להרוויח או להפסיד בגדול

קבלת ההחלטות של בני אדם במצבי קיצון היא בעייתית יותר מקבלת ההחלטות שלהם במצבים רגילים.

1. שני דברים מבחינים בין מצבים רגילים למצבי קיצון:במצבים רגילים התנסינו פעמים רבות, במצבי קיצון רק מעט פעמים.

מניסיון לומדים, כך שניתן לשפר את קבלת ההחלטות על פי הניסיון. נוסף לכך יש לנו יותר ביטחון בקבלת החלטות לאחר שהתנסינו בקבלת החלטות במצבים דומים.

2. במצבי קיצון גם התוצאות עשויות או עלולות להיות קיצוניות.

דוגמאות להחלטות במצבי קיצון

החלטות של יהודים במחנות של הגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה חרצו את גורלם לחיים או למוות. למשל מי שהצליח להגדיל במעט את מנת הלחם היומית שלו הגדיל משמעותית את סיכוייו לשרוד. ומי ששרדה את כל הקשיים בזמן המלחמה אבל מיד לאחר השחרור מהמחנות אכלה יותר מדי, לפעמים סיימה את חייה דווקא אז.

מישהי שהייתה בבית סוהר בברית המועצות סיפרה לי שלא היו שם תנאים סבירים להתקלח. היו אנשים שהמסו קרח והתרחצו. היו אנשים שוויתרו על רחצה. רבים מאלה שוויתרו על רחצה חלו ומתו.

בתחום הכלכלי אביא שתי דוגמאות. הראשונה: בנקאי יהודי ושמו רוטשילד החליט לקנות אגרות חוב של ממשלת בריטניה בזמן משבר כלכלי קשה שהתחיל בשנת 1929.  משקיעים אחרים העריכו שלא נכון לרכוש אג"ח של ממשלת בריטניה בזמן משבר.

רוטשילד הרוויח הרבה מההימור שלו על אגרות החוב הללו.

הדוגמה השנייה לקוחה משנת 2008, כשבארצות הברית התחולל משבר הסאבפריים. המשבר נבע ממתן משכנתאות בריבית גבוהה לאנשים עם דירוג אשראי נמוך. הלווים מכרו את הדירות ברווח, החזירו את המשכנתא ולקחו משכנתא חדשה לדירה חדשה שקנו, עד ש… הייתה ירידה במחירי הדירות והם לא היו מסוגלים להחזיר את החובות.

מעטים מאנשי המקצוע בתחום זיהו את המשבר מבעוד מועד. אחד מהם מכר את המניות שלו בבנק שנתן משכנתאות סאבפריים. הוא גם קנה אופציות שבהן הוא מרוויח כאשר מניית אותו בנק יורדת ומפסיד כאשר היא עולה. הזהירו אותו שהוא עושה טעות קשה ויפסיד כסף רב משום שהבנק מרוויח. כשהתחיל המשבר והבנק קרס, הוא צחק כל הדרך אל בנק אחר.

מצבי קיצון בברידג'

גם בברידג' קבלת החלטות במצבי קיצון קשה יותר מאשר במצבי אי-ודאות רגילים. היא קשה יותר מאותן סיבות שפורטו בתחילת הפוסט: גם בברידג' התוצאות של ההחלטה עלולות להיות גרועות מאוד או טובות מאוד; גם בברידג' במקרים רבים אפילו המומחים אינם יודעים איזו החלטה היא ההחלטה הנכונה; גם בברידג' יש כאלה שמרוויחים הרבה מהחלטה מסוימת במצב קיצון ויש כאלה שמפסידים הרבה מהחלטה אחרת באותו מצב קיצון.

מצבי קיצון בברידג' הם מצבים שבהם יש חלוקה קיצונית, כלומר סדרה אחת ארוכה או שתי סדרות ארוכות. במקרים רבים יש גם קוצר בסדרה אחרת או בשתי סדרות אחרות.

שיטות ההכרזה בברידג' נבנו עבור מצבים שכיחים ולא עבור מצבי קיצון,  שההסתברות להתרחשותם נמוכה. שחקנים מנוסים יודעים במידה רבה כיצד עליהם להכריז וכיצד עליהם לשחק עם ידיים בחלוקה רגילה. הם התנסו מספר רב של פעמים במצבים דומים. אך מצבי קיצון עלולים להיות חדשים עבורם. גם אם התנסו במצבים דומים, סביר שזמן רב עבר מאז והם לא בהכרח זוכרים.   

דוגמה

לפני שנים רבות שיחקתי בגמר אליפות ישראל לזוגות מעורבים (זוגות של אישה וגבר). שיחקו שם גם שחקנים מצמרת הברידג' הישראלי, שרמתם הייתה גבוהה בהרבה מרמת המשחק שלי.

כמעט כולם היו בחוזה של ♠4. כמעט כולם ביצעו 13 לקיחות, כלומר היו מבצעים חוזה של ♠7. גם השותפה שלי.

צפון פתח בהכרזת ♠1. ההכרזה מבטיחה לפחות חמישה קלפים בסדרה זו.

היד של דרום:

T642♠      

6 ♥            

AQT984♦

96 ♣         

לדרום יש רק 4 נקודות אבל היד שלו שווה יותר מיד עם 4 נקודות.

הסיבות לכך:

1. התאמה של תשעה קלפים לפחות בסדרת ה-♠, שהיא סדרת השליט.
2. קלף יחיד בסדרת ה-♥ המאפשר חיתוך של קלפים בסדרה זו.
3. אורך וכוח בסדרת ה-♦. יש לו שישה קלפים בסדרה זו.

אני הכרזתי ♦3 על פי מוסכמת Bergen Raises. אף שהיו לי רק 4 נקודות, הראתי 9–11 נקודות והתאמה של 4 קלפים ב-♠. הערכתי את היד שלי כשווה יותר, מהנימוקים שפורטו לעיל. 

היד של צפון:

AQ953♠     

AKT9♥       

7♦                

843♣           

בהובלה ב-♣ ההגנה זוכה מיד בשתי לקיחות, אבל ההובלה הייתה ב-♥. הכרוז זכה ב-A♥ ושיחק את ה-K♥, ועליו זרק ♣ מהדומם.

הכרוז חתך ♥ בדומם ושיחק ♠ מהדומם לעקיפה ב-Q♠. העקיפה הצליחה. קלפי ה-♠ של המגינים היו מחולקים 2-2, כך שה-A♠ הוציא מהם את שני קלפי השליט הנותרים. הכרוז שיחק ♦ לעקיפה ב-Q♦, העקיפה הצליחה והוא ביצע 13 לקיחות.

כשדרום הכריז הוא לא ידע את חלוקת הקלפים בידיים האחרות. בחלוקה אחרת ייתכן שלא מבצעים משחק מלא של ♠4. למשל כאשר ההובלה הטבעית של מזרח היא ב-♣ ולא ב-♥, כל העקיפות נכשלות ודרום אינו מחזיק ב-A♥.