שתי אסכולות?

התפתחות שיטות הכרזה בברידג'
קלפים
צילום: Marie-Lan Nguyen ommons.wikimedia.org

בכל תחום עשויות להיות מחלוקות בין מומחים. לפעמים יש מחלוקות מהותיות וקיימות שתי אסכולות. למשל לפני כמה עשרות שנים היו בישראל שתי אסכולות בתחום של שיטת לימוד קריאה וכתיבה – הייתה האסכולה המסורתית שדגלה בשינון, והייתה גם אסכולה חדשנית שמשרד החינוך הכניס לבתי הספר בארץ וקרא לה "אוריינות".

מאמר במוסף יום שישי של עיתון "הארץ" שפורסם באותה תקופה, עסק בשיטת האוריינות החדשנית. על פי המאמר, את האוריינות הובילה גברת נכבדה שעבדה במשרד החינוך והיא הכניסה את השיטה החדשה לבתי הספר. היא דיברה על תועלות לתלמידים ועל חדשנות.

הייתה גם אסכולה שדיברה בפה מלא על נזקי השיטה. לכתבה ב"הארץ" רואיינו פרופסורים מומחים לחינוך ולפסיכולוגיה שהשתייכו לאסכולה זו, והם טענו שמחקרים מוכיחים שהשיטה מזיקה לתלמידים. הם סיפרו שאחרי שהשיטה נוסתה בארצות הברית נחקק חוק שאסר על השימוש בה. לדבריהם, כל החוקרים באקדמיה מסכימים שאוריינות אינה שיטה טובה.

כשהעיתונאי ביקש את תגובת הגברת היא ציינה פרופסור אמריקני שדווקא תומך באוריינות. העיתונאי ביקש את תגובת אחד הפרופסורים. "היא צודקת," אמר הפרופסור, "החוקר הזה אכן תמך בשיטה, אבל הוא נפטר לפני ארבעים שנה".

גם בברידג' יש אסכולות. באחד המשחקים של תלמידיי, תלמידה שלי הכריזה בצורה שונה ממה שלימדתי. בניתוח פוסט מורטם היא נימקה: "יש שתי אסכולות בהכרזה עם היד שהחזקתי". נזכרתי מיד בשתי האסכולות בלימוד קריאה וכתיבה. שני המצבים מקבילים: ראשית, המומחים נמצאים רק באסכולה אחת. בדומה להסכמה הגורפת באקדמיה ביחס לנזקי שיטת הלימוד המכונה אוריינות, כך קיימת הסכמה גורפת בין המומחים ביחס להכרזה זו. שנית, ייתכן שיש מומחה בודד או מספר קטן של מומחים באסכולת ההכרזה השנייה. הם אולי לא מתו לפני 40 שנה, אבל גם אם הם בחיים, הם לא התקדמו בשיטת ההכרזה שלהם ב-30 או 40 השנים האחרונות.

וחשוב מכול, נזקי האסכולה הכושלת ברורים וניתנים לכימות. חסידי האסכולה השגויה בשיטת ההכרזה בברידג' לא יגיעו, בשיעור גבוה מהידיים שישחקו, לחוזה של 3NT עם 15 נקודות ויד מאוזנת ביד הפותח ו-10 נקודות ביד המשיב. כלל האצבע הוא שעם 25 נקודות של הפותח והמשיב (במקרה זה 15+10) צריך להיות במשחק מלא ללא שליט או בסדרת מייג'ור. ברוב המקרים חוזה זה הוא בר ביצוע. באסכולה האחרת כמעט תמיד, ללא התאמה בסדרת מייג'ור, יהיו בחוזה של 3NT.

השורה התחתונה: כמו בנושא של שיטת לימוד קריאה וכתיבה, גם בהקשר של ההכרזה הזאת – אין שתי אסכולות.

אם תשוו משחקי ברידג' ברמה גבוהה היום ולפני כמה עשרות שנים, תמצאו שלא השתנה דבר, או כמעט לא השתנה דבר, בהגנה ובמשחק היד. לעומת זאת שיטות ההכרזה שונות לגמרי. בניסוח אחר, ההתפתחות של משחק הברידג' היא בעיקר סביב שיטות ההכרזה.

שיטות ההכרזה בברידג' מודרני שונות מהותית משיטות ההכרזה לפני כמה עשרות שנים. אחד המאפיינים של שיטות ההכרזה המודרניות הוא הכרזה בגובה נמוך בידיים חזקות על מנת להשאיר מרחב הכרזה. למשל בשיטת ההכרזה הנפוצה "2 על 1 מחייבת למשחק מלא", הכרזה של סדרה בגובה 2 אחרי פתיחה בסדרת מייג'ור מחייבת למשחק מלא. לאחר הכרזה כזו מכריזים בדרך כלל בגובה הנמוך ביותר האפשרי.

בעבר הרחוק השתמשו בשיטות הכרזה מלאכותיות, והבולטת ביניהן היא שיטת ההכרזה Precision. יש עדיין שחקנים המשתמשים בשיטת הכרזה זו, אך השימוש במרבית השיטות האחרות מסוג זה הוא נדיר. היום משתמשים יותר בשיטות הכרזה טבעיות, שבהן הכרזת סדרה מבטיחה בדרך כלל אורך מינימלי בסדרה.

שחקני ברידג' המשחקים בתחרויות ורוצים להתקדם צריכים ללמוד ולהכריז כמו שמקובל בברידג' מודרני, ולא לכבול את עצמם בשיטות הכרזה שאבד עליהן כלח.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. כאחד שהתחיל לשחק ברידג לפני 35 שנים (בתלאביב):

    העקרונות של הכרזה טבעית 5 מיגור, 2 חלש, 2 אובר 1 וכו' – כבר היו בשימוש לפני 35 שנים!

    1. מיקי, תודה על תגובתך
      מה שכתבת נכון אבל יש מרכיבים רבים נוספים
      בשיטות הכרזה.
      אגב, כשאני התחלתי לשחק לפני כ-15 שנים היו לא מעט שחקנים שאצלם פתיחה של 2 ספייד או פתיחה של 2 הארט הראתה דווקא יד חזקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?