מורה טוב הוא כמו זיקית

אחת הביקורות על מערכת בתי הספר בישראל היא שמספר התלמידים הגדול בכיתות משפיע לרעה הן על יכולות המורים ללמד והן על יכולות התלמידים ללמוד. מומחים לחינוך מציעים לפתור את הבעיה באמצעות צמצום שעות הלימוד, שעשוי לאפשר כיתות קטנות בעלוּת כספית דומה לעלות הנוכחית. בפינלנד ובקוריאה הדרומית, שבהן מערכת החינוך בבתי הספר מתקדמת יותר בהשוואה למדינת ישראל, לומדים בערך מחצית משעות הלימוד שלומדים בבתי ספר בישראל.

ההשוואה בין לימודים בקבוצה גדולה ללימודים בקבוצה קטנה היא לא טריוויאלית. לכל אחת מהחלופות הללו יש יתרונות ויש חסרונות.

במאמר זה אתמקד בגודלן של קבוצות לימוד בהקשר הספציפי של לימוד ברידג'.

המספר המינימלי של תלמידים בקבוצת לימוד ברידג' הוא ארבעה משום שבברידג' משחקים זוג נגד זוג. איני יודע מהו המספר המקסימלי של תלמידים, אבל כבר לימדתי בהצלחה קבוצות של יותר משלושים משתתפים.

יתרונות הלימוד בקבוצה קטנה: ראשית, המורה יכול להעניק יותר תשומת לב לכל תלמיד. כשיש ארבעה תלמידים המורה צופה כל זמן השיעור בשולחן היחיד שבו משחקים. כשיש מספר רב של תלמידים, יש בהתאם, מספר גדול של שולחנות. המורה צריך לעבור משולחן לשולחן, ולפיכך תשומת הלב שלו מתחלקת ביניהם. גם במהלך הרצאה מול הלוח בקבוצה הקטנה כל אחד יכול לשאול שאלות ולקבל תשובות.

שנית, מספיקים לשחק יותר. בקבוצה קטנה משחקים ברצף. בקבוצה גדולה משחקים במתכונת של תחרות. המשמעות היא שאותם קלפים עוברים משולחן אחד לשולחן אחר והזוגות במזרח-מערב עוברים שולחן אחרי כל חלוקה או שתיים ששיחקו מול זוג בצפון-דרום. המעבר של קלפים, ועוד יותר המעבר של שחקנים, בא על חשבון זמן משחק. הצורך לתאם את המעברים בין כל התלמידים מחייב תלמידים שסיימו לפני אחרים להמתין עד שגם הם יסיימו לשחק.

שלישית, דינמיקה אישית חיובית עם משתתפים אחרים. קבוצה של ארבעה משתתפים תתפרק מהר מאוד, אם יש ביניהם יחסים אישיים גרועים. בקבוצה גדולה יהיו כמעט תמיד אנשים שלא מסתדרים ביניהם. יש מקרים שזה מעכיר את האווירה בקבוצה כולה ופוגע בה.

יתרונות לימוד בקבוצה גדולה: ראשית, היבט חברתי. מחקרים מראים כי אחד הגורמים העיקריים לכך שאנשים משחקים ברידג' הוא ההיבט החברתי. גורם זה משמעותי יותר בקרב אזרחים ותיקים. בקבוצה גדולה יש אפשרות למגוון רחב יותר של היכרויות ואינטראקציות חברתיות.

שנית, יותר מעניין לשחק. לכל אדם יש את תפיסת העולם שלו ואת האסטרטגיות והגישה שלו. גם בברידג'. בקבוצה גדולה משחקים נגד מספר גדול יותר של אנשים. כמו כן אפשר גם להחליף שותפים ולהתנסות בשיתוף פעולה עם אנשים שונים מבחינת אופן החשיבה. בקבוצות של מתקדמים לעיתים קל יותר למצוא גם שותף או שותפה מתאימים לתחרויות.

שלישית, אין חשש מהיעדרויות. גם אם נעדרים כמה משתתפים מקורס שבו מספר גדול של משתתפים אפשר לקיים שיעור רגיל. בקבוצה קטנה היעדרות של שניים או שלושה פירושה ביטול שיעור.

רביעית, מחיר זול יחסית. לימודים בקבוצה קטנה עולים יותר לכל משתתף.

אם כן, מה עדיף? זהו כמובן עניין סובייקטיבי. יהיו תלמידים שעדיף להם ללמוד בקבוצה קטנה ויהיו תלמידים שעבורם עדיפה קבוצה גדולה.

לדעתי, בשלבי הלימוד הראשונים יש יתרונות מובהקים לקבוצה קטנה. כפי שגם בבתי ספר ייחודיים ויקרים מצליחים בלא מעט מקרים לתת לתלמידים חוויות מעניינות יותר ואיכות לימודים עדיפה. בשלבים מתקדמים יותר, התנסות עם מגוון גדול יותר של שותפים ויריבים עשויה לגרום לקבוצה גדולה להיות לא פחות טובה מקבוצה קטנה.

עניין נוסף שיש לדון בו הוא איכות המורים והדינמיקה בינם לבין תלמידיהם. כמו בגני הילדים ובבתי ספר, כך גם בלימוד ברידג' יש משקל רב למורה ולתלמיד.

שלושה גורמים משפיעים המובילים ליצירת דינמיקה טובה בקבוצת לימוד ברידג':

1. יחסי ידידות וחברות בין משתתפים בקבוצה;
2. מנהיגים חיוביים;
3. רקע ומטרות דומים בהקשר של לימודי ברידג'.

חמישה גורמים משפיעים המובילים ליצירת דינמיקה גרועה:

1. יחסים גרועים בין משתתפים, בגלל היכרות מוקדמת או בגלל תיעוב קיצוני של אנשים בקבוצה;
2. מנהיגים שליליים, שעלולים לדחוף את כל הקבוצה או את חלקה לביקורות לא מוצדקות כלפי המורה ולעימותים בין משתתפים בקבוצה;
3. קבוצות בתוך הקבוצה: משתתפים הרוצים לשחק רק עם משתתפים מסוימים, ומגלים חוסר רצון או יכולת לצור קשר עם משתתפים אחרים בקבוצה;

קבוצת תלמידי בית ספר שלימדתי בעבר היא דוגמה לקבוצה זו – למעשה היו בה שלוש קבוצות שהיו ביניהן חיכוכים: בנים בכיתות גבוהות יחסית, בנים בכיתות נמוכות יחסית ובנות.

• כאלה שמפריעים בשיעורים: נכון בעיקר לילדים, אבל היו לי גם תלמידים מבוגרים מסוג זה;
• בעיות קשב וריכוז: נכון בעיקר לתלמידי בית ספר. המורה לברידג' צריך לדעת מראש שיש תלמיד או תלמידים עם בעיות חמורות מסוג זה, על מנת להיערך בהתאם.

באחת המכללות שבהן הרציתי על מחשבים, לימד אותי המנהל, מרצה בחסד בעצמו, שמורה הוא כמו זיקית. הוא צריך להתאים את עצמו לכל קבוצה. ההתאמה הזו צריכה לגעת גם בהיבטים של דינמיקה קבוצתית.