גירושי קורונה בברידג'

משבר הקורונה החמור פוגע לא רק בבריאות ובכלכלה. הריחוק החברתי פוגע באנשים: בדידות ועצב אצל דיירי דיור מוגן, פגיעה בהתפתחות של ילדים המרוחקים מחבריהם, דיכאונות, עלייה בשיעור האלימות במשפחה וכיו"ב.

ההכרח להימצא מבודדים עם בני המשפחה עלול גם לפגוע במרקם היחסים ביניהם. מסיבה זו גדל שיעור הגירושים. אבל לא תמיד זה פוגע, לפעמים בדיוק להפך: הכורח להישאר יחד עם בן או בת הזוג דווקא מחזק את הקשר.

כשהזוגיות מסתיימת בהחלט ייתכן שיצופו משקעים מהעבר, שמשבר הקורונה חידד אותם והעלה אל פני השטח. וכמו בזוגיות גם בברידג': דפוסי השותפות בברידג' עשויים להיות אנלוגיים לדפוסי הקשרים הזוגיים בחיים.

גם הזוגיות הברידג'יסטית צריכה להתמודד עם עולם שונה מהעולם שהיכרנו לפני הקורונה. בשונה מהחיים האמיתיים, שבהם נמצאים כל הזמן יחד עם בן או בת הזוג, תחרויות הברידג' מתקיימות באופן מקוון, ולכן במקום להיפגש עם בן או בת הזוג בתחרויות, כל אחד משחק מביתו.

עולם שונה מהעולם שהיכרנו הוא הזדמנות לשינויים. שינויים בהתנהלות מערכות, שינויים בהתנהלות פרטים ושינויים בהתנהלות ארגונים. זוהי גם הזדמנות לשינויים בסטטוס הזוגי בברידג'.

ניתן לראות כאלה שמשחקים עם שותפים חדשים ומפסיקים לשחק עם השותף הקבוע מלפני הקורונה. לא תמיד ברור ממה זה נובע – אולי מכך שאחת מהם אינה ששה לשחק באינטרנט או שיש מי שאינו מצליח לעבור מחסום טכנולוגי? או שכמו אצל חלק מהזוגות, למתגרשים היו משקעים מהעבר, ומשבר הקורונה יצר הזדמנות להיפרד.