שני נזירים בודהיסטים והרבה שחקני ברידג'

הטעויות שנשארות איתנו
צילום של אבי רוזנטל

שני נזירים בודהיסטים, שנדרו פרישות מהבלי העולם, צעדו בדרך ארוכה. הם הגיעו לנהר. אישה ביקשה מהם לעזור לה לחצות את הנהר. אחד הנזירים הרים אותה ונשא אותה בזרועותיו עד לגדה השנייה של הנהר. האישה המשיכה בדרכה והנזירים בדרכם.

אחרי חצי יום שאל הנזיר שלא נשא את האישה: איך יכולת לגעת באישה?

ענה לו הנזיר השני: אני השארתי אותה ליד הנהר. אתה ממשיך לסחוב אותה עד לכאן.

כמו הנזיר שלא נשא את האישה בזרועותיו ובכל זאת סחב אותה איתו, יש שחקני ברידג' רבים שסוחבים איתם את התוצאות הקודמות שהשיגו.

יש שחקנים שממשיכים לחשוב על טעות שעשו ביד קודמת לאורך מושב שלם, כלומר 24 ידיים (חלוקות קלפים). יש שחקנים שממשיכים לחשוב על יד חסרת מזל. הם הכריזו באופן מושלם ובכל זאת קיבלו בה תוצאה רעה במיוחד.

יש שחקנים שממשיכים לחשוב על יד שבה דווקא טעות חמורה של יריב גרמה לו ולשותפו להשיג תוצאה טובה במיוחד. המחשבות נסבות לא רק על יד או ידיים בודדות. לפעמים במושב השני או השלישי של תחרות חושבים על תוצאה עגומה מהמושב הראשון.

איני יודע אם טעה הנזיר שנשא את האישה על זרועותיו לגדה השנייה של הנהר, אבל ברור לגמרי שחוסר היכולת להפסיק לחשוב על כך הזיק לנזיר השני.

כך גם בברידג' – כאשר אי אפשר להרפות ולהתמקד ביד המשוחקת באותו רגע, הריכוז נפגע וכתוצאה מכך גם ההישגים. ההמלצה שלי ושל רבים וטובים אחרים היא "לעבור ליד הבאה", כלומר לשכוח את מה שהיה ולהתמקד ביד שמכריזים ומשחקים כעת.

מי שדפוס ההתנהלות שלו הוא חשיבה על טעויות בידיים ששוחקו בעבר, במקרים רבים מקבל חומר נוסף למחשבה: הטעויות בידיים שהוא משחק בהווה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הדגל הסיני האדום

שחקנים חדשים

האם יש מקום לסין כשחקנית בהסכם הגרעין?

תמונת דוד

הענקים

חמשיר על מנהיגים ומהלכיהם