המשמעות תלויה בהקשר

בשנות ה-80 של המאה הקודמת היה ויכוח בין חוקרים באקדמיה בנושא בינה מלאכותית. נושא מהותי בוויכוח היה בתחום של הבנת שפה.

חוקרים ממדעי המחשב תמכו בטענה שמערכות ממוחשבות יכולות להבין שפה ולנהל שיחה זהה לשיחה בין בני אדם. חוקרים אחרים, בעיקר מתחום הבלשנות (לינגוויסטיקה), תמכו בתפיסה שמערכות ממוחשבות לא יהיו מסוגלות לתפקד באופן דומה לבני אדם בתחום זה.

אלה שחשבו שמערכות ממוחשבות לא יהיו מסוגלות לתפקד ברמה של בני אדם התמקדו ברובד הסמנטי – רובד המשמעות – של השפה. ברובד התחבירי של השפה (סינטקס) הם ראו פחות קשיים.

אחת הדוגמאות שהביאו לתמיכה בעמדתם כללה שני משפטים זהים מבחינה תחבירית:

1. הספל נפל על השולחן והוא נשבר.
2. הסלע נפל על השולחן והוא נשבר.

המשמעות של שני המשפטים שונה: בראשון הספל נשבר; בשני השולחן נשבר. 

גם בתחומים רבים אחרים כולנו מכירים מצבים שבהם המשמעות תלוית הקשר. למשל הורה לילדים קטנים בדרך כלל צריך ביטוח חיים למקרה העצוב של מוות בטרם עת, אבל אם יש לו משאבים כלכליים רבים, ייתכן שביטוח חיים בסכום נמוך יענה על הסיכון. יהיו גם מקרים, נדירים יש לומר, שיהיה עדיף לחסוך את הכסף לטובת ילדיו הקטנים מאשר לשלם פרמיה לביטוח חיים בכל חודש.

דוגמה אחרת היא של משקיע בסיכון גבוה בשוק ההון. אין דומה מי שמכר את דירתו לצורך השקעה בשוק ההון ברמת סיכון גבוהה, למי שהשקיע באותה רמת סיכון מבלי למכור אף אחת מהדירות שבבעלותו.

המושג הסטטיסטי "הסתברות מותנה" הוא דוגמה כללית לכך שההקשר משנה. למשל אם תינוק זכר נולד זה עתה בישראל, תוחלת החיים שלו היא קצת מעל ל-80 שנים. אם הוא כבר בן 70, תוחלת החיים המותנית שלו גבוהה במספר שנים.

מה שנכון בכל התחומים – נכון גם בברידג', כפי שתראו בכמה דוגמאות בפסקות הבאות.

הכרזה

1. ההקשר של הכרזה אחרי שיריב הכריז הכרזת פתיחה שונה מההקשר לאחר שהוא הכריז הכרזת פתיחה בגובה 1, ולכן כללי ההכרזה שונים.

הפותח צריך 12 נקודות לפחות. המתערב עשוי להתערב גם עם 9 נקודות ועשוי להכריז Pass גם עם 14 נקודות. זה תלוי במבנה היד ובכוח בסדרה המוכרזת במקרה של התערבות בהכרזה.

• הכרזת 1NT – כשהפותח מכריז אותה היא מתארת יד מאוזנת עם 15–17 נקודות. כשהמשיב (שותפו של הפותח) מכריז אותה, היא מתארת יד עם 6–9 נקודות. לא בהכרח יד מאוזנת.
• Balancing – הכרזה במושב הרביעי לאחר הכרזה של יריב ושתי הכרזות Pass, של השותף ושל היריב השני, שונה מהכרזה במצב רגיל. בדרך כלל מכריזים את מה שהיינו מכריזים עם 3 נקודות יותר בהקשר אחר.
• הכרזת  2NT – כשהפותח מכריז אותה היא מתארת יד מאוזנת עם 20–22 נקודות. כשמתערב  מכריז 2NT אחרי הכרזת סדרה בגובה 1 על ידי יריב, היא מתארת יד עם לפחות חמישה קלפים בכל אחת משתי הסדרות הנמוכות. עשויות להיות לו סדר גודל של 10 נקודות. עשויות להיות לו גם הרבה יותר נקודות.

משחק

1. כשחסרה לנו Q בסדרה, ההסתברות להצלחת עקיפה ל-J הם 50%. אם היא יושבת אצל היריב שאחרי ה-J שאנו משחקים אליו, העקיפה תיכשל. זה נכון כשלא ידוע לנו דבר על הקלפים שמחזיקים שני היריבים. לעומת זאת, בהקשר שבו אחד היריבים פתח בהכרזה בגובה 1 ומגיעים לחוזה של 3NT עם 25 נקודות ביד הכרוז ובדומם, ההסתברות שה-Q החסרה ביד היריב שהכריז גבוהה בהרבה מ-50%. הסיבה היא שלשותפו יש לכל היותר 3 נקודות ולו יש לפחות 12 נקודות.
2. כשחסרים לנו שני קלפים שעליהם מבצעים עקיפה, למשל Q ו-J באותה סדרה, ונכשלנו בעקיפה ל-10 כשיריב זכה ב-J, משתנה ההקשר. בהקשר הזה ההסתברות שה-Q אצל השותף שלו היא בערך שני שליש. המונח המקצועי לתיאור מצב זה הוא: עקרון הבחירה המוגבלת. באנגלית: Principle of restricted choice.

לא כולם מבינים את התלות של משמעות תלוית הקשר. ככל שמבינים פחות בתחום וככל שמנוסים פחות בתחום נוטים להבין פחות את ההקשר ואת השפעתו על פעולות ועל החלטות.

זה נכון בכל התחומים. גם בברידג'. תלמידי ברידג' מתחילים נוטים יותר מאחרים לייחס להכרזה או לאופן משחק את המשמעות שיש לה בהקשר אחר לחלוטין.