כששומעים את השם "אבו שוקרי" חושבים על חומוס ולא על ברידג'. תרמו לכך שני ערבים בעלי חומוסיות באבו גוש שניהלו סכסוך ארוך ומתוקשר סביב השאלה: מיהו "אבו שוקרי" המקורי?
התשובה היא: אף לא אחד מהם. "אבו שוקרי" המקורי היה ערבי מהעיר העתיקה בירושלים. הוא התפרסם בגלל חומוס שנחשב לטוב במיוחד, ורבים היו עולים לרגל למסעדה שלו בשוק של העיר העתיקה.
כל דובר ערבית שיש לו בן הנקרא שוקרי, יכול להתכנות בשם אבו שוקרי. איני יודע אם לשני הניצים מאבו גוש יש בנים הנקראים שוקרי, אבל ברור לגמרי ששם זהה לשם עסק מצליח באותו תחום לא מזיק לעסק.
אישית אני מעדיף חומוס טוב בהרבה מאשר של שני ה"אבו שוקרים" מאבו גוש, למשל אבו חסן ביפו או נאג'י באבו גוש.
ומה עניין חומוס לברידג'?
כשהתחלתי לשחק ברידג' ניסיתי לזהות את השחקנים הטובים במועדון ששיחקתי בו. כשחקן ללא דרגה וללא היכרות עם הברידג' הישראלי, חשבתי שהשחקנים הטובים במועדון הם בעלי דרגות גבוהות, כלומר רב אמן ומעלה. מחשבה סבירה, אבל לא נכונה בכל המקרים.
במהרה זיהיתי שני שחקנים חסרי דרגה שההבנה והידע שלהם לא נפלו מאלה של חלק מרבי האמנים. אחד מהם רב עם ההתאגדות הישראלית לברידג' ולכן לא חידש בה את החברות, והתואר שצבר והנקודות שצבר לקראת תארים מתקדמים יותר, נמחקו. לולא כן ייתכן שהיה מגיע לדרגת רב אמן.
לשני קראו השחקנים "שוקרי". קרוב לוודאי שזה היה שמו האמיתי. שוקרי היה מגיע מדי פעם למועדון. במקרים רבים שיחק עם שותפה ולא עם שותף. לפעמים שותפה לא מוכרת, דוברת אנגלית. הוא היה לבוש בקפידה. לפחות בחלק מהמקרים עם חליפה ועניבה. הוא התנהג כג'נטלמן אמיתי כלפי היריבים ועוד יותר כלפי השותפה ולעיתים נדירות השותף.
הוא לא דיבר עברית. הוא דיבר באנגלית. לא סתם אנגלית, אלא אנגלית טובה. משיחות איתו למדתי שהוא עוסק בתיירות ושביקר בלבנון ובירדן במסגרת עבודתו. לבנון לא הייתה מדינה שאזרח ישראלי דרך בהן באותה תקופה, לכן קרוב לוודאי שהוא היה אזרח זר ממוצא ערבי.
תפיסת הברידג' של שוקרי
שוקרי היה מכריז לפעמים באגרסיביות יוצאת דופן. היו חלוקות קלפים שבהן הכרזותיו הסתיימו בתוצאה טובה במיוחד. היו מקרים רבים הרבה יותר שהן נגמרו בקטסטרופה.
השותפות שלו היו נשים נחמדות. לא תמיד עם הבנה מעמיקה בברידג'. אך אולי חשובה מהבנה בברידג' היא מהות השותפות הברידג'יסטית. כשמשחקים עם שותף שמכריז אגרסיבי במיוחד יש להביא זאת בחשבון ולאזן את ההכרזה שלו בהכרזות שמרניות ולא אגרסיביות. בשותפות טובה יותר אפשר גם לדעת, בקירוב לא רע, באילו סוגים של מצבים השותף מכריז באגרסיביות יתרה.
כאמור במקרה של שוקרי, השותפות שאינה קשורה למשחק הברידג' הייתה נפלאה. השותפות המקצועית בהקשר של הכרזה ומשחק לא הייתה מהמצטיינות.
תגובה אחת
אפילו חלק מהקרימינלים הבכירים הם ג'נטלמנים