כשטרזן משחק ברידג' במקום לטפס על עצים

טרזן היה אחד מגיבורי התרבות של ילדים כאשר הייתי צעיר. טרזן הוא גיבור סדרת ספרים של הסופר האמריקני אדגר רייס בורוז. הוא ילד אנגלי שהוריו נהרגו בג'ונגל באפריקה. קופה אימצה אותו והוא גדל בג'ונגל. כשהתבגר הפך למנהיג הקופים. רק מאוחר יותר פגש בני אדם, כולל אהובתו ג'יין. יחד עם ג'יין חי בג'ונגל.

רבים ממבני דורי צפו בילדותם בסרטי קולנוע המבוססים על ספרי טרזן. את דמותו של טרזן גילם השחקן ג'וני וייסמילר (1904–1984). את עיקר פרסומו קנה וייסמילר בגילום דמותו של טרזן בקולנוע, אבל הוא היה גם ספורטאי מצטיין. הוא זכה בחמש מדליות זהב אולימפיות בשחייה והחזיק בשיא העולמי במשחה ל-100 מטר חופשי.

Tarzan Precision

שיטת ההכרזה Precision היא שיטת הכרזה ידועה בקרב שחקני ברידג' המשחקים בתחרויות. בעבר הייתה פופולרית הרבה יותר מאשר בימינו. חוסר הפופולריות שלה אינו נובע מכך שזו שיטת הכרזה לא טובה. הוא נובע מכך שהיא שיטת הכרזה מסובכת ולא טבעית (בשיטת הכרזה טבעית חלק גדול מההכרזות מתארות מספר מינימלי של קלפים בסדרה המוכרזת).

Tarzan Precision הוא הכינוי של גרסה לא שכיחה של Precision, שמשחק זוג שחקנים מנבחרת הולנד – שמותיהם הםWisz  De ו-Muller. צירוף השמות בהשמטת ה-De משמו של Wisz De נשמע דומה לגרסה הולנדית לשם "וייסמילר", השחקן שגילם את טרזן בקולנוע. זוהי הסיבה לכינוי של גרסה זו.

צעירים ושיטות הכרזה

טרזן היה צעיר, חזק ובעל ביטחון עצמי רב. הוא לא הצעיר היחיד שחש חזק ובטוח.

מאמר שפורסם לפני יותר מעשר שנים דן באופן שבו צעירים מכריזים בברידג'. כותב המאמר טען שצעירים מאמצים לפעמים מוסכמות הכרזה ושיטות הכרזה אזוטריות, המוכרות פחות לשחקנים מהשורה.

לפעמים זה מצליח, כי שחקנים ממוצעים מתקשים להתמודד עם מוסכמות הכרזה ושיטות הכרזה שהם אינם מכירים. אבל הצעירים נוטים לראות את ההצלחות ולראות פחות את הכישלונות, ויש גם כאלה.

ברוב המקרים יש סיבה לכך שלא משתמשים בשיטות ההכרזה ובמוסכמות הכרזה אזוטריות.

הסיבה היא שהן פחות טובות ממוסכמות אחרות ומשיטות הכרזה אחרות.

כמו בתחומים אחרים, גם בברידג' צעירים בעלי ביטחון עצמי עודף אינם מעריכים מספיק מבוגרים מהם.

להמציא מוסכמה בברידג', וקל וחומר שיטת הכרזה בברידג', דורש ניתוח מעמיק של מרבית המצבים העשויים להיווצר עקב שימוש במוסכמה. זהו תהליך מורכב המחייב הבנה רבה בברידג' וידע רב בברידג'.

המוסכמות האזוטריות ושיטות ההכרזה החריגות הן ברוב המקרים כאלו שפחות הצליחו.

אודה ולא אכחד, גם אני, כשחמטאי בגיל הנוער, חיפשתי פתיחות אזוטריות שמוכרות פחות.

אודה ולא אכחד, שגם אני כשחקן ברידג' בשנות ה-50 לחייו השתמשתי במוסכמה חריגה ומורכבת במיוחד. הסיבה לכך הייתה שהשותף הקבוע שלי באותה תקופה היה בני הצעיר, שהיה אז נער.

הסכמתי לאמץ מוסכמות שהוא רצה לשחק. כאמור, לפעמים זה הצליח. לפעמים זה הצליח הרבה פחות משיטה מקובלת. היו גם מקרים שזה היה מסובך כל כך שלא זכרתי משהו וטעיתי.

במאמר על שיטות ההכרזה חריגות ולא טובות של צעירים, הכותב מביא דוגמאות. אחת הדוגמאות היא Tarzan Precision, ששני שחקני נבחרת הולנד פיתחו בצעירותם והם משחקים אותה עד היום.

הכרזה

ההקשר של הכרזה אחרי שיריב הכריז הכרזת פתיחה שונה מההקשר שהוא הכריז הכרזת פתיחה בגובה 1 ולכן כללי ההכרזה שונים.

הפותח צריך 12 נקודות לפחות. המתערב עשוי להתערב גם עם 9 נקודות ועשוי להכריז Pass גם עם 14 נקודות. זה תלוי במבנה היד ובכוח בסדרה המוכרזת במקרה של התערבות בהכרזה.

הכרזת 1NT

כשהפותח מכריז אותה היא מתארת יד מאוזנת עם 15-17 נקודות. כשהמשיב (שותפו של הפותח) מכריז אותה היא מתארת יד עם 6-9 נקודות. לא בהכרח יד מאוזנת.

Balancing 

הכרזה במושב הרביעי לאחר הכרזה של יריב ושתי הכרזות  Pass, של השותף ושל היריב השני, שונה מהכרזה במצב רגיל.

בדרך כלל מכריזים את מה שהיינו מכריזים עם 3 נקודות יותר בהקשר אחר.

הכרזת 2NT

כשהפותח מכריז אותה היא מתארת יד מאוזנת עם 20–22 נקודות. כשמתערב מכריז 2NT אחרי הכרזת סדרה בגובה 1 על ידי יריב היא מתארת יד עם לפחות חמישה קלפים בכל אחת משתי הסדרות הנמוכות. עשויות להיות לו כ-10 נקודות, אבל גם עשויות להיות לו הרבה יותר נקודות.

משחק

1.כשחסרה לנו Q בסדרה, ההסתברות להצלחת עקיפה ל-J היא 50%. אם ה-Q יושבת אצל היריב שאחרי ה-J שאנו משחקים אליו, העקיפה תיכשל.

זה נכון כשלא ידוע לנו דבר על הקלפים שמחזיקים שני היריבים.

לעומת זאת בהקשר שבו  אחד היריבים פתח בהכרזה בגובה 1 ומגיעים לחוזה של 3NT עם 25 נקודות ביד הכרוז ובדומם, ההסתברות שה-Q החסרה נמצאת ביד של היריב שהכריז היא גבוהה בהרבה מ-50%. הסיבה היא שלשותפו יש לכל היותר 3 נקודות ולו יש לפחות 12 נקודות.

2.כשחסרים לנו שני קלפים שעליהם מבצעים עקיפה, למשל Q ו-J באותה סדרה, ונכשלנו בעקיפה ל-10 כשיריב זכה ב-J, משתנה ההקשר. בהקשר הזה ההסתברות שה-Q אצל שותפו היא בערך שני שליש. המונח המקצועי לתיאור מצב זה הוא: עקרון הבחירה המוגבלת. באנגלית: Principle of restricted choice.

לא כולם מבינים את התלות של משמעות תלוית הקשר. ככל שמבינים פחות בתחום וככל שמנוסים פחות בתחום נוטים להבין פחות את ההקשר ואת השפעתו על פעולות ועל החלטות.

זה נכון בכל התחומים. גם בברידג'. תלמידי ברידג' מתחילים נוטים יותר מאחרים לייחס להכרזה או לאופן המשחק את המשמעות שיש להם בהקשר אחר לחלוטין.