. שניים מהם אמרו שבמצב לא פגיע הם היו מכריזים כמוני.
6 תגובות
למה לקחת עצות מתאורטיקנים ולא מאנשים בעלי ניסיון פרקטי?
בנימין לוי, תודה על תגובתך. כתבתי ששניים מהם זכו באליפויות עולם. זכייה באליפות עולם היא משהו פרקטי. זו תולדה של הרבה שנים בשטח. אין סתירה בין להיות תיאורטיקן מוביל לבין להיות גם פרקטי.
תמיד לקבל עצות מאנשים חכמים
אהבתי
הטעות הנפוצה היא שאנשים מתייעצים עם מי שמראש הם חושבים כמוהו
עצה אפילו מאדם מאוד חכם
לא מקבלים באופן אוטומטי